עניין של זמן ~4~ חלק ב'

~ליאור~
אני לגמרי שקעתי בעניים שלו בחיוך שלו תמיד ידעתי שהוא חתיך אבל באמיתי הוא הרבה יותר מזה. ואז נזכרתי שהוא יכול לראות שאני מסתכלת עליו ושזה לא כמו פוסטרים ותמונות אז מייד הזזתי את הראש לכיוון רז ואחרי משהו כמו עשר שניות החזרתי את המבט הוא ראה שהחזרתי את המבט אז הוא חייך לי חיוך קטן הגיע האוכל סוף סוף ונייל קפץ על הצלחת כיאלו לא ראה אוכל מעולם! במהלך הארוחה המבטים שלי ושל הארי כמה וכמה פעמים נפגשו הרגשתי אליו משהו אני לא יודעת מה זה. לא אבל אסור לי הוא הפייב של נועם כדאי לשמור מרחק החלטתי לצאת החוצה ולחשוב לכמה דקות
~הארי~
שלושת הילדות שעקבנו אחריהן שהסתברו כמעריצות התגלו כחבורת ילדות ממש נחמדות, אבל אחת שם הייתה יוצאת דופן היא הסתכלה עלי לא ראיתי ממש את פנייה עם משקפי השמש הגדולות שכיסו אותן אבל שרז אמרה לה להוריד אותן הרגשתי צביטה קטנה ניסיתי להסתכל עוד כמה פעמים ולראות את פנייה שנראו זורחות מאושר היא הסתכלה אלי וחייכתי אלייה והיא חייכה אלי חזרה. הבנים ורז ונועם המשיכו לאכול תוך כדי שמספרים על עצמם ראיתי אותה פוסעת לעבר הדלת היא יצאה החוצה ואמרה שהיא תחזור עוד דקה. אמרתי לחברות שלה שאני יל לבדוק שהיא לא בורחת יצאתי החוצה וראיתי אותה היא הייתה קצת מבולבל אמרתי לה "הי" והיא החזירה גם "למה את פה?" שאלתי בסקרנות והיא אמרה לי "סתם לחשוב קצת…" אני ממש מבין אותה גם לי יש קטעים מבלבלים מאוד בחיים. הסתכלתי עלייה וחייכתי חיוך שינסה לכבוש את ליבה "מה איתך יש לך חבר?" והיא החזירה לי תשובה "לא" החזרתי לה מבט "מה אתה מופתע?" היא שאלה ואמרתי לה עם חיוך קטן "את נראת אחת שיש לה חבר" היא ציחקקה הצחוק שלה גרם לחיוך הקטן להתפרס על כל הפרצוף "נו אז את מוכנה להיכנס עכשיו?" שאלתי אותה ולא רציתי לקבל תשובה שלילית היא לא חייכה היא אמרה לי "חכה דקה, זה לא משנה במילא בנים אי אפשר לדבר על כלום עם כל הרעש" ובפעם הזאת החיוך שלה לא הופיע שמתי לה שתי אצבעות על הלחיים ומתחתי אותן אמרתי לה "תחייכי קצת, זה תמיד משפר את ההרגשה" היא חייכה ואפילו צחקה קצת המגע של הלחיים שלה היה רך ונעים היא אמרה "טוב בוא נכנס היינו פה הרבה זמן"
~נועם~
הארי וליאור יצאו לדקה הייתי חייבת להיסתכל החוצה לראות מה הולך שם היה משהו שפיספסתי? היה כמה מבטים וכמה חיוכים שהם כיוונו לעבר אחד של השני. אמרתי לכולם "מה קורה שם?" ואכשהו זה הפך כמו לקולנוע אנחנו צופים בהארי וליאור מדברים אחרי רבע שעה הם החליטו לחזור הם היו מחוייכים רז אמרה בקול רם "ליאור יש משהו שאת רוצה לספר לי? משהו על הארי אולי?" וליאור ענתה במהירות "אולי את רוצה מכות?" ואז היא באה והתיישבה ליידי אחרי כמה דקות של דיבורים וצחוקים הזמנו את החשבון והבנים החליטו שהם רוצים לשלם על הכל עכשיו באמת הרגשתי חזירה משום מה ליאם היה שקט אולי יותר מידי שקט הוא לא הוציא בקושי מילה מתחילת הארוחה היה נראה שעובר עליו משהו, משהו שאני חיייבת לדעת מה יצאנו מהמסעדה והמשכנו להסתובב בקניון לואי גרר אותנו לחנות של משקפיים ששם מדדנו מלא זוגות של משקפיים ועשינו פרצופים מצחיקים "תיזהרו קצת אם משהו נשבר אנחנו משלמים!" רז צעקה כולנו צחקנו הארי שם משקפיים גדולות פזל ואמר "מתאים לי משקפיים?" לואי לקח משקפיים מרובעות גדולות http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/47/15/82/821547/posts/26397993.jpg ואמר שניסה לחכות את זאין "אני זאין אני באד בוי אני חושב שאני לוהט וחתיך , מה אתם לא חושבים?" זאין התחיל להרביץ לו בצחוק וכולנו צחקנו יותר נכון התגלגלנו על הריצפה מצחוק.