פושעת ומפורסמים פרק -4- אני משתגעת !!!!
פרק -4-
"אתם הדגעגעתם עלי" שאלתי.
"מאוד את לא מבינה כמה" אמר עדין מוחץ אותי.
"טוב אני יבקר אתכם אבל אני חייבת לחזור הביתה" אמרתי והם אמרו לי ביי.
חזרתי לבית רואה את כולם בסלון מדברים.
"היי" אמרתי מחייכת.
"תראו מי מחייכת" אמר הארי וקם לחבק אותי.
"כן פגשתי את אימא שלי היום, ואת אבא שלי הם אוהבים אותי" אמרתי מתרגשת.
"ספרי לי הכל" אמר הארי ועלינו למעלה.
"אז שיצאתי ניתקלתי בה…." סיפרתי לו הכל והוא שמח בשבילי.
"יאו איזה יופי" אמר מחבק אותי.
"אבל חוץ מהם ואתה אפחד לא אוהב אותי" אמרתי מורדיה את הראש.
"עם מישו היה מנסה להכיר אותך לעומק כולם היו אוהבים אותך" אמר ונתן לי נשיקה על הלחי.
"אני מתה עליך" אמרתי וחייכתי בחזרה. חיוך עצוב .
"טוב הוכלים צהריים את באה" שאל וירד מהמיטה.
"כן תן לי שניה" אמרתי והוא הנהן.
הסתכלתי על השמיכה משחקת עם חוט פרום.
חושבת על ליאם. אוף למה הוא לא אוהב אותי.
טוב אני מבינה אני לא יפה, אני פריקית ופושעת איך הוא יואהב אותי ?!
השפתים שלו שאני מתגעגעת עליהן, השרירים הפקינג שרירים.
העיניים המהממות, החיוך .
פתחתי עיניים וגיליתי שנירדמתי .
היתישבתי מסתכלת על השעון. ואו ישנתי איזה שלוש שעות.
כמתי לשרותים .
הסתכלתי במראה רואה את עצמי וכמעט חותפת התקף לב .
השיער שלי ניראה כמו פודל כחול ויש לי מלא סימנים אדומים על הפנים.
שתפתי פנים וניסיתי לסרק את השיער בסוף היתיעשתי ועשיתי קוקו גולגול.
יצאתי מהשרותים רואה את ליאם יושב על המיטה שלי עם ורד.
"אלי" אמר בשקט.
"מה" ירקתי לעברו .
הוא לא יכול לשחק עם הרגשות שלי פשוט לא .
"אני מצטער" אמר התעלמתי ממנו.
"על מה" שאלתי עם הגב עליו.
"על איך שהתנהגתי עליך זה לא מגיע לך" אמר והשפיל את ראשו.
"תאמין לי כלום לא מגיע לי" לחשתי בתקווה שלא ישמע את זה.
"זה לא נכון!!" אמר וקם לעברי.
הוא תפס בידי ושם אותה על החזה שלו איפה שהלב.
"את מרגישה את זה" שאל ואני הרגשתי את פעימות ליבו.
"אז הלב שלך דופק אתה לא חייזר" אמרתי והסתכלתי על הרצפה.
"הלב הזה פועם ודופק בגללך" ליאם לחש לי באוזן.
הלב שלי גם דפק במהירות.
הוא… אני… אני אוהבת אותו.
"אז למה עזבתה אותי? למה ברחתה" שאלתי והוא הרים את ראשי.
"הייתי צריך זמן לעצמי. אני לא יודע" אמר והשפיל את ראשו.
"זה בסדר האני" אמרתי מרימה את ראשה ושמה את כפות ידי על לחיו.
הוא שם את ידיו על הלחיים שלי.
"יש לך ידים גדולות" צחקקתי.
"ולך יש גוף קטן" אמר וצחקק גם.
הוא רכן לעברי ונישק אותי. הלכנו אחורה והוא נפל על המיטה שאני מעליו.
ירדתי ממנו מחייכת.
"רוצה לעזור לי להכין ארוחת ערב" שאל מחבק אותי .
"אני גרועה" אמרתי והוא חייך מושך אותי למעטה.
"אז מה אלי סוף סוף הוא אמר לך" שאל לואי.
"אמר לי מה" שאלתי מחייכת.
"שהוא אוהב אותך אבל אנחנו יוצאים לסיבוב הופעות" אמר והלב שלי צנח.
"מה" צרחתי.
"הוא לא אמר לך" שאל לואי נבוך.
ליאם השפיל את ראשו .
"לא יכולתה להגיד את זה אה ? רק רציתה לפתח לי צפיות שיש לי סיכוי איתך" אמרתי לו .
"אתה מחליא אותי ליאם פיין" אמרתי רצה לחדר שלי .
נעלתי את הדלת הולכת למיטה ונישכבת עליה בוכה.
"הו למה" שאלתי את עצמי.
התרוממתי הולכת למקלחת.
הורדתי את הבגדים וניכנסתי מתחת למים.
כשיצאתי הסתכלתי במראה . מסתכלת על העיניים הנפוכות.
הן אדומות . אפעם לא בכיתי ככה.
איך יש לו השפעה עלי. איך הבן אדם המחליא הזה תופס כל כך הרבה מקום בלב שלי?!
הסתכלתי על מה שיש על השיש.
ראיתי את הקופסה של העדשות . החזרתי לשם.
ניכנסתי לחדר ולבשתי גופיה רופפת לבנה ושורט שחור עם ניטים.
נשמתי עמוק.
הסתובבתי למראה .
מראה עומדת כזאת.
היא מראה את הכיעור שלי.
הפשע והרוע בעיניים. הגוף המכוער והמעצבן.
"למה" צרחתי עליה כאילו שהיא טענה לי.
"למה את מראה את זה " המשכתי לצעוק.
"אלי" שמעתי מישו דופק על הדלת והתעלמתי .
"תעזבו אותי" צרחתי.
"מראה מפגרת למה את ממשיכה להכאיב לי" צרחתי עליה כמו משוגעת.
"למה את עושה לי את זה? לא מספיק מכאיבים שלי" לחשתי נופלת על הרצפה.
"אבל מה לעשות שאת מראה את האמת" אמרתי מתרוממת.
הסתובבתי עם הגב למראה.
"אבל את מראה את האמת" לחשתי.
"אליסון" שמעתי עוד קולות.
כל הבנים היו בחוץ. לא אכפת לי.
"לא נמאס לך להראות את האמת " צעקתי שוב מסתובבת עליה ונותנת בוקס למראה.
היא נישברה לחתיכות.
ועל הזרוע לי עפו חתיכות זכוכית.
חותכות אותי . יורד לי דם אבל לא אכפת לי.
על הרגלים גם שריטות.
זזתי אחורה רועדת .
כמעט לא מצליחה להשאיר את עצמי עומדת.
נפלתי לאחור. השיער היתפזר על הרצפה . הסתכלתי על התקרה.
שמעתי רעש במעומעם.
הסתכלתי הצידה. וראיתי הכל כאילו בסלואו מושן.
ראיתי את הבנים פורצים לדלת ורצים עלי .
צועקים את שמי אבל אני חזרתי להסתכל על התקרה.
ראיתי מעלי את הראשים שלהם .
מסתכלים עלי בדאגה.
מצמצתי הרבה מנסה להשאיר את העיניים פתוחות.
"היי" לחשתי להם.
כולם הלכו הצידה כניראה להתקשר לאמבולנס.
"היי" לחש לי ליאם מרים לי את הראש ושם אותו על הרגלים שלו.
"אני..-" באתי להגיד שאני רוצה שיעזבו אותי .
"אלי ש… " אמר ואני סתמתי.
עצמתי עיניים . שומעת את כולם צועקים לי להשאיר אותן פכוחות.
תגובות (4)
סוף סוף המשכת.
המשך דחוףףףףףףףףף!!!!!!!!!!!!
המשך במהירות!!!!
אני ישמח אם תקראי את הסיפור שלי :)
לאב יו xxx
תמשיכי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
תמשיכי עוד שנייה בכיתי על מי אני עובדת ירדו לי דמעות אוח איתי! תמשיכי