סתם עוד סיפור אהבה דפוק פרק 12

אני שונאת שונאת שונאת את הילד הזה! רציתי לשבור משו..
יצאתי החוצה והתיישבתי מתחת לעץ
שמעתי מוזיקה ואני לא יודעת למה אבל רציתי לבכות.. אבל הייתי יותר עצבנית.
היה צלצול ונכנסתי לכיתה הגעתי ממש שנייה לפני שהמורה נכנסה לכיתה.
"טוב, תוציאו בבקשה את ספרי ספרות ופתחו בעמוד 152. היום אנו נקרא "בלדה"” המורה לספרות אמרה
היא הקריאה את הבלדה ואז אמרה:
"אז מה אתם אומרים? שהם היו מאוהבים או שלא?” היא הציצה בנו מבעד למשקפייה
"כן הם היו מאוהבים כי הם התנשקו" הארי פתאום אמר ואני יכולה להישבע שהוא נעץ בי מבטים
"מי אמר?! זה כולה כמה נשיקות!” גיחכתי מעיפה אליו מבט מזלזל
"אולי הם הצטרפתו??” הארי שאל פותח בוויכוח- ככה? כי אני ממש לא הולכת לשתוק…
"מי אמר?? וגם אם כן, היא בטח הייתה מסוממת כשהיא נישקה אותו" זרקתי וכולם צחקו
"אה כן? כמוך שנישקת אותי?” הוא שאל עם חיוך שוויצרי מרוח על פניו
"אני???? נישקתי אותך??? אתה התחלת לאנוס אותי בחדר שלי!!” הייתי חייבת לעוות את מציאות בדיוק כמו שהוא עשה
"מה??? אני אנסתי אותך??? כולה התנשקנו!!” הוא צעק
"אה! אז פתאום זה "כולה"!!!” צרחתי עליו בחזרה
~המשכנו להתווכח במשך עוד כמה דקות, לא מקשיבים לצעקותיה של המורה שאומרת לנו לסתום~
"זהו! עד כאן! שניכם- עכשיו החוצה! אתם מפריעים ל"התנהלות" (חח "התנהלות") הכיתה!!”
היא צרחה עלינו ואני בשיא העצבים חטפתי את התיק שלי ויצאתי החוצה
הסתובבתי בבצפר ויצאתי החוצה לאותו מקום שישבתי מתחתיו ושמעתי מוזיקה
"אני מצטער..” הארי פתאום הופיע
"לך מפה" לא היה לי כוח אליו וידעתי שאם אני אראה אותו אני אתחיל להתחרפן מחדש
"אני יצאתי מגעיל ואגואיסט ואני מצטער. באמת.” הוא התיישב לידי
שתקתי וניסיתי לחשוב על משהו…
"אלכס..” הוא העביר את ידו מול עיניי כדי להעיר אותי
"מה?” נשארתי אדישה
"אני ממש מצטער.. ואני לא יודע מה עובר עלי..” הוא צייר כל מיני דברים לא ברורים על החול עם אצבעו
"לך, הארי סטיילס, באמת אכפת ממני?” שאלתי לא מאמינה
"כן. מאוד.” הוא ענה ונישק אותי
~ ~ ~
אומיגאד. לא. פשוט. לא. קת'רין צדקה. אני טעיתי. בהכל. נמאס לי. אני חוזרת לישראל. אני לא יכולה להישאר במקום הזה אפילו לא עוד שנייה אחת. נמאס לי.
~ ~ ~
אני עכשיו במטוס בדרך לישראל.. אינלי כלכך מה לעשות אז אני אספר לך הכל מההתחלה:
מאז אותו היום עברו 3 שבועות. אני והארי היינו ביחד. כן. לקחתי את הסיכונים האפשריים ואני יצאתי כלכך מטומטמת.. יום אחד הוא בא אלי בקפיטריה: (או יותר נכון- צעק את זה)
"מקנזי אני מאוהב בך וסיימתי את החובה הזו!!! אלכס- זה נגמר! והווו" הוא אמר בהתלהבות וכולם צחקו
אז רגע. מה?! כן. הוא ניצל אותי והשתמש בי ואפעם לא היה לו כלום אלי והכל היה רק בגלל שהם שיחקו "אמת או חובה". עצרתי את הדמעות ורצתי החוצה- הברזתי הביתה
הברזתי מבצפר כמה שבועות עד שהחלטתי שאני עוברת חזרה לישראל.
~ ~ ~
אז זה מה שקרה ואני לא מבינה איך יכולתי להתאהב בכזה בנאדם נוראי.. פשוט ככה.
אני מתגעגעת לראיין, נועה, דנה, ולקת'רין, אבל זה היה שווה את זה… אני מצטערת על כל שנייה שביזבזתי על הבנאדם הזה.