סיפור על 1D (פנטזיה על זאין) פרק 5

התנתקתי משפתיו במהירות
"מה אתה חושב שאתה עושה?"
הוא חייך חיוך מסתורי והמשיך לנסוע "אמרת שלא תתרגשי נכון?"
אמרתי בבהלה "אני לא מתרגשת פשוט אנשים לא עושים את זה!"
"אז אני כנראה חייזר?"
"עם איך שאתה מתנהג אולי חייזר חוצפן!!"
"חח מה את מתעצבנת? כולה נשיקה!" הוא חייך את החיוך החלקלק שלו..
הוא עצר את האוטו והתקרב אליי אני כבר נרתעתי לאחור "אל תנסה אפילו לעשות את
זה פעם נוספת!" "אל תחמיאי לעצמך" הוא אמר ופתח לי את החגורה של הרכב.
"אהה אנ.. אני יכולה לפתוח לבד יש לי ידיים!" אמרתי נבוכה
"חח.. את באמת מצחיקה"
יצאתי מהרכב וראיתי את זאין ליאם נייל ולואי הולכים לקראתנו.
"ברוכה הבאה לאולפן ההקלטות של וואן דיירקשן" הכריז לואי בגיחוך..
נכנסנו פנימה וזאין הביא לי כוס שתייה "קחי תשתי פיצוי על הקפה"
"תודה" אמרתי בסתמיות . הם נכנסו לתא ההקלטה ואני ישבתי מבחוץ
והסתכלתי עליהם הם התחילו להקליט את "the best song ever".
יש בהם משהו קצת מושך שהם שרים.. אף פעם לא שמעתי שירים
שלהם אבל זה לא רע קצת פופי ומתוק אבל לא רע,
נהיה חם באולפן .. נראה שלא רק אני הבחנתי בזה,
וזאין הוריד את הז'קט שלו ונשאר עם גופיה בלבד,
יש לו המון קעקועים הם מסקרנים חלק עם מסר וחלק סתם
נראה שגעון גדלות.. עברתי במבטי להארי,
הוא הרגע קרץ לי?

-המשך יבוא-