עוד מעט שם (זה שם של הסיפור עוד מעט אני שם.) פרק 2

" אומייגזר זאת מורן זאת פאקינג מורן אעאעאעא" צרחתי. ו
" לא לא זה לא הגיוני אעאעאעאעאעא" נועם צעקה. מורן כתגובה צחקה " אתן אשכרה יודעות מי אני?" היא שאלה מצחקקת.
אני ונועם החלפנו מבטים לא היא לא רצינית.!!!! " ברור את מורן פיין לעתיד!!!! אעאעאע" נועם צעקה. ואני צחקתי.
" וואו בנות תרגעו חח" היא אמרה (הערת הכותבת: זה נשמע יותר טוב באנגלית חוח).
" להירגע אני לא מבינה אותך להירגע זה לא קיים אצלי" צעקתי.
משום מקום בא איש או משאית? הוא היה גבוהה רחב שרירי שחום עור היה לו קעקוע של נחש על כל היד. שיער שחור ולבוש שחור. עם משקפי שמש שחורים. הוא בא אלינו. ואז מצאנו את עצמנו בחדר. שחור. הכל שחור. שמענו קול
" אני מצטער גברתי הנה בואי תראי אותן" קול עמוק קשוח וצרוד אמר. נפתחה הדלת מורן עמדה שם. עם מבד קשוח ורוצח. אני ונועם נרתענו למקום הכי רחוק שהיה בחדר ממנה. היא התקרבה והתקרבה.
כשהיא הייתה סנטימטר מאיתנו. פרצופה השתנה לחיוך שובב. היא צחקה. נראלי בגלל החושך לא ראינו אותה עם היא על הרצפה.
" הייתן..היתן חייבות לראות את הפרצוף שלכן " היא אמרה וצחקה עוד יותר.

" אז תנו לי להבין שניכן שותפות בנות 18. באתן להופעה. איבדתם את הכניסה. נכנסתם מאחורי הקלעים.? איך?" היא שאלה. הרמתי כתפים ונועם הרימה את הגבות. " אוקיי. נכנסתן לכאן ונגמר הסיפור?" היא שאלה הנהנו. היא חייכה. ואמרה " דבר 1: יש לכן מזל. דבר 2: יש לכן עוד יותר מזל,
קודם בגלל שלא התקשרנו להוריכם, ושנית כל אתן מעריצות את וואן די אז הם באים לפה" היא אמרה. נועם התאפקה בישביל לא לצעוק. 3, 2, 1. " אומייגאד!!!!" היא צרחה . " וואן דיירקשן באים אני אראה אותם " השלמתי אותה בצעקה.

נ'ק מבט של נועם:
" אני לא מאמינה אלו פאקינג וואן דיירקשן אעאעאעאעא תחתום לי תחבק אותי תנשק אותי?" צעקתי בהתחלה ואז ניגשתי אל נייל. הוצאתי דף עט פרשתי את ידי והזזתי את ראשי לנשיקה בלחי. הוא עיקם פרצוף ונאנחתי. התכוונתי להוריד ידיים אבל הוא הספיק לחבק אותי ולתת לי נשיקה בלחי. הסמקתי. אבל מה זה שווה אם הוא עושה את זה לכל מעריצה ? ……
הוא חייך וכתב לי: לילדה הכי יפה שראיתי ממני נייל. הוא חתם ונתן לי אעאעא. אומייגאדש אומייגאדש.
חייכתי חיוך גדול והודתי לו. בצרפתית לא יודעת מה נכנס בי.

ראיתי ששני והארי מסתדרים אממ אולי יהיה בינהם משהו לפחות אצלה