עולם מושלם – 10 – אהבה בלי סוף

מהפרק הקודם : ( טיפה מטריד … )

" אני אוהב אותך , ילדה שלי , אהובה שלי קטנה … " אלה היו המילים האחרונות שאמרתי לפני שאיבדתי את ההכרה , הדם הבוהק שלי זורם וזולג בטיפות עלובות על זרועותיי ורגליי , החתכים צורבים את עורי ומצמררים את גופי במכות מענות ואיומות , מוחי פועם בחוזקה וזיעה קרה מטפסת ועוטפת את כולי , והדבר האחרון ששמעתי הוא את הזכוכית השבירה נופלת מידי המדממת ונפגשת עם הרצפה בקול מעומעם , ונפלתי אל תהום של חוסר ידיעה .

פרק 10 :

~ היילי ~
" וואו אני לא מאינה שזה באמת מה שעשית " אמרתי לאור אחרי שהיא הראתה לי את ההודעות שהיא שלחה לשניהם , בתור דיירקשנית שרופה כבר מאז שהלהקה קמה אני מכירה את הקיצוניות של זאין , ובאותו הרגע ממש דאגתי לו , הוא היה רציני בנוגע אליה ואני יודעת את זה … אבל חששתי מאוד שאני היחידה שיודעת …
" כן אני החלטתי שאני אוהבת את לואי , אפילו שזה מאוד מחמיא לי ששני בנים מהלהקה שאני מעריצה שרופה שלה רבים עליי , אבל זה לא בסדר . זה מה שהיה צריך להיעשות . " היא השלימה את הקטע בדיוק שנייה לפני ששמענו את המנעול מסתובב ואת הדלת נפתחת , ואת כל הבנים חוץ מזאין עומדים בפתח הבית , מה שהדאיג אותי אפילו יותר … " נייל .. " כבר נשברתי , לא יכולתי לשאת את כל זה , למזלי נייל והארי עמדו אחד ליד השני אז יכולתי לתפוס את שניהם בחיבוק אחד , שאליו מיד הצטרפה אופיר , מזווית הראייה שלי ראיתי את ליאם מעיף אל הארי ואופיר מבט מקנא , אווווופפפפ עוד כמה בעיות יש פה לפתור ? וכאילו , אני היחידה משלושתנו שלא רבים עליה ? כאילו , אני לא רוצה לעמוד במצב שבו אור עמדה , אבל בכל זאת … ? רק אור ולואי ישבו אחד ליד השני בספה בסלון ולא אמרו שום דבר על כל מה שקרה .
ראיתי את לואי לוחש משהו לאור באוזן ושניהם עלו למעלה , סמכתי עליה שהיא עושה את הדבר הנכון , שהיא הולכת איתו רק בגלל שהיא רוצה ורק בגלל שהיא באמת חושבת שזה הדבר הנכון והבטח לעשות , בשביל כולם.

~ לואי ~
אני ואור עלינו לחדר שלי בדיוק כמו שביקשתי ממנה , נכנסו אל החדר והתיישבנו על המיטה הלבנה , שעכשיו הכתמתי אותה בגלל הדם שירד לי מרגל כל הזמן הזה ולא הפסיק . " רגע , לפני שאתה מתחיל לדבר , לא משנה מה אתה רוצה להגיד , ואני מודעת לכל מה שקרה עכשיו ואני ממש כועסת עליך בגלל זה , אבל קודם כל אני אוהבת אותך ואני חייבת לחבוש אותך ולטפל בך . " היא אמרה לי והגניבה לי חיוך קטן ומהיר , כאילו זה אסור פה , כאילו זה עברה על החוק והלכה לחדר האמבטיה להוציא ממנו תיק של עזרה ראשונה . היא חבשה חצי מהרגל שלי , איפה שבמרכז היה פצע עצום מלא בדם רטוב וטרי ומסביב סימנים כחולים ושחורים . אחר כך היא שמה לי יוד על כל הפצעים היותר קטנים ופחות משמעותיים , ולבסוף ראיתי אותה מוציאה פלסטר אחד קטן וטוש מהתיבה וכותבת על הפלסטר . " מה את עושה ? " שאלתי אותה בסקרנות , " תכף תראה " היא אמרה בחיוך , כלכך אהבתי לראות את החיוך המתוק והמושלם שלה , היא כזו מדהימה , שאחרי כל מה שקרה היא עדיין מקדישה זמן ומאמץ כדי לטפל בי ולעשות הכול כדי לגרום לי להרגיש טוב יותר . היא גמרה לכתוב על הפלסטר והדביקה לי אותו על הסנטר , ולחשה לי " לך תסתכל במראה " , עשיתי כמו שהיא ביקשה ונעמדתי על המראה והסתכלתי על עצמי מלמטה למעלה , ראיתי רגל חבושה עם תחבושת אלסטית ( כזאת שיכולה להימתח כמה שאתה רק רוצה – הערת הכותבת ) , ידיים פצועות עם כחול בדי הרבה מקומות , עיניים אדומות , לחיים סמוקות ממאמץ , דמעות יבשות , וסנטר עם פלסטר שכתוב עליו בכתב המסולסל והיפה של אהובתי "כואב לי :( " , ומיד חייכתי אל אליה והיא נשקה ללחיי הקשה והלחה מדמעות .
" למה קיבלתי ילדונת כזו מדהימה ? הא ? " שאלתי והשכבתי אותה על המיטה ונעמדתי מעליה על המיטה , ידיי הקיפו אותה ורגליי כרעו משני צדדיה . " אני מדהימה ? לך תסתכל במראה שוב מותק " היא אמרה וצחקקה שוב בקול המהפנט הזה שלה , חייכתי ונישקתי אותה על השפתיים , הן היו כאלה ממכרת שלא יכולתי להפסיק , " נכון אני כבר לא צריך להגיד שאני מצטער ? " שאלתי והפכתי את הנשיקה היחידה שהשאירה טעם מתקתק על שפתיי לסדרת טעמים מתוקים ויפים , צבעוניים וחדשים לי , עד שהיא הפסיקה אותי . " לא , אתה לא צריך , אבל אני אשמח לשמוע את זה את זה פעם אחת . " היא אמרה בפרצוף רציני ושנייה לאחר מכן הוסיפה " זה יישאר בינינו . " והמשיכה לנשק אותי , זה זרם למקומות אחרים ( הם לא שכבו יא סוטות לא הכול בחיים זה זה – נזיפת הכותבת בקוראים ) ונעימים ביותר ונגמר בשכיבה שלנו על השמיכה זה לצד זה , בוהים בעיניים אחד של השנייה , הרגל שלי עדיין פעמה בחוזק רב אך התעלמתי מזה כל עוד טבעתי בעיניה המעורבות היפות .

~ נייל ~
" … וזה כל מה שקרה . כלכך התעצבנתי שלא הייתן שם , שלושתכן ! " סיפרנו אני והארי להיילי ולאופיר את מה שקרה אחרי שלואי וזאין קיבלו את ההודעות מאור , ולשנייה תהיתי איפה באמת לואי ואור ולאן הם עלו , אני יודע שאין ללואי לב לעשות עם אור דברים … דברים של זוג על חשבונו של זאין , אבל באמת חשבתי לעצמי מה הם עושים שם למעלה . אבל לא העזתי לשאול .
" רגע … אז לאן זאין הלך אחרי שהוא קילל את לואי ? " אופיר שאלה והסתכלה על הארי במבט שהייתי חייב להודות שהוא דיי חמוד , " הוא פשוט התחיל לרוץ החוצה מהפארק , אבל הוא בטח יחזור מחר או משהו כזה , זה קורה לו לפעמים . " הארי הרגיע את הבנות ואופיר וחיבק את אופיר כמו שאני בחיים לא הייתי מעז לעשות עם היילי , אני אוהב אותה כלכך אבל אני לא יודע איך להראות לה את זה !!

