פושעת ומפורסמים -6- פוסט טראומה :|
פרק -6-
השעון שלו ציפצף . פתחתי מהר עיניים. הלב שלי דפק לפי הציפצוף של השעון.
השעה 12 בלילה. הניחו אותי על מיטה. פשוט שכבתי עליה מסתכלת על ליאם.
הרופא העביר פנס מול העיניים שלי. היסתכלתי על זה.
"יש לה מזל. כאילו הגוף רוצה להשאר עוד. אבל מיתרי הקול שלה ניפגעו קצת וגם חצי פוסט טראומה " אמר הרופא. הסתכלתי עליו.
לא מוציאה מילה מהפה .
"הקול המתוק שלה" לחש ליאם. הסתכלתי עליו. הוא הסתכל עלי עם דמעות.
"הנפילה היתה צריכה להרוג אותה אבל משו בראש שלה החזיר אותה ולא נתן לה לעזוב אמר הרופא לליאם
"רגע מזה פוסט טרואמה" שאל ליאם.
"שהיא מתה אבל משו החזיר אותה לחיים" אמר הרופא ויצא מהחדר.
"אלי" לחש ליאם מתישב ליד המיטה שלי. סובבתי את הראש עליו.
"תיהי חזקה אני אוהב אותך" לחש ונתן לי נשיקה קטנה על הלחי.
בתוך תוכי רציתי לרוץ עליו ולחבק ולנשק אותו. אבל כלום לא זז.
"אלי" צעקו כל שאר הבנים. ליאם ישב מרוחק בצד.
הרמתי את מבטי ממנו על הבנים שעמודו מולי. הם חיכו שאני יגיד משו.
"יש לה חצי פוסט טראומה" אמר ליאם. הסתכלתי עליו בחזרה.
"מה זה" שאל נייל.
"היא מתה אבל השעון שלי ציפצף והחזיר אותה לחיים" המשיך ליאם.
"אה וגם מיתרי הקול שלה ניפגעו" הוסיף ליאם.
לא יכולתי לדבר . כל כך רציתי להראות להם שאני בסדר .
הצלחתי לקום. כולם הסתכלו עלי מופתעים. פתחתי את הפה להוציא מילה אבל כלום לא יצא.
"תגידי משו" אמר הארי מתקרב עלי.
פתחתי את הפה שוב אבל כלום. השפלתי את הראש. אני לא יכולה להגיד ללי כמה אני אוהבת אותו.
הצלחתי לצחקק קצת. הצבעתי על הארי נייל לואי וזאין לצאת מהחדר.
הם יצאו מחייכים מנסים לעודד אותי.
היתישבתי ליד ליאם. "פעם קודמת שהתישבת לידי כמעט איבדתי אותך" אמר לא מסתכל עלי.
נ.מ. ליאם XP –
"פעם קודמת שהיתישבת לידי כמעט איבדתי אותך" אמרתי לא מסתכל עליה.
אני לא מסוגל. למה אני כזה דפוק. אני כל כך אדיוט. היתי צריך לתפוס אותי לפני שקפצה .
או לקפוץ אחריה.
היא שמה את ידה הקטנה על הלחי שלי. היא כל כך קרה.
הרמתי את ראשי רואה דמעה קטנה יורדת על הלחי שלה.
"לא אל תבכי" אמרתי מנגב את הדמעה. הורדתי את הג'קט שלי ושמתי עליה.
היא עשתה לי פרצוף חמוץ. "אני דואג לך" אמרתי מצחקק קצת.
ליטפתי את הלחי שלה. מסתכל על עינייה היפות . עיינים חומות.
הן מהפנטות אותי.
מהרגע שהיא נפלה לחדר שלי לא יכולתי להפסיק לחשוב עליה.
היא עצמה עיניים וגוון ורוד עלה ללחייה.
"אל תסגרי אותם בבקשה" לחשתי ודמעה ירדה לי.
היא פתחה לאט את עינייה . היה לה מבט עצוב. היא הרימה לאט את ידה וניגבה את הדמעה שלי.
תפסתי את ידה ונישקתי אותה. היא חייכה קצת.
שמתי יד אחת על הצוור שלה והיד השניה על המותן שלה.
