עניין של זמן ~~19~

~ליאם~
ראיתי שהארי ירד מהחדר והוא קרן מאושר עכשיו שהכל מסודר אני יכול סוף סוף לנסות להיות עם רז לבד ובלי כל ההמולה "אממ רז?"
שאלתי אותה ולפני שהספקתי לנשום היא כבר ענתה "כן ליאם?"
חשפתי חיוך קטן ואמרתי לה "רז תגידי בא לך לבוא להסתובב בפארק?"
והרכנתי את הראש "גם אני רוצה לבוא!"
נשמעה צעקה מכיוונו של לואי נו באמת? חשבתי בליבי רק זה חסר לי עד שמצאתי רגע להיות עם רז לבד לואי בא חכו דקה הוא לבש ג'קט ג'ינס
"הייי זה הג'קט שלי!!" הארי צעק לעברו
"כבר לא" לואי אמר להארי בנימה ילדותית
"אתה בטוח שאתה בא?" שאלתי את לואי בטון שרומז לו ללכת
"כן כן ברור שאני בא!!" לואי צעק ולא שם לב לרמזזים הלא ממש דקים שרמזו לו שאני רוצה להיות עם רז לבד
"חח טוב בוא איתנו!" רז אמרה ללואי והלכה לעבר נעלי בובה יפות בצבע תכלת שכנראה היו שלה
היא לבשה אותם ויצאנו תוך כדי ההליכה תקעתי בלואי מרפק ואמרתי לו ללכת עם השפתיים
"נראה לי שחכתי משהו בבית.." לואי אמר ועשה לי פרצופים
"נו תישאר איתנו" רז אמרה לו וזה הותיר בי קצת קנאה…
"ליאם אפילו היא אמרה!" לואי אמר לי
"מה?" רז אמרה מבולבלת
"הוא מנסה להעיף אותי כל הזמן!!" לואי אמר לרז כמו ילד בן 5
"ליאםםם אתה יודע שזה לא יפה להעיף חברים" רז אמרה כמו אמא
"אין פשוט אין אמא ואבא אתם!" לואי אמר והתחיל לרוץ לכיוון הבית כי כנראה הוא פחד שאני ירדוף אחריו
אני ורז נשארנו לבד והתישבנו על אחד הספסלים שכאילו קרא לנו להתיישב
"אז נראה לי שאת יודעת שההופעה שלנו בעוד שבוע.." אמרתי לרז
"בטח שאני יודעת! אני מאוד מתרגשת!" היא אמרה בשיא ההתלהבות
"אז את תרצי לבוא לעזור לי להתכונן מאחורי הקלעים לפני ההופעה לפני ההופעה?" שאלתי אותה כשפרצוף תמים מרוח על פני
"ברור שאני יבוא! הכל בשבילך!" היא אמרה וחיבקה אותי חזק