סיפור על וואן די אין שם אם אהבתם תגיבו שם! פרק 2

~יום ההופעה~
לורן התחננה עלי לא ללכת לבית הספר היום היא אמרה שהיא לא מרגשיה טוב מההתרגשות של ההופעה
"אז אם את לא מרגישה טוב אולי כדאי שלא תלכי להופעה היום" אמרתי באדישות למרות שידעתי שבטוח היא תלך כי קניתי לה כבר כרטיס אבל ידעתי שהיא תשתכנעה ללכת לבית ספר "טוב נו רק שתדעי שאת מעצבנת מאוד" אמרה בביאוס ואני צחקתי, נכנסתי להתקלח שנינו התארגנו ויצאנו… לאחר סיום הלימודים שלה אספתי אותה מהבית ספר הגענו הבית הכנתי לצהריים אורז ועוף אבל לורן לא רצתה "טוב אם לא תאכלי את לא תלכי להופעה היום כי אני לא רוצה שתתעלפי ותפספסי את ההופעה וסתם יצא ששלימתי על כרטיס אני ימכור אותו ופשוט ארויח את מה שהוצאתי" אמרתי בהתגרות "טוב טוב אני אוכלת את תמיד מפעילה עלי את הקלף של ההופעה" אמרה ברוגז ומלמלה דברים לא מובנים לעצמה עד שסיימה "סיימתי" לורן הכריזה בהתרגשות " היה עד כדי כך נורא?!" לפני שסיימתי את המשפט לורן כבר היתה במקלחת מזמרת שירים של וואן דיירקשן בהתרגשות גלגלתי עיניים והרמתי את הצלחת הלכתי לראות טלוויזה כשפתאום לורן באה מאחורי וצעקה לי באוזן שאין לה מה ללבוש אעאעא צוחתי צעקה קטנטונת "גאד לורן על תעשי את זה שוב" אמרתי מתנשפת היא התיישבה לידי ואמרה בבכינות אין לי מה ללבוש "אוי נו בואי" לקחתי את ידה ועלינו למעלה "מה את מתכוונת לעשות?" שאלה אותי במבט לא מבין "חכי ותראי" אמרתי בחיוך זדוני לקחתי גופיה לבנה וצמודה וגזרתי אותה כדי שתהיה חולצת בטן לקחתי ג'ינס קצר של ארצות הברית וגרביון כדי שלא יהיה לה קר לקחתי כרטיגן סריג מהארון עשיתי לה קצת ביבילס בקצוות והיא הלכה למראה בפה פעור "וואו סקיילר אני נראית מדהים תודה!" אמרה וחיבקה את מותני כי עד לשם היא מגיעה, "הלכתי להתאגן!" צעקתי תוך כדי הליכה לחדר שלי לבשתי שמלת מיני עם עם שרוולים ארוכים גרביון דק (הרשתי לעצמי כי השמלה היתה עבה) עשתי מחליק למרות שהשיער שלי חלק בטירוף שמתי מגפים עם עקב התאפרתי קצת (אני לא אהובת מוגזם) ויצאנו הסתכלתי על השעון השעה היתה שבע ועשרים עשר דקות לפני ההופעה הגענו במהירות כשהשעה מראה שעוד חמש דקות מתחילה ההופעה נשקתי לה ואמרתי ביי תהני ויצאתי לקניון עם לינוי (ה-BFF שלי) הלכנו שעתיים בקניון הסתכלתי בשעון והשעה עוד מעט תשע וחצי אמרתי שילמו בחנות האחרונה ויצאנו במהירות לינוי עזרה לי עם כל השקיות (כאילו שלה לא היה חסר) נכנסנו הגענו עשר דקות לפני הסיום אז חיכיתי בחוץ היה באלי ברד אז הלכתי לקיוסק שהיה ליד האוטו שלי "כמה עולה הברד?" שאלתי מחזיקה בברד "3 דולר ו25 סנט" שמתי את ה-3 דולר על הדלפק וה-25 סנט נפלו לי רצתי אחריהם ונפלתי כי היתה אבן ולא שמתי לב ניסיתי לקום אבל לא הצלחתי כי כאב לי הקרסול סרמות שאי איפשר לתאר הרמתי את הסנטים מהריצפה ואז משהו הושיט לי יד ושאל "צריכה עזרה?" זה היה קול של גבר הנהנתי תפסתי את ידו בלי להסתכל מיזה אפילו והצלחתי לקום מחזיקה ברגלי הסתכלתי למעלה וראיתי…