עניין של זמן ~17~

~נייל~
"תגידו מה אתם רוצים לעשות היום?" לואי שאל בזמן שאכל גזר,
"תגיד לנו אתה" אמרתי לו.
"מצדי לאכול גזר כל היום!" לואי אמר מלא אנרגיות כמו תמיד
"אבל לואי!, זה הגזר ה6 שלך!" אמרתי לו עם חיוך קטן,
"אפשר לכתוב עליו ספר :"הגזר השישה עשר" " התפרץ הארי שעדיין הסתובב חצי ערום בבית.
"מדבר מי שאכל הרגע שתי צלחות דגנים" אמר לואי ודפק לי את הגזר על הראש.
ראיתי שהארי לובש חולצה ולוקח את הג'קט שלו .
"היי לאן אתה הולך?" צעק לו ליאם מהפינת אוכל.
"סתם להסתובב" הוא אמר בקול חשוד.
"עכשיו כולנו נרכל על הארי!!!" אמר לואי והעיף את הגזר מצד לצד.
"טוב ביי" אמר הארי ויצא מהדלת.
~הארי~
יצאתי לכיוון הקניון החלטתי שאני צריך לגמור את כל עניין ה"קייטי" ראיתי שהיא מחכה לי בבית קפה היא נופפה לי וחיוך גדול עלה על פנייה. היא מיד קמה וחיבקה אותי
"שלום אדון הארולד!" היא אמרה
"שלום גברת! בואי אני צריך לדבר איתך…" אמרתי והטון שלי ירד לאט לאט
שנינו התישבנו בכיסאות של הבית קפה
"טוב, בגלל שאת אחת הידידות הכי טובות שלי החלטתי לספר לך." במילה ידידות החיוך שלה קצת ירד, אני התחלתי לחשוב שהיא כבר מבינה
"שפוך ,ספר" היא אמרה בטון מתעניין
"אני ממש מחבב מישהי היא חמודה, והיא ממש דומה לי" אמרתי לה אבל לפני שהצלחתי לגמור את המשפט קייטי קטעה אותי "הארי גם אני מרגישה ככה לגביך! סוף סוף אמרת לי!" היא אמרה ופרצופה זרח מאושר
"אמממ… קייטי זאת…… זאת לא את אני מצטער" אמרתי ופניי הלבינו משניה
לא היה לה מה להגיד היא האדימה והאדימה "אני………. אני לא מאמינה" היא אמרה ולקחה את התיק שלה
"אני ממש מצטער!" צעקתי לה וניסיתי לפוס אותה
ראיתי את ליאור הולכת מהצד יופי רק זה חסר לי חשבתי לעצמי ראיתי שהיא הפנתה את הראש אלי אבל היא המשיכה ללכת כאילו היא לא ראתה כלום