סיפור על וואן די אין שם אם אהבתם תגיבו שם! פרק 9

טוב אני מממש ממממממש מצטערת שלא העלתי אני מקווה שאתם לא שונאות אותי זה בגלל הלימודים לא היה לי זמן טוב אז הינה הפרק מקווה שתהנו! אהה.. וכשאתן גומרות לקרוא תרדו לרציתי להוסיף זה חשוב

#יום ההולדת של סקיילר#
קמתי בבוקר, פקחתי את עייני והרגשתי שמלא עיניים סתכלות עליי מחכות שאקום מצמצתי טיפה ואז קלטתי שלואי זאין תהל שירה ליאם ונייל מסתכלים עליי "למה אתם בוהים בי ככה וכמה זמן אתם ככה.?!" הם חשבו קצת והסתכלו עליי במבוכה ואז צעקו במהירות "מזל טוב סקיילר!" "אממ תודה? אני מניחה…" אמרתי במבט מבולבל הרגע קמתי מה הם מצפים שאני יעשה "איפה הארי??" שאלתי אותם בזמן שאני הולכת לצחצח שניים הלך לעשות קניות צעק לי נייל מהסלון "טוב אז בגלל שאת בת-18 היום אז היום עושים שופינג מיוחד!!!" צעקו לי תהל ושירה אחת מכל אוזן "אאוץ'" החזקתי את אוזניי בכאב ניגבתי את פני והחלפתי בגדים לחולצה נופלת שכתוב עלייה Never say never החולצה היתה בצבע טוריקיז שמתי סקיני שחור עם שלייקס נופלים נעליים נייק גבוהות אני מכורה עלייהם שמתי כובע גרב נופל (מי שהבין הבין) אני ממש לא ילדה של העקבים ושמלות מלמלה אבל שמלות מיני אחרות אני כן אוהבת ג'ינסים קצרים שורטים נעלי סניקרס וכאלה אני מאוד אוהבת בישמתי את עצמי ויצאנו אמרנו ביי לכולם ונכנסנו לאוטו במשך כל הנסיעה הסתכלתי בחלון וחשבתי על הארי שלא הספקתי לראות אותו בכלל ואיפה הוא עכשיו התרוצצו לי כ"כ הרבה שאלות בראש עד שעצרנו את האוטו וראיתי שאנחנו מול הקניון הענק של לונדון ליד הביג-בן נכנסנו והלכנו לסטארבקס שבקניון כי לא הספקתי לאכלו כלום..
#לאחר 5 שעות#
עברו חמש שעות מאז שהגענו לקניון לפני שעתיים הארי התקשר עליי לשאול איפה אני והסברתי לו שתהל ושירה לקחו אותי לקניון לכבוד יום הולדתי כמה שהתגעגתי לקול שלו, טוב אז כבר חרשנו את הקניון מלאות מלאאא שקיות (טוב נו ברור 5שעות בקניון הספקנו לקנות כבר את כולו) השעה חמש עכשיו "כדאי שנחזור מתחיל לרדת גשם וכבר חמש ונראה לי מיצנו את הקניון הם הנהנו קצרות וכבר הייו בכניסה לקניון, שמתי את כובע הברדס שלי מעל הכובע צמר וכך עשו גם הבנות רק שלהן לא היה כובע צמר אז הם שמו רק את הכובע ברדס "אוקי ב-3 שלי אנחנו דופקות ריצה של החיים אבל בזהירות לכיוון האוטו 1..2..3.. מצאתי את עצמי בורחת מהגשם לכיוון האוטו כמו משוגעת. נכנסתי מהר לאוטו נמלטת מהגשם, כולי סחוטה מים כי ירד מבולל נסענו בחזרה הבייתה הצלחנו שהשקיות כמעט לא ירטבו נסענו מהר ככל האיפשר, הגשם רק התחזק מה שגרם לראיה שלנו להיות פחות טובה "בוף סוף הביתה!" אמרתי ונאנחתי קצרות וראיתי את הארי עומד בפתח של הבית כשגופו רועד ולבושמעיל צהוב המגן מפני הגשם, יצאתי מהאוטו ישר כשתהל החנת את האוטו והבחנתי איזה קור התחלתי לרעוד מקור ושפתי הפכו בין רגע לסגולות לקחתי את השקיות מהבגז' ורצתי לכיוון הבית כשהרוח נושבת עליי בחוזקה והתחלתי להרגשי את עצמי נדחפת אחורה בגלל הרוח הנושבת בