עניין של זמן ~16~ חלק ב'

~ליאם~
"כן!" נועם צרחה ברחבי הבית
"טוב אז בואו נרד" ליאור אמרה חייכה חיוך זדוני לנועם ומשכה אותה והן התחלו ללכת בצעדים מהירים
"מה יש להן?" שאלתי את רז בפרצוף תמים כדי להפר את האווירה המביכה.
"באמת שאין לי מושג" היא אמרה בשקט אבל בינינו שנינו ידענו למה
ירדנו במהירות וראינו את נייל צופה בתוכנית בישול ודי מזיל ריר
"מה זה?" נועם שאלה אותו
"זה קדרה אירית!" נייל אמר וחייך חיוך מאוזן לאוזן
התקדמנו לעבר המטבח לפתע נשמע צעקה
"מי אוכל מה?" הארי צעק מהמטבח
"העיקר הפוזה הארי" צעק זאין
"מזאת אומרת?" הארי החזיר במבט מבולבל
"זאת אומרת שאתה נמצע בלי חולצה אבל עם כובע שף" זאין החל לצחוק על הארי
"אני מרגיש יותר משוחרר ככה!" הארי החזיר לו
ובנתיים אני מכין קערות דגנים
"ליאם יא אח!" נייל צעק אלי שהוא גם כן מחזיק שת קערות דגנים
הבאתי את הדגנים לרז "זה בשבילך" אמרתי וקירבתי אלייה את הקערה
לא מספיק היא מבויישת לגמרי בגללי אז במקום לגרום לה להרגיש בבית רק זה שאני בבית כשהיא רואה אותי היא מרגישה לא בנוח כאשר נייל ראה אותי נותן קערה אחת לרז הוא אמר
"אתה כבר לא אח" בזמן שהוא אוכל כל פעם מצלוחית אחרת
ראיתי שליאור ונועם מדברות מאחורינו לא עבר זמן רב עד שהארי בא לעשות עליהן פוזה
"הארי תעזוב אותן מסכנות!" נייל צרח בזמן שהוא מתקרב ודוחף אותו הארי ניסה לא ליפול אבל הוא נפל לאחור על ליאור, ליאור הייתה נראת קפואה. הארי קם מהר במבוכה
"אני מצטער, זה פשוט זה הוא!" הוא הצביע על נייל
"חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח הארי, הארי, הארי זה היה בכוונה נכון? נכון?"
"מה נהיה אתה קולני היום??" הארי אמר לנייל בקצת עצבנות
נייל לא הפסיק לצחוק על מה שקרה
"את רוצה לצאת החוצה?, אני מצטער שהם מציקים" אמרתי לרז
"זה לא מפריע לי להישאר פה עם כולם" רז החזירה לי אבל בתוך תוכי רציתי להיות רק איתה לבד…