קירבתי אותה עלי ונתתי לה נשיקה קטנה על השפתיים.
"אני אוהב אותך כל כך" אמרתי מחייך. היא הסמיקה.
ישבנו חד מול השני מחייכים אחד לשני. היא הסתכלה עלי במבט מהסס.
ואחרי שניה היא קפצה עלי נישקה את שפתי. נשיקה סוערת ונעימה.
כאילו אומרת הכל.
אני הייתי על הגב והיא מעלי מנשקת אותי.
שמעתי פתאום פלאשים. אלי התנתקה ממני והסתכלה על מי מצלם.
היא הסתובבה עם הגב לפאפארצי. מתקפלת ושמה את ידיה על האוזנים.
קמתי מהר לפאפארצי.
"הי הי" ניסיתי להתגבר על הצעקות שלהם.
הם השתתקו כדי להקשיב לי. "יש לה פוסט טרואמה בבקשה אני מתחנן לכו" אמרתי וסגרתי
את הדלת.
סגרתי את התריסים של החלונות ושל הדלת.
הסתבבתי חזרה לאלי. היא לא הייתה על המיטה איפה שהשארתי אותה.
הסתכלתי מסביב רואה אותה בשרותים עומדת מול המראה. היא ניראתה חיוורת.
"היי" לחשתי לה מחבק אותה מאחור. היא הרימה את ראשה מסתכלת עלי.
היא עשתה לי פרצוף עצוב. חייכתי לה חיוך מעודד.
התנתקתי ממנה בזמן ששתפה את פניה.
היא יצאה הולכת לכיוון המיטה . לא הלכתי אחריה אולי היא צריכה שקט.
היא הסתובבה לעברי והרימה את ידה לעברי.
היא סימנה לי לבוא.
באתי אחריה . היא היתישבה על המיטה ואני לידה.
"אז מה אנחנו" שאלתי אותה והיא עשתה פרצוף חושב.
היא אצביע על עצמה עשתה לב עם הידים ואצביע עלי.
"גם אני" צחקקתי. היא הסתובבה לשידה והיה שם דף היא לקחה עט ורשמה משו.
"תראי לי" אמרתי מנסה לראות. היא הנידה את ראשה ללא וצחקה .
אחרי רגע היא הראתה לי. היה רשום 'אני רוצה להיות איתך אבל אתה יוצא לסיבוב הופעות, אני אוהבת אותך באמת' .
הסתכלתי עליה ופשוט חיבקתי אותה.
נ.מ. אלי
אני רשמתי לליאם שאני אוהבת אותו אבל הוא יוצא לסיבוב הופעות ואני צריכה להשאר לעבור ניתוח וטיפול בפוסט טראומה שלי.
הוא חיבק אותי ונתן לי נשיקה על הלחי….
-אחרי חודשים-
התלבשתי בבגדים החדשים שאימא הביאה לי .
יצאתי מהשרותים מסתכלת עליה. היא חייכה עלי.
"בואי אלי היום את חוזרת הביתה" היא אמרה ואני חייכתי עליה.
"אני באה" אמרתי . כן חזר לי הקול לפני חצי חודש .
יצאתי אחריה עוברת במסדרונות של הבית חולים לפוסט טראומה.
יצאנו החוצה . אני נשמתי את האוויר הנקי מסביב מחייכת.
אימא הסיעה אותי לבית של הבנים אני גרה שם אבל מבקרת את המשפחה לפעמים.
ניכנסתי לבית של הבנים מסדרת כיסא פה כיסא שם .
יצאתי לחצר מסתובבת במקום.
נפלתי לאחור על הדשא מחייכת. וכשקמתי ראיתי את העץ.
התקרבתי עליו. העברתי אצבע על החריטה הזאת.
פלאשבאק XO
"בואי" משך אותי ליאם כשניכנסתי לבית כדי לארוז. אני צריכה ללכת לבית חולים הזה.
הגענו לעץ בחצר וליאם הוציא סכין.
"לי + אלי " חרט ועשה לב.
"כדי שניזכור את זה" אמר ונתן לי נשיקה קטנה על השפתים.
