סיפור על 1D (פנטזיה על זאין) פרק 29 :)

"אדי!!, דאגתי לך!" הוא אמר ובחן אותי, בטח לבדוק אם נפצעתי בכמה השעות שהוא לא שמר עליי,
הסתכלתי עליו בפליאה מסופקת, אם זה פיצול אישיות או פשוט חוסר עמוד שדרה ,מה שקורה לו..
"תיכנסי למכונית, קר בחוץ" הוא סוג של ציווה עליי..
"אני יודעת שקר!, אבל אני לא נכנסת לשום מקום איתך" אמרתי והפתעתי את עצמי..
"אנחנו נסדר את העניינים בינינו אחר כך, מה שחשוב עכשיו הוא שתיכנסי למכונית וניסע הביתה"
הקול שלו תמיד כל כך אחראי וגברי..
"תפסיק להגיד כבר את המלה הזו!!" צעקתי ונשברתי בדמעות, היא מזכירה לי יותר מדי דברים מהעבר..
"אדי? מה קרה לך?!" הוא הסתכל עלי כאילו הטבעתי את הטיטאניק..
לא עניתי, הוא לקח את ידי ואת ג'ני בידו השניה לכיוון המכונית, בכוח.
"עזוב אותי!!" צעקתי לעברו "לא האמנת לי בכלל!" והוא לא הרפה..
הוא הכניס את ג'ני לתוך המכונית ותפס לי את שתי ידיי והרים אותי לא יכולתי לברוח..
התחלתי לצעוק בכל כוחי "הצילו!!, חוטפים אותי" אבל אף אחד לא שמע אותי ..
"אויי, מה את כל כך דרמטית?!, תתארי את עצמך בסיטואציה שלי! הייתה הקלטה!!" הוא צעק
הרפיתי מלהיאבק בו, התחלתי להבין את הצד שלו, והוא הכניס אותי למכונית..
ישבתי בפנים זעופות, הוא נכנס למושב הנהג ומיד סגר את הדלתות.
"רק ליתר ביטחון" הוא חייך חצי חיוך וקרץ לי.
הוא המשיך לנסוע והשתררה דממה מעיקה עד שג'ני הפרה אותה "מה קורה פה???!"
היא סוג של שאלה בצעקה..
"סיפור ארוך ג'ני וגם לא לגילך.." אמרתי לה והחזקתי את ידה, היא הייתה קרה..
המשכנו לנסוע וראיתי את הבית המוכר עם המזרקה מקרוב, הגענו.
זאין יצא ראשון מהמכונית ואנחנו אחריו .
הוא תפס את ידי וסימן לג'ני להיכנס ,היא נכנסה.
הוא לקח אותי לכוך צדדי והצמיד אותי לקיר הוא חייך אליי.
ונישק אותי בחוזקה ובתשוקה ואני לא יכולתי שלא להשתתף..
הוא הפסיק ולחש לי באוזן :
"התגעגעתי אליך, אדי"

-המשך יבוא-