סיפור על 1D (פנטזיה על זאין) פרק 21

הסתכלתי עליו וחייכתי.. תוהה איך מגיע לי השלמות הזאת שנקראת זאין מאליק..
הוא התקרב אליי ותפס בידו בעדינות ומלטף אותה ברכות "אמרתי לך שאני אוהב אותך?"
הוא שאל בקולו הנעים "כן.. אני חושבת" עניתי והסתכלתי בעיניו במבטו העמוק.
"אז כדי לוודא את זה : אני אוהב אותך אדי ווסט" הוא אמר והתקרב אליי
שפתיו נגעו קלות בשפתיו אך לאחר מכן הם עברו לעורפי ובמגע משי נשקו לו..
"אתם באים או מה?!" קול הפריע לנו ואנ שכבר הייתי אחוזת מתח מג'ני
התנתקתי ממנו מהר והסתכלתי לדלת ואני רואה את הארי! אוי חוצפן!!
"מי אמר לך להתערב?" צעקתי לו אם הוא ימשיך ככה הוא באמת יעצבן אותי..
"חח.. אולי הבנים שמחכים לכם כדי שתסיימו את לימודי הצרפתית?!" הוא אמר בסרקסטיות…
זאין אחז בידי וירדנו לעבר הקומה השנייה הבנים היו שם ליאם,נייל ולואי וכמובן הארי…
ירדנו במדרגות הקומה השניה ומרוב מהירותי מעדתי והחלקתי על זרועותיו של…
הארי! "וואוו אני יודע שבנות נופלות לרגליי אבל לא חשבתי שבמובן כזה.." הוא אמר בשחצניות
ניסיתי להתנער מאחיזתו אך הוא לא נתן לי ואמר לבנים רדו אני אבוא איתה..
ולהפתעתי כולם ירדו.. מיהרו מידי כדי לקחת אותי והשאירו אותי עם הארי שעדיין אוחז בי
כולם יצאו מהדלת .. "תעזוב אותי עכשיו!" אמרתי לו בתקיפות וניסיתי להכות בחזהו
אבל הוא נשאר עומד והחזיק בי בחוזק הוא שיחרר יד אחת ממני והרים את סנטרי למעלה
כדי שאסתכל עליו הוא קרב אל פניי ושפתיי נגעו בשפתיו כשהבנתי מה הוא מנסה לעשות
צרחתי בקול רם לעזרה איזה טיפשה אני.. מי ישמע אותי הבית ריק: ג'ני בבית ספר והבנים נטשו..
הוא חסם את פי בידו החסונה ולאחר שניות ספורות הוריד אותה ולחש לי
"כל כך הרבה זמן רציתי לעשות את זה" ונישק אותי בחוזקה שידיו גולשות למותניי
ניסיתי להאבק אבל זה היה בלתי אפשרי הוא היה חזק מידי ואני בכיתי בפנים ..
מישהו פתח את הדלת לשמחתי ,
"עזוב אותה!" אני שומעת את קולו של זאין..