סלינה גומז בישראל [פליז תקראו!]

אני מתה מעייפות, נשארתי ערה כל הלילה, מחכה לפתיחת המכירה בשביל הכרטיסים למאחורי הקלעים. אמא נתנה לי אישור לקנות עם כרטיס האשראי, אני מחזיקה את הכרטיס אשראי ביד ופשוט מפהקת ורועדת מעייפות. ראיתי שלט שמודיע על מכירת הכרטיסים…… "מתחיל בעוד 3…. 2… 1…." נכנסתי לאתר לקניית הכרטיסים, הקלדתי את מס' כרטיס האשראי…. "מזל טוב, קנית כרטיסים למאחורי הקלעים למופע של סלינה גומז!" היה כתוב. נשמתי עמוק, היה כתוב ללכת לאן שהוא בכדי לקבל את הכרטיסים, ואם לא אקח בעוד שעתיים אני אאבד אותם. שמתי מהר את הכרטיס בארנק של אמא שלי, חבשתי קסדה ושמתי נעליים, עליתי על האופניים ונסעתי למקום, שתי דקות נסיעה. קיבלתי את הכרטיס, ואז צלצל הטלפון שלי. "אאאאאהההה! קניתי כרטיסים! אני עוד מעט מגיעה למקום בכדי לקחת אותם." אמרה חברתי הטובה, לורן. אמרתי לה: "אני לקחתי את שלי הרגע, קניתי למאחורי הקלעים." היא אמרה בהתרגשות: "גם אני! אנחנו נפגוש את סלינה גומז!!!!!" ראיתי את לורן, היא לקחה מהר את הכרטיס שלה, ונעמדנו ליד הקיוסק הסגור, עוד שעתיים הוא נפתח. "אהההההההההההההההההההההההההההה יש לנו כרטיסים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" צרחנו שתינו בהתרגשות וקפצנו יחד בשמחה. אמרתי לה: "נתראה ביום שבת הבא, במופע!!" עליתי על האופניים והיא על שלה. היא נופפה אליי, ונסעתי הביתה. נכנסתי, אמא שאלה: "איפה היית?" "הלכתי להביא את הכרטיסים….. קניתי!" אמרתי, ונופפתי בכרטיס. היא שאלה: "איפה כרטיס האשראי?" אמרתי לה: "הכנסתי לארנק שלך." היא בדקה, ואמרה: "יופי…… מזל שהיום זה יום שבת, כי אם היו לימודים, כרטיס או לא, את ישנה." הנהנתי, שמתי את הכרטיס להופעה בכספת שלנו. אמא פתחה אותה. עכשיו בכרטיסים האלו אף אחד לא נוגע. נעלנו אותה, ונשמתי עמוק, מתרגשת.
-ביום שבת הבא-
יצאתי מהמקלחת, התארגנתי מהר, אמא הסיעה אותי למופע. ראיתי את לורן, היא אמרה: "מאי, בואי ניכנס……" התיישבנו במקום שלנו, שורה ראשונה. האולם היה מפוצץ…. ואז החל המופע. "hello israel!" אמרה סלינה, כולנו הרענו. היא התחילה לשיר: "it's been said and done…*" מוכר עבר לידינו, קנינו את הפלסטיקים המאירים האלה בצבעים כחול וטורקיז [שלי זה הכחול]. הרמנו את זה למעלה, באמצע השיר סלינה התקרבה אלינו, והעלתה אותי ואת לורן לבמה. היא אמרה: "hey girls, sing with me!" בשורה השנייה זיהיתי את רוני, היא קינאה, היא האויבת שלי ושל לורן, היא כל הזמן מנסה להיות מלכת הכיתה וכאלה… היא זעמה וצעקה: "don't take the losers! take me!" צעקתי לה: "תהיי בשלך!" והמשכתי לשיר עם סלינה.
-כשנגמרה ההופעה-
הלכנו עם שרשרות ה-VIP למאחורי הקלעים. סלינה שאלה: "hey, girls, aren't you the girls who sang with me on the stage?" הנהנו, אמרנו לה: "we love your music so much!!! it's a dream who came true!!" היא חייכה את החיוך המדהים שלה, הוצאנו מהתיקים קלסר עם חתימות של כוכבים מישראל, אבל יש שם מקום עם נייר מיוחד בצבע זהב, שכתוב שם "סלינה גומז המלכה". היא חתמה שם, הצטלמנו יחד כולנו. היא אמרה: "hey, girls, your voice is amazing, so, text me if you want to be my background voice, ok?" על הקלסר היא כתבה את המספר. "or, if u just wanna talk!" היא אמרה. זה היום שהיה הכי מאושר בחיים שלי!