סתם עוד סיפור אהבה דפוק פרק 4

"הארי! הנה אתה!!” מקנזי התפרצה לכיתה
"הי.” הארי לא נראה מתלהב
"אתה בא?” היא שאלה וניסתה לגרור אותו החוצה
"לא. את יכולה לצאת? את מפריעה..” הארי אמר לה והצביע על הדלת
"כן בטח” מקנזי סיננה והעיפה לי מבט עצבני
~מקנזי יצאה והדלת נטרקה~
"אז.. לפני שהיא נכנסה רציתי לשאול אותך משו..” הארי אמר וחייך
"אלכס,” הוא התחיל ואני עצמתי עיניים מתפללת
"יש מצב שאת עושה לי טובה ענקית?” הוא שאל ופקחתי עיניים
"מה?”
"אני הולך היום לאודישנים, ולא רציתי ללכת לבד, ואפחד מהחברים שלי זה לא מעניין, אז חשבתי שזה יהיה מגניב אם תבואי איתי..” הוא חייך
"איזה אודישנים?” שאלתי
"לX פאקטור" הוא חייך וצחקק בעצבנות
"לחוץ הא?” הנחתי את ידי על שלו וצחקתי
"מה זה עד כדי כך בולט?” הוא חייך
"נא.. אני יודעת לקרוא אנשים…” צחקתי
"אלכס! הנה א-” ראיין התפרץ לכיתה ומקנזי עמדה מאחוריו
"מה, אתה ביחד?” הוא שאל והצביע על היד שלי שהחזיקה את של הארי
"לא! אנחנו לא!” הורדתי מהר את ידי
"כן אנחנו כן!” הארי אמר לי ולחש לי באוזן:
"תזרמי"
"לא!” לחשתי לו בחזרה
"למה?” הוא לחש לי בחזרה (קיצר דיברנו בלחישות)
"כי-”
"מעניין…” מקנזי נכנסה לכיתה
"אנחנו לא ביחד!” קמתי מהר
"נכון. אנחנו לא.. סתם צחקתי” הארי חייך למקנזי
"יופי. שמעת? עכשיו תרדי ממני!” צעקתי על מקנזי
"איפה ראיין?” שאלתי פתאום
"הלך.” מקנזי חייכה חיוך מרושע
"בי הארי. נדבר…” לחשתי לו וחטפתי את תיקי ורצתי החוצה
"ראיין!” צעקתי בחצר, מחפשת במקום הקבוע שלנו
"ראיין!” צעקתי יותר חזק
~הרגשתי שמישהו מושך לי ביד ונפלתי~
"אח..” מלמלתי
"אני פה.. למה את צועקת?” הוא נראה עצוב
"למה אתה עצוב?” שאלתי אותו
"את באמת רוצה שאני אענה לך על זה?” הוא שאל
"כן! תספר לייייי" האצתי בו
"אבל את תצחקי..” הא ניסה להתחמק
"נו אני לא! תספר תספר תספר תספ-”
"טוב!”
"יופי.” חייכתי
"אז… אני.. אוהב אותך.” הוא אמר מהר
הרגת אותי עכשיו!” התפוצצתי מצחוק, עד שהבחנתי בראיין.
הוא לא צחק.
"רגע. אתה רציני..?” שאלתי אותו
"כן.. כאילו מהיום הראשון… אבל.. לא יודע…” הוא אמר והסמיק
"ראיין…” לא ידעתי מה להגיד
"ידעתי.” הוא אמר והתכוון לקום
"לא! אל תלך!” אמרתי ומשכתי אותו בחזרה
"מה?” הוא שאל חסר סבלנות
"אני כאילו…” ניסיתי לחשוב אבל לא חשבתי מספיק מהר- הרגשתי את שפתיו על שלי…
ראיין.. מי ידע..? חייכתי לעצמי, אבל זרמתי איתו.
אולי גם אני רציתי את זה? אולי בכלל התאהבתי בו מבלי ששמתי לב…? אנחנו מכירים כמעט 4 שנים…
"לא משנה.. אני אלך כבר עם מקנזי..” שמעתי קול מוכר הרמתי מבט וראיתי את גבו של הארי- מתרחק…
~ ~ ~
אז ככה הסתיים (בערך) היום הזה.. טוב ביי יומני. הלכתי לדפוק את הראש בקיר.