סתם עוד סיפור אהבה דפוק פרק 10

תשמעו את זה ברקע:
http://www.youtube.com/watch?v=0P2c-Wrq8dM
כןכן אני יודעת. שיר יחסית ישן. תתמודדו -.-
יום שני-
אור חזק העיר אותי ונאלצתי לפתוח עיניים מצמצתי קצת בשביל להתרגל לאור והעפתי מבט לכיוון השעון
מה?! עוד חצי שעה מתחיל בצפר! ניסיתי לקום ופתאום הרגשתי נשימות חמות על צוארי
זה היה הארי. מה בעצם באמת קרה אתמול? חשבתי מנסה לשחזר כל רגע רגע ובלי שאני שמה לב חיוך מתפשט על פני. הסתכלתי עליו- הוא ישן… העיניים שלו עצומות והשיער שלו מבולגן על פניו.
צחקקתי קצת והתחלתי לסדר את שערו עם אצבעותיי. זה היה כיף…
"מה?” הארי פתאום התיישב
"מה מה?” צחקתי עליו והוא שפשף עיניים
"נרדמנו?” הוא שאל והתמתח
"מסתבר” צחקתי וקמתי לכיוון האמבטיה לצחצח שיניים.
אחרי שצחצחתי שיניים חזרתי לחדר וראיתי את הארי מתעסק עם הנייד שלי
"הארי! מה אתה עושה?!” זינקתי עליו וניסיתי לחטוף את הנייד שלי מידו
"חשבתי שאינלך חבר…” הוא פתאום אמר
"נכון אינלי" לא הבנתי מה הוא רוצה ממני
"אז את אומרת שראיין לא חבר שלך?” הוא שאל
"כן! אמרתי לך שאינלי חבר!”
"וזה אומר שזה כולל גם אותי?” הוא חייך חיוך שובב
"כן. זה כולל גם אותך אדון הארולד סטיילס.” עניתי בלי לחשוב. אבל זה לא היה חכם במיוחד כי לפני שהספקתי לומר עוד משו מצאתי את עצמי נזרקת על המיטה, ולפני שהספקתי למחות הארי דגדג אותי
"אז מה אמרת?” הוא חייך והפסיק לרגע לדגדג אותי, מחכה לתשובה
"שאתה לא חבר שלי ולא ראיין!” אמרתי מהר וקמתי מהמיטה לפני שהוא ידגדג אותי מחדש
"נעלבתי" הוא ציין ואני רק גלגלתי עיניים ופתחתי את הארון מחפשת משו שאני יכולה ללבוש
"לא אכפת לך שנעלבתי?” הוא שאל שוב לאחר כמה דקות שלא עניתי לו
"למען האמת- לא" אמרתי שולפת מהארון חולצה תכולה ומכנס ג'ינס קצר
"אה כן?” הוא שאל בטון של פאקצה
"כן! אתה שוב מעצבן אותי סטיילס.” אמרתי מנסה לשלוף את הג'קט השחור שלי מתחת לערימת הג'ינסים שלי (אני חייבת לעשות סדר בארון שלי כבר..)
סופסוף הצלחתי למשוך את הג'קט מתחת לג'ינסים. אבל משכתי אותו חזק מדי ועפתי אחורה (כן בואו תצאו עלי -.-) אבל הארי תפס אותי
"את חכמה" הוא גיחך והתכופף אלי וניסה לנשק אותי אבל אני סובבתי את הפנים
"את לא עשית את זה.” הוא היה בשוק ואני רק צחקתי עליו
"אתה מוכן לעזוב אותי לאב?” ניסיתי להחניק את הצחוק שלי
"כרצונך" הוא אמר ועזב אותי. אני ממש צריכה לחשוב לפני שאני אומרת דברים לאדון הארולד אדוארד סטיילס- כי מצאתי את עצמי על הרצפה
"שונאת אותך" מלמלתי וחיוך נמרח על פני
אוהב אותך" הוא צחק עלי ועזר לי לקום
"זה לא משנה את זה שאני שונאת אותך" המשכתי
"אוי נו אני יודע שאת מתה עליי" הוא חייך חיוך מתגאה
"לא אני לא.” אני כלכך שונאת שמתייחסים אלי ככה
"נו מה לקחת את זה ברצינות?” הוא צחק עלי
"תקשיב לי ותקשיב לי טוב,” תפסתי אותו בצווארון חולצתו
"אינלי חבר שזה אומר שאני לבד, רווקה, תקרא לזה איך שבאלך- וזה אומר שלא אתה וגם לא ראיין חברים שלי. מובן?!!?” שיחררתי את אחיזתי ויצאתי מהחדר. לעזאזל איתו. איך הוא מצליח להדליק אותי..