סיפור על וואן די אין שם אם אהבתם תגיבו שם! פרק 3

"רגע רגע אתה מוכר לי" אמרתי מגרדת בראשי מתאמצת להזכר הוא רק התפקע מצחוק ונתן לי לחשוב "אנחנו מכירים?" שאלתי בתמימות הוא הניד בראשו וצחק פתאום שמענו קול מלימוזינה שקורה: "הארי בוא כבר אנחנו נאחר למלון" הוא נאנח ואז צעקתי " אני יודעת אתה אחד מהאיידולים של אחותי!" הוא צחק ונאנח " זה יהיה חוצפה עם אני יבקש את מספר הטלפון? שאל נבוך הנדתי בראשי המספר שלי הוא @&*& "טוב תיפגשו ובלה בלה בלה וביי" חבר שלו אמר וזירז את הארי הוא הלך בחיוך עליי ניפנפתי לו לשלום וצעלתי לעבר לורן "זה נכטן מה שראיתי עכשיו הארי סטיילס ביקש ממך את מספר הטלפון?!" לורן צעקה עליי בהתרגשות "כן אני מניחה" אמרתי בתמימות לא הבנתי את המשמעות כ"כ לקחתי אותה לכיוון האותו הגענו הביתה ונכנסו לישון
~נקודת מבטת של הארי~
ראיתי משהי על הריצפה לוחצת על הרגל שלה הסקתי שהיא נפלה באתי עליה הושטתי לה יד כדי לעזור לה לקום היא אחזה בידי והרגשתי צמרמורת בכל הגוףהיא הרימה פנים כדי להסתכל עלי היא היתה יפה בעלת שיער אדמוני כהה ועינים כחולות ירוקות היא הסתכלה עלי במבט מוזר והתפתי שהיא לא צורחת הרי כל הבנות צורחות כשהם ראות את הארי סטיילס וזה מצא חן בעני שהיא שונה היא התחילה לשאול שאלות וחשה שהיא מכירה אותי ואז הבינה שלא ידעתי שהי מכירה אותי היא מנסה להחיל איתי יש! חשבתי לעצמי היא ניסתה וניסתה אבל אז לואי הרס את הרגעהוא קרה בשמי ואז היא הבינה מאיפה מכירה אותי אחותה מעריצה אותי חשתי קצת עצב אז החלטתי שאני יעשה את הצעד הראשון ביקשתי את המספר שלה והיא הביאה אותו בשמחה לואי גרר אותי לאוטו וחייכתי עלייה והיא הסמיקה זה חמוד וחיכה בחזרה עליי היה לה חיוך כובש והרגשתי שאני מתאהב בא חזרנו הבייתה ניסיתי לישון אבל רק חשבתי עליה והיא אפילו לא אמרה לי את השם שלה אני מרגיש כאילו אני בסיפור של סינדרלה אבל סינדרלה משודרג לפחות יש לי את המספר שלה חיכתי לעצמי כמו טיפש החלטתי שאני מתקשר עליה מחר פיהקתי חשבתי וחשבתי עד ששקעתי בשנה עמוקה