פקחי את עיניך-פרק 11

~~נקודת מבט זאיין~~
׳אני לא יודע,עוד לא הבנתי לגמרי מה הולך פה,אני אמור לספר לה?לא,אני עוד לא מבין לגמרי,אולי כשאני אבין אני אספר לה ,כרגע,לא…
~פלאשבק~
פתחתי את עיני
מולי ראיתי את הארי
״סוף כול סוף,כמה זמן לקח לך לקום?״הוא שאל בציניות ואז הוא הסביר לי שהיתי בסוג של תרדמת או משהו כזה,דיברנו עוד הרבה זמן ואז הוא אמר משהו שעצבן אותי,אני לא זוכר מה,ני רק יודע שברגע שהוא אמר את זה הרגל שלו התחילה לעלות באש וזה התחיל לתפס למעלה,ואז נבהלתי והפסקתי לכעוס והאש נעלמה,הסתכלתי על הארי במבט שואל…
לאחר מכן הסבירו לי הכול,על זה שיש אנשים בעולם שנבחרו להיות חלק מה׳מיוחדים׳ וככה קוראים לנו,ולשכול אחד יש לפחות כוח אחד,ואז אני וכול הבנים עברנו לכאן כי גם הם צפויים להיבחר…
~סוף פלאשבק~
אני עוד לא יכול לבטוח בה,כרגע,אני לא מספר…׳
~~נקודת מבט אשלי~~
זה היה כול כך מצחיק,לשמוע את המחשבות שלו שהוא לא רוצה לספר לי,משום מה זה הצחיק אותי,ורגע,תתפלאו נכון שאמרתי שמאחורה הוא נראה מעצבן גם מקדימה הוא ככה,פשוט הוא אחד מהאנשים שהנוכחות שלהם מעצבנת,והמחשבות שלו הראו לי שהוא חושב ככה אלי…
״אני מצטער,אני לא חושב שאני מספיק בוטח בך בשביל להגיד לך…״הוא אמר והתאפקתי לא לצחוק
״זה בסדר זאיין,אני אספר לך מה הכוח שלי,אני יודעת לקרוא מחשבות״הוא נבהל ואני רק צחקתי,ואז נשמע צלצול ואלפי ילדים יצאו החוצה ממהרים להגיע לשיעור הבא…
ליאן הגיע לידי וזאיין מהר ברח…
״אני לא מאמינה,נבחרנו,אנחנ מיוחדים,ממש לא הבנתי את הדבר הזה,ומזה הכוח שלך,בגלל זה הית במין תרדמת,ודרך אגב,זה היה זאיין מאליק מוואן דיירקשן?!?!?!?״היא שאלה כול כך מהר שבקושי הבחנתי במשהו וזה ממש לא עזר שהמחשבות שלה צעקו כול כך חזק…
״אוקי,אוקי,בהתחלה זה באמת מבלבל אבל לאט לאט את תביני,הכוח שלי זה לקרוא מחשבות ובגלל זה היתי בתרדמת,וזה היה זאיין אבל אין לי מושג מה זה וואן דיירקשן…״מלמלתי את הסוף
״מה?!?!?את קוראת מחשבות ורגע יותר נורא,את לא יודעת מזה וואן דיירקשן והרגע דיברת עם אחד מהם?!?״
וואו,לילדה יש סדר עדיפויות משונה
״יש לנו על הרבה דברים לדבר…״היא תפסה בידי וגררה אותי לבקתה…