סופפפפ פלאשבק ~
דמעה ירדה לי. ליאם. הוא הפסיק להתקשר עלי שבוע אחרי שהוא טס.
החלתתי ללכת עליהם.
רצתי פנימה למחשב מחפשת איפה וואן דיירקשן עכשיו.
"לאס ווגאס" מלמלתי. רצתי לטלפון שלי מתקשרת להארי.
"הלו" הוא ענה חצי ישן.
"הארי זאת אלי אבל אני רוצה לעשות הפתעה לכל הבנים אל תגיד שום דבר" אמרתי מהר.
"יאו הקול שלך" אמר והקול שלו נישמע שמח.
"אוקי ניתראה" אמר ואני ניתקתי.
הלכתי לארוז ורצתי לשדה התעופה. כמובן שבדרך אימא שלי הביאה לי כסף לטיסה.
במטוס חשבתי על ליאם. עם יש לו חברה ? לא נורא אני יהיה עם הארי.
הוא הידיד הכי טוב.
המטוס נחת ואני ירדתי ישר לכיוון המלון של הבנים.
"היי איזה חדר הארי סטיילס נימצא" שאלתי את הזאת בקבלה.
"חה חושבת שאני יגיד לך" אמרה צוחקת.
כלבה. הלכתי לצד מתקשרת להארי .
הוא אמר שהוא יבוא לאסוף אותי מהלובי. חזרתי לאותה אחת וחייכתי חיוך ממזרי.
"חה חושבת שאני שמה עליך" אמרתי והיא התעצבנה.
"היי" שמעתי את קולו של הארי .
"חה" אמרתי שוב והוצאתי לה לשון. היא הייתה בשוק.
"היי הארי" אמרתי והוא לקח אותי לחדר שלו למעלה.
"אני כל כך שמח שחזר לך הקול" אמר במעלית.
"כן התגעגעתי עליו" צחקקתי הגענו לקומה שלו וניכנסנו לחדר שלו.
"אז הארי איפה ליאם" שאלתי אותו. היה לו פרצוף מוזר לא הבנתי אותו.
"אממ" אמר וכאילו לא רצה להגיד לי.
"נו הארי תגיד לי וזהו" אמרתי ולקחתי את הטלפון .
"בקפיצה החופשית הכי גבוה" אמר "בעולם" הוסיף ואני חיבקתי אותו.
"טנקיו" אמרתי יורדת למעטה בריצה.
ניכנסתי למונית אומרת לנהג לאן והוא התחיל לנסוע.
הגעתי לשם ובאמת היו שם מלא פאפארצי.
הצלחתי איכשהו להדחף בין כולם עד שהגעתי למעלה
נידחפתי בין כמה עיתונאים רואה את ליאם מחייך למצלמות. פאק הוא הסתפר והגדיל עוד את השרירים.
ברגע שבאתי לצרוח לו באה מישי והם התנשקו.
"אתה מחליא אותי ליאם פיין" צרחתי ונעלמתי לפני ששם לב.
הלכתי משם . ניכנסת לקניון. פתאום התקשרו עלי.
"היי השוטר נוקס" צחקקתי.
"היי אלי שמענו שאת בלאס ווגאס וזה טוב. יש שם הרבה פשעים" אמר ואני חייכתי.
"אוקי" אמרתי ובאתי לנתק.
"לכי לדואר שלחנו לך תג F.B.I " אמר ואני חייכתי חיוך גדול.
"תודה רבה" אמרתי
תגובות (6)
תמשיכייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
הסיפור מדהים תמשיכי…………..
המשך דחוףףףףףףףףף!!!!!!!!!!!!
תמשיכיייייי
תמשיכי!!!!!!!!!
זה לא מה שאומר המושג "פוסט-טראומה"! פוסט טראומה זה מן הלם של הגוף והנפש אחרי אירוע מרגש או מפחיד בדרך כלשהי, כמו התרסקות מטוס, תאונת דרכים, או מוות פתאומי (בדרך כלל אירוע שלילי…). בן-האדם לא מגיב כצפוי לנפגע אירוע כזה (למשל, לא מרגיש כאב, או שם לב בצורה מופרזת לדברים שוליים), והטראומה מלווה אותו למשך כל התקופה בה הוא סובל מכך.