פושעת ומפורסמים פרק -3- אני לא מאמינה

פרק -3- פושעת ומפורסמים
הם לקחו אותי ואת ליאם לחדר לבד והיתישבנו הם עמדו מולי והסתכלו עלי.
"תקשיבי אליסון" אמר השוטר נוקס.
"אלי" תיקנתי אותו וחייכתי.
"אלי, יש לך כישורים טובים" אמר והתחלתי לפחד.
הם שולחים אותי לכלא?!
למוסד ?!
אני מפחדת לעזוב את ליאם….
סוף סוף מישו דואג לי !!!
סוף סוף שמים לב עלי !!!!
סוף סוף מישו אוהב אותי…. אני אוהבת אותו…
אני פאקינג אוהבת מישו תוך בקושי יום שהיתי שם !!!
אני לא מאמינה שהתאהבי בו כל כך מהר.
כניראה שחלמתי בהקיץ כי העבירו לי את היד מול הפנים.
"אה סליחה מה אמרתה" שאלתי מובכת קצת.
"שאלתי עם את רוצה לעבוד אצלנו בI.B.F " אמר השוטר סקון.
"אני?1" שאלתי מופתעת.
"כן, יש לך את הכישורים הטובים ביותר" אמר שוב ואני חשבתי .
"אמ ואו אני רוצה אבל אני לא מוכנה לעזוב את לונדון רק עם הם עוזבים" אמרתי מדגישה.
"אין בעיה" אמר השוטר נוקס.
"יופי אז אני בפנים" אמרתי ובינתים ליאם ישב בשקט בצד.
"תגיד משו" אמרתי לו אחרי שהשוטרים יצאו אחוצה.
"אני לא יודע מה להגיד" אמר ויצא מהחדר.
רגע אולי הוא עשה את עצמו שהוא אוהב אותי כדי שהשוטרים ישיגו את מה שירצו?!
מה לא זה לא יכול להיות הוא.
כיאלו למרות שאני מכירה אותו בסהכ יום וחצי.
אבל הוא יכול באמת לעשות לי את זה?!
אני לא מאמינה.
פשוט נישברתי ונפלתי על הריצפה .
הצלחתי לחלץ את הידים מהאזיקים.
תפסתי בראשי וקיפלתי קרוב עלי את הרגלים שלי .
לא הוא לא היה עושה לי את זה.
הוא ניראה הכי שקט ואמיתי בבית הזה הוא לא יכול לעשות לי את זה !!!!
הלב שלי פעם ראשונה נישבר.
דמעה ירדה לי .
אני לא מתאימה לעולם הזה אפחד לא רוצה אותי .
להארי ניכנס לחדר עם כוס מים.
"תודה" אמרתי והוא היתישב לידי וניגב לי את הדמעות.
"אלי האני את לא צריכה לבכות" אמר וחייך עלי .
"למה?! אני חשבתי שהוא שונה! אני פאקינג התאהבתי בו" צעקתי על הארי ונפלתי שוב על הרצפה.
בכיתי הפעם בקול.
"בואי נסיכה יש לך חדר פה" אמר הארי ועזר לי לקום לכיוון החדר שלי.
נישכבתי במיטה ולקחתי איזה קופסה שהיתה על השידה.
'אייפון שתוכלי לתקשר
XX הארי לואי זאין ונייל'
לקחתי מהר את הטלפון וניכנסתי לEBUY והזמנתי צבע לשיער בצבע תכלת כחול.
וגם עדשות עיניים בצבע ירוק.
במהלך היומים האחרונים ליאם ואני התרחקנו.
אני והארי דווקא התקרבנו הוא הידיד הכי טוב שלי .
אני די מספרת לו הכל.
"אלי חבילה בישבילך" צעק לואי .
ירדתי מהר ולקחתי אותם . אני נמנעת מלדבר הרבה.
אני מפחדת להגיד משו.
הגעתי לחדר שלי ורצתי לשרותים .
"האארי" צעקתי והוא בא.
"מה קורה" שאל ניכנס לשרותים.
"צבע תעזור לי עכשיו" אמרתי לו והבאתי את הקופסא.
הורדתי את הראש לכיור והוא שם לי את הצבע.
"תגידי איזה צבע זה" שאל ששמתי את המגבת על הראש.
"3..2..1.." אמרתי והורדתי את המגבת.
העפתי את השיער אחורה והארי הסתכל מופתע.