– באמצע ארוחת הערב ( אל תרדו עליי , אין לי מה לכתוב … ) –
" וואו , אני שבע ! " אמרתי פתאום וכולם השתתקו , הם נעצו בי מבטים מופתעים ממש בשוק , " מה יש אברי באדי ? " אמרתי לא מבין מה פשר המבטים המוזרים האלה . " ניילר ג'יימס הורן , " הארי התחיל לומר , " כן , זה אני . " השבתי בחיוך . " כמו שאמרתי , ניילר ג'יימס הורן , החזירון הרעב הגדול בכל העולם , שבע פתאום ?! " הוא סיים את המשפט וטפחתי על הבטן שלי , שלמרות כל האוכל שאני צורך כל הזמן נשארה ישרה ושרירית , עם שש קוביות למטה וחייכתי אליהם חיוך לא מבין , מה לעזעאזל הם רוצים ? למרות שידעתי בדיוק למה הם מתכוונים .
" כן … אני עולה , אני לא רעב יותר . " אמרתי ועליתי למעלה , אבל עצרתי באמצע המדרגות , איפה שכולם כבר לא יכלו לראות אותי , כי שמעתי שהם אמרו את השם שלי . " מה יש לו ? אם הוא לא אוכל , בטוח קורה משהו . אני יעלה לבדוק מה יש לו . " זה היה ליאם שדיבר , היו כמה הנהוני הסכמה והוא עלה אל החדר שלי , שמיהרתי להיכנס אליו לפניו .
" היי ברו , מה קורה ? למה עזבת את השולחן באמצע ? זה לא קורה אף פעם … אתה תמיד נשאר אחרון כדי לנגב את השאריות מהצלחות של כולם … " הוא אמר ומיד פניי נפלו . "תקשיב , יש משהו שאני מנסה לעשות כבר די הרבה זמן , היום שסיפנו לאופיר ולהיי את הקטע שהיה בפארק ראיתי את הארי מחבק את אופיר בעדינות אבל בגבריות , ולרגע הבנתי שאני לא אוכל לעשות אותו הדבר עם היילי לעולם … אני כלכך רוצה להראות לה עד כמה אני אוהב אותה , אבל אין לי מושג איך ! זה משגע אותי !! " הסברתי לו והוא חייך בסוף . " אתה תבין איך להראות לה עד כמה אתה אוהב אותה רק כשבאמת תצטרך להוכיח לה שאתה באמת אוהב אותה . ככה זה היה לי עם דניאל , רק כשהיא סיפרה לי שהתחילו איתה באיזה בר והיא התלבטה אם שווה לשנינו להיפרד בשביל חיים טובים יותר , רק אז הבנתי עד כמה היה חשוב שהיא תדע שאני אוהב אותה באמת , יותר מאיזה סתם בחור שיכור ומסומם , ואז רק הוכחתי לה כמה אני מת עליה , אבל כמובן שזה לא עזר . היא החליטה לעזוב אותי למען סקס טוב והנאות החיים עם בחור שיכור . "
" אוקיי .. טוב … תחזור למטה , בטח כולם מחכים לך . " אמרתי לו , רק כדי לחשוב באמת איך להראות להיילי עד כמה אני אוהב אותה . " אתה יודע שאני תמיד פה ! " הוא קרא מהמסדרון וירד למטה , בעוד אני חושב מה אני יכול לעשות למען אהובתי האחת והיחידה .

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

טוב אז תקשיבו יש לי כמה דברים לכתוב פה , ושלא תחשבו שזה מחליף את הרציתי להוסיף או משהו כזה , כי אני עדיין הולכת לכתוב בו …
אז ככה :
(1) אני יודעת שהפרק יחסית ארוך לבדרך כלל ואני מקווה שהוא היה מעניין כי לדעתי זה אחד הפרקים היותר טובים שכתבתי לסיפור , אבל אני מקווה שקראתם את כל הפרק ושנהניתם ממנו כמו שאני נהניתי .
(2) בגלל שאני מתה על כל הבנות פה אני החלטתי לעשות הצצה די קצרה לפרק הבא , שרק תרמוז לכם מה קורה שם , והיא מנקודת המבט של זאין , אז אני כותבת את זה פה ולא שם .

כשהתעוררתי מקרני השמש המסנוורות לא יכולתי לפקוח את עיניי וגרוני היה יבש מדי כדי שאוכל לדבר , נאנחתי אנחה עמוקה , מקווה שהיא תציל אותי ממצבי הגופני המכאיב שבו אני תקוע . " אני חושב שהוא התעורר .. ! " שמעתי קול מוכר אבל לא להצלחתי לזהות אותו . " אני חושבת שכדאי להשאיר את שניהם לבד … " מישהי אחרת אמרה , אותה דווקא זיהיתי יפה מאוד , זו הייתה היילי , עם קולה הקל לזיהוי והמבטא הבריטי הכושל שלה , שהיא השתמשה בו לפי כמה זמן כדי להצחיק אותי . לא ידעתי כמה זמן עבר מאז שאיבדתי את ההכרה והתעלפתי , אולי שעות אחדות ואולי ימים שלמים , אבל ידעתי שאני חיי , שאני לא מת , וזה היה טוב בשבילי . זה היה טוב .
" זאין ? אתה ער ? " שמעתי עוד קול שלא יכולתי לזהות בגלל ערפול החושים שלי , אבל הקול הזה עזר לי לפקוח את עיניי ואז ראיתי אותה , את הנערה שהרסה את החיים שלי ובנתה אותם באותו הזמן , שגרמה לי לצחוק ולאחר מכן לבכות , שגרמה לי להיות מאושר וגם לחתוך .
זו הייתה לא אחרת מאשר הנערה היחידה שאהבתי ואי פעם אוהב , אבל היא לא נראתה כמוה .
היא נראתה שונה .