עיר האורות השקרים והאהבה- פרק 5

החלקתי את ידי על מסך הטלפון. כן, כן אני מכורהה!! פאן-רן זה ממכר לא אשמתי..
"בוקר טוב" עניתי לטלפון.
"היי, מה נשמע?"
"הכל טוב אמא, איתך?" שאלתי, אך כבר ידעתי מה תהיה התשובה.
"טוב, בי אמא יום טוב"
אני מודה אני כועסת עליה! אוף..
פתחתי את הספר בעמוד 254 טוב אני באמת תולעת ספרים, אחרי שהשתעממתי החלטתי להתקשר לדניאל.
"הו היי לך" אמרתי.
"שלום שלום" הוא ענה ויכולתי לראות חיוך פרוש על פניו.
"בא לך לצאת לאינשהו?" שאלתי, אך לא בהתלהבות.
"בסדר, בא לך ללכת לסרט?" הוא שאל בהתלהבות.
"כן, בסדר, תשלח לי בהודעה כבר פרטים טוב?"
"חח, טוב ביי" הוא אמר וניתקתי.
הערב כבר הגיע וקבענו, פגישת ידידים ללכת למשחקי הרעב 2 הוא טוען שזה מושלם. לבשתי שמלה בצבע כחול צמודה ועליונית שחורה עם נעלי עקב שחורות. את השיער השארתי כמו שהוא ושמתי פפיון כחול. נראתי די טוב.. האמת דווקא יפה מאוד.
"אתה בא?" שאלתי אותו והוא ענה בחיוב.
נכנסנו לאוטו, והייתה שתיקה מביכה. "דניאל, נוסעים?" שאלתי. "בטח, רגע" הוא ענה והדליק את הרדיו. "let me kiss you.." הושמע שיר ברדיו, לא יפה במיוחד אבל קליט..
הגענו, המקום היה ענקי!! היו דמויות עשויות שעווה! הצטלמתי עם קפטן הוק, מרי פופינס ואפילו אובמה, היה די מצחיק כשדניאל נישק את אובמה.
"משחקי הרעב 2" אמר הכרטיסן וניקב בכרטיסינו.
"בואי, שורה 3" הוא אמר ואחז בידי.
הסרט התחיל.
"קטניס הזאתי, היא חברה של גיא או של פיטה?" שאלתי בהתעניינות. "גייל, ולא של אף אחד מהם" הוא ענה ודחף פופקורן לפיו. הסרט לא היה מובן בכלל!! עם מי היא יוצאת? אני לא הייתי מתנגדת לצאת עם שניהם, למרות שזה עם השיער החום יותר חתיך. "אני יוצאת, תכף אני יחזור" אמרתי וקמתי מהמושב, עוד שנייה רצחו אותי אלה שהיו מרותקים למסך, "היי את!" אחד האנשים שם אמר לי והצביע עליי. "טוב, אני זזה" אמרתי בעצבים. האנשים האלה בלוס אנג'לס לך תבין אותם! וחשבתי שבישראל הם חצופים..
יצאתי מהאולם והלכתי לשירותים, התקשרתי לדויד הייתי חייבת לדבר איתו
"חיים שליי!! התגעגעתי אלייך" הוא אמר לי וחייך.
"גם אני, אתה חסר לי" עניתי ודמעה זלגה מעיניי.
"איך הגיהנום?" הוא שאל וצחק. כן, דויד הוא ידיד שלי, כמו אח. נהגנו לעשות מלא שטויות ביחד, אז בישראל.
"די נחמד, דויד אני ידבר איתך יותר מאוחר טוב?" שאלתי ומחיתי דמעה.
"טוב עכברי" הוא ענה וניתקתי. אוףף התגעגעתי לזה שהוא קורא לי עכבר, ולזה שהוא היה רודף אחריי ומדגדג אותי, התגעגעתי כל כך.
חזרתי לאולם, הקטע היה די רומנטי פיטה וקטניס התנשקו! באלי גם!! אמרתי בליבי, אבל עם גיא ההוא לא עם פיטה צחקתי.
"טוב שחזרת, תכף נגמר" הוא אמר לי וחייך.
"סליחה.. " אמרתי בהתנצלות. באור העמום הזה דניאל נראה די טוב, יחסית..
הסרט נגמר וחזרנו לאוטו. "היה כיף! לא חושבת?" הוא שאל והתניע.
"כן, היה ממש כיף" אמרתי נזכרת בשיחה עם דויד. "הכל בסדר?" הוא שאל. רציתי לענות לו שקשה לי ושאני צריכה חיבוק אבל הנהנתי במקום.
דמעה זלגה מעיני ישר לפה, דמעה מלוחה. אז הבנתי עד כמה אני צריכה חום ואהבה, מה שלא קיבלתי דיי הרבה זמן.
רציתי להגיע כבר הביתה, להתקלח במים רותחים, שיורידו ממני את כל העצב ולישון, לישון עד הצהריים שלמחרת.
ירדנו מהאוטו.
"תודה, על הכל" אמרתי וחיבקתי אותו, החיבוק היה די חמים ואמיתי.
"אין על מה נועה" הוא אמר וחייך. חיוך די רחב, חיוך נכון.
"לילה טוב" אמרתי והלכתי.
כשהגעתי הביתה נכנסתי להתקלח. המים היו חמים מאוד רציתי להישאר לישון במקלחת, אך יצאתי לחדרי כדי להתלבש, התלבשתי בפיג'מה חמימה ונכנסתי למיטה, לילה טוב אמרתי לעצמי וכיביתי את האור.