"ואו" הוא אמר.
"אלי עוד חבילה" שמעתי את ליאם.
הוא ניכנס לחדר ונעצר שראה אותי.
"ואו" אמר ובהה בי .
הסמקתי.
התקדמתי עליו. והושטי את היד לחבילה שלי.
"תודה" אמרתי וברגע שהעצבעות שלנו אחד בשניה הם עקצצו.
"בי" אמר ויצא מהר אחוצה.
"או מי גאד הארי היה עיקצוץ באצבעות שלנו" לחשתי להארי שליאם במקרה לא ישמעה.
"יאלה שימי את העדשות" אמר ואני שמתי אותם .
העיניים שלי ירוקות.
"תמיד חלמתי שהעיניים שלי יהיו ירוקות" אמרתי בוחנת את עצמי.
"טוב יצאתי לסיבוב" אמרתי.
וירדתי למעטה.
"אלי זאת את" שאל לואי והתקרב עלי.
כולם היו במטבח ויצאו לראות אותי.
"היי" אמרתי וחייכתי.
"ואו" אמרו כולם וצחקנו קצת.
יצאתי ללכת קצת ואז ניתקעתי במישי.
"אוי אני כל כך מצטערת" אמרתי והרמתי את ראשי.
ראיתי את אימא שלי.
או מי גאד. זאת היא. כבר שנתים שלא ראיתי אותה או דיברתי איתה.
"היי את חדשה" שאלה אימי בנימוס.
"כן בדיוק עברתי לגור עם הבנים בבית לידכם" אמרתי וחייכתי.
"את מאוד מזכירה לי את הבת שלי" אמרתי והתקרבה עלי.
"כן? איפה היא" שאלתי אותה.
"היא ברחה" אמרה עצובה.
"למה" שאלתי.
"כי זאת אשמתי. כל הזמן קינאתי בה ורציתי שתיהיה כמו אחיה הגדול" אמרה אימי והיתי בפה פעור.
"מה היה אחיה" שאלתי והיתישבנו על ספסל.
"הוא חנון ולא משו את יודעת והוא מצליח בלימודים. היא היתה פשוט מיוחדת" אמרה וכאילו דימינה.
"באמת" שאלתי.
"את באמת חושבת ככה" שאלתי אותה .
"כן, אני מתגעגעת עליה למשל לפני חמישה ארבע ימים ישנו כולנו בחדר שלה" אמרה וחייכה עלי.
"אח שלה הגדול הפך אותו לחדר מדיה אני עדין לא מבינה למה" אמרה וצחקה.
"ישבנו שמה וראינו תמונות שלה שהיא הייתה קטנה" אמרה וחייכתי.
"למה לא הלכת לחפש אותה" שאלתי .
"הI.B.F אמרו לי לא לחפש אותה ולנתק קשר איתה" אמרה עצבנית טיפה.
"ועם עכשיו היית יכולה לספר לה את כל זה הית עושה את זה" שאלתי .
"כן היתי מחבקת אותה ואומרת לה כמה אני מתגעגעת" אמרה וחיבקה את עצמה.
"או אימא" אמרתי וחיבקתי אותה.
"למה קראת לי עכשיו אימא" שאלה מבולבלת.
"אימא זאת אני אלי" אמרתי מנסה שהיא תזהה אותי.
"לא יכול להיות לאלי שלי אפעם לא הרשתי לצבוע לכחול" אמרה.
"אויש אימא סתמי אני חושבת שזה יפה וג'ייסון באמת חנון איך אני אחות שלו" שאלתי וצחקקתי.
"או אלוהים אדירים זאת באמת את !!! אלי הקטנה שלי" אמרה וחיבקה אותי.
"אימא התגעגעתי עליך" אמרתי וחיבקתי אותה חזק יותר.
הדמעות ירדו לשתינו מהעיניים.
"בואי את חייבת לבוא הביתה רק לעכשיו ותבטיחי לי שתבקרי כל יום" שאלה ואני הנהנתי.
ניכנסנו הביתה וראיתי את אבי בסלון.
"מייק בוא לראות מה אלי עשתה בשיער" אמרה אימי ואבי פשוט קפץ מהספה והסתכל עלי.
"אלי קטנה שלי זאת את" שאל והתקרב עלי.
"האחת והיחידה" אמרתי קדה קידה.
"הו אלי" אמר וקפץ עלי בחיבוק דוב מוחץ.