פנמייה פנמייה וביבר פרק 48

—–

ישבתי על הכיסא הקבוע שלי. וירג׳יניה ישבה מולי, כשאני מספר לה איך הכל מתקדם
׳ איך הולך ? ׳ וירג׳יניה שאלה במבט רציני
׳ אני חושב שהיא מחבבת אותי ׳ עניתי בחשש
וירג׳ינה הרימה גבות מסתכלת עליי במבט כועס, אך כמו תמיד, לא הראתה איום.   
׳ מחבבת זה לא מספיק, שון ! ׳ היא אמרה בקול רם 
נאנחתי מתקרב אלייה קצת 
׳ וירג׳יניה אני לא יכול להכריח אותה לאהוב אותי, זה בתהליכים׳ 
וירג׳יניה הסכלה עליי כמה שניות וחייכה
׳ אוקיי ׳ היא אמרה בקולה הרך
חייכתי בחזרה, אך חיוכה ירד ושוב היא הרימה את גבותייה, כך שהקמטים בפנים שלה בלטו. היא הייתה נראת רצינית. 
׳ שון זה רציני ׳ היא אמרה ונשענתי לאחור
׳ אני יודע שזה רציני ׳ עניתי ללא היסוס
׳היא צריכה לשכוח מג׳סטין ביבר הזה.. הוא רע בשבילה ׳ אמרה 
החוסר ידע שלי בנושא הזה הרג אותי. ישר שאלתי אותה 
׳ למה אתם כל כך רוצים להפריד בין שניהם? ׳ שאלתי אך תוך שנייה התחרטתי
וירג׳ינה נאנחה ועצמה עיניים לכמה שניות 
׳ אתה מכיר את מישל, נכון? ׳ שאלה
׳ כמובן, היא אחת המרגלות הכי מנוסות במוסד. היא כאן מאז שהיא הייתה בת חמש ׳ עניתי מכווץ גבות לא מבין למה היא שואלת את השאלה הזאת
וירג׳יניה באה להגיד משהו, אך היה נראה שהיא מהססת אם להגיד או לא להגיד. 
׳ פשוט… זה מידע שאתה לא אמור לדעת שון, אני מצטערת ׳ אמרה בבירור
׳ אוקיי׳ עניתי עדיין מסוקרן
וירג׳יניה שוב עשתה מבט רציני
׳ יש לך תפקיד חשוב שון… שלא תחשוב שזה סתם, חמוד ..׳ היא אמרה בקול רך שגרם לי להרגיש אמין
׳ אני יודע … אני פשוט רוצה לדעת למה זה כל כך חשוב..׳ מלמלתי
׳ יש דברים שאתה לא יכול לדעת.. ׳ היא אמרה במבט מצטער
׳ אוקיי.. אני יעשה את זה וירג׳יניה סמכי עליי ׳ אמרתי שם יד על הלב
׳ אל תמהר. תיקח חודש חודשיים, שלא תיבהל..׳ אמרה וירג׳יניה
׳ אין בעיה ׳ עניתי
׳ ידעתי שאני יכולה לסמוך עלייך שון׳ אמרה וישר חיוך עלה לי על פניי. 
————
כעבור חודש
————
פתחתי את עיניי.. רואה חדר לבן. אני לבוש בבוקסר בלבד ובגדיי מקופלים על המיטה שבה שכבתי. הסתכלתי לצד ולפתע ראיתי את סקוטר, יושב על כיסא ליד מיטתי. ישר הבנתי שהניתוח עבר. 
סקוטר היה נראה מתוח, והסתכל עליי בחיוך כשראה שפתחתי את עיניי
׳ איך אתה מרגיש?׳ שאל סקוטר 
הנהנתי לחיוב, להראות שאני מרגיש יותר טוב. לא סמכתי על הקול שלי, לא ידעתי אם הניתוח עבר בטוב או ברע. 
׳ אתה יכול לדבר כבר ?׳ שאל
הרמתי את כתפיי להראות שאני לא בטוח
׳ הוא יכול ׳ התערב המנתח
הסתכלתי בבהלה לכוון הדלת תוהה כמה זמן הוא עומד שם? 
׳ אוקיי, גסטין תתחיל בשירה ׳ אמר סקוטר
הייתי מסוקרן ומפוחד. אם זה לא עבד? 
סקוטר הסתכל עליי במבט מתוח, כך גם המנתח. אלפרדו ודן וקארים ויעל נכנסו לחדר הניתוח והסתכלו עליי מלאי מתח. 
באתי לפתוח את פי, ושרתי. 
׳ אס לונג אס יו להלהלהלהלהב מי ׳
הקול שלי חזר! כמו פעם! העלתי חיוך ענקי על פניי רואה שהצוות מסתכל עליי בחיוך 
׳ ג׳סטין שלנו חזר ! ׳ אלפרדו קפץ ממקומו מרים ידיים 
׳ ברוך הבא חזרה, ביבר ׳ אמר סקוטר בחיוך הקלה
כולם היו נראים מאושרים ומוקלים. 
~
שכבתי בחדרי במלון. מצייץ לבליבריות שאני בסדר אחרי שראיתי שפוצצו את הקיר שלי במילות דאגה. עניתי להן כמה שיכולתי. נעלתי את האייפון שם אותו בשידה לידי. הסתכלתי לידי בשידה השנייה והבחנתי באייפון שהיה של קייט. לקחתי את האייפון שהיה פעם של קייט. 
לפתע התקבלה שיחה
מה007 הזה
עניתי במהירות 
׳ הלו?׳ שאלתי אך הטלפון ישר התנתק.
מי זה? הם ציפו לקייט שתענה? 
התקשרתי למספר ואכזבה מלאה אותי 
׳ תא קולי מעצבןןןן ׳ צעקתי
עד שהבחנתי במשהו..  
רק רגע …
התקשרתי שוב. התא הקולי בצרפתית. 
זאת אומרת שמישהו המיר את הסים של קייט לסים צרפתי. ואם זה אצל ה007 האלה זה אומר שהם המירו. 
אז… קייט בצרפת!!
חייכתי חיוך קטן שאוליי באמת עליתי על משהו ! 
קמתי מהמיטה בתנופה יוצא לרחובות צרפת 
———

׳ יש לך שפם ׳ אמרתי מתגלגלת מצחוק
׳ גם לך יש שפם גברת קייט ׳ שון אמר מתחכם
׳ זה למה אני לא אוהבת לאכול גלידה ׳ אמרתי משלבת ידיים מניחה את הגלידה על השולחן
׳ אולי נצא מהגלידרייה?׳ שאל שון
׳ אוקיי ׳ עניתי ויצאנו
לפתע המון של בנות ומלא צלמים באו. 
׳ מה הולך כאן ׳ תהיתי
שון היכ נראה לחוץ במיוחד. 
לפתע שמעתי קול מוכר קורא בשמי. 
׳ קייט ! קייט ! אני כאן ! ׳ הוא צעק
הקול הגיע מאחוריי 
לפני שהספקתי להסתובב, תפס אותי שון ונישק אותי. 
התנתקתי ממנו מסתובבת מהר ורואה שההמון של הבנות נעלם, ואין אף אחד מסביבי חוץ מצלמי פאפרצי שמנסים לצלם אותי
———–

טרקתי את הדלת של חדרי במלון נשכב במיטה מעצבים
׳ גסטין?׳ שמעתי את קולו של סקוטר
׳ אני לא במצב רוח לדבר ׳ עניתי 
סקוטר נכנס לחדרי מתיישב לידי במיטה
׳ מה העניין בחור? ׳ הוא שאל
׳מצאתי את קייט׳
׳ באמת? נפלא! איפה היא ?׳
׳ ראיתי אותה בגלידרייה ו…׳
׳ ו…?׳ 
׳ נראה שהיא מצאה לי תחליף ׳