עניין של זמן ~13~

זאין אמר ללואי "וזה אומר שאנחנו מכירים אותה"
וליאם שוב כמו אבא דואג אמר "טוב תעשה מה שאתה רוצה רק תיזהר לא לשבור את הלב שלה"
"קודם כל נראה עם היא תאהב אותי אחר-כך נדבר על לשבור לב" אמרתי מאוכזב
~מנקודת המבט של רז~
כבר הייתי מאורגנת חיכיתי לו בחוץ ראיתי מכונית גדולה ושחורה מתקרבת זו הייתה המכונית של ליאם "אז את מתכוונת להיכנס או שאת רוצה להמשיך להסתכל עליי?" נכנסתי למכונית והתיישבתי לייד ליאם ראיתי שהוא קצת מבוייש לפתע ראינו את הארי נכנס עם מישהי לבית היא הייתה עם שיער שחור ארוך ארוך נראתה כמו בובה מפלסטיק "מי זאת?" שאלתי את ליאם והוא אמר "זאת קייטי החברה לשעבר של הארי אבל… הוא אמר שהוא לא חוזר אלייה אז למה היא פה?" הסתכלתי עליו והמשכנו לנסוע הוא עצר לייד פארק הוא פתח לי את הדלת "גבירתי" הוא אמר וחייך התקרבנו לעבר מחצלת שהייתה פרוסה הוא הביא ציידנית עם אוכל התיישבתי והוא נתן לי כוס יין "אני לא שותה" אמרתי לו והוא ענה "טוב יותר כיף בשבילי" הוא חייך חיוך חושפ שיניים "אויש תסתום" אמרתי וזרקתי עליו תפוז "אז ככה את מתחילה?" הוא אמר וזרק תפוח זה הפך למלחמת אוכל מטורפת עד שהגיע השומר של הפארק "ילדים מה אתם עושים! אתם מלכלכים פה!!!" הוא צעק עזבנו הכל לקחנו את הצדנית וברחנו לפני שיתפסו אותנו כל הדרך צחקנו וכשהגנו לבית יאתי מהמונית וקח גם הוא "נהנתי מאוד" אמרתי לו ונישקתי לו בלחי נכנסתי מהר לחדר שלי יכולתי לשמוע אותו צועק "יש!" מבחוץ אני נשענתי על הדלת ואוו חשבתי לעצמי ראיתי את נועם גם בחדר "נו ספרי הכל!" היא צעקה ושאלתי "רגע איפה ליאור? אני רוצה לספר גם לה!" אמרתי ונועם ענתה "היא הלכה להחזיר להארי את הפלאפון שהוא שכח במכונית שלה
~הארי~
אני וקייטי ישבנו בבית לואי התקרב אליי ושאל "זאת הבחורה שדיברת עלייה אצל ליאור?"ועניתי לו בלחש "כן" אפילו שאני כבר ידעתי תתשובה הבנים כבר ראו אותה אבל כפי שניראה לא חיבבו אותה ואפילו שנאו אותה "נלך לחדר?" היא שאלה אותי ועניתי "כן למה לא?!" הלכנו לחדר התיישבנו על המיטה היא התקרבה אליי ונישקה אותי שמעתי את הקול של הדלת נפתחת "באתי להחזיר ל את ה…." ליאור עצרה את משפטה לפני שהספיקה לגמור אותו היא טרקה את הדלט מייד עזבתי את קייטי אמרתי לה סליחה ורצתי לכיוון ליאור ראיתי שליאור יצאה החוצה יצאתי גם אני אחרייה שרר בחוץ קור היא עמדה בחוץ והשיער שלה עף מצד לצד נגעתי לה בכתף "תעזוב אותי" היא אמרה ועניתי לה "אני מצטער לא ידעתי שאת מרגישה אליי משו" והיא החזירה "אני לא מרגישה אלייך כלום" ועניתי עם קצת אכזבה "אני מרגיש פחות מכלום" היא אמרה בקצת כעס "יופי!" ועניתי באותו הנימה "יופי!" הסתובבנו וכל אחד הלך לכיוון שלו הסתובבתי רק כדי לבדוק עם היא הלכה באותו הזמן היא הסתובבה אלי פשוט רנו אחד לשני וריסקתי את שפתייה יכולתי להרגיש שאני בייקום נפרד לא חשבתי על קייטי לא חשבתי על הבנים לא חשבתי על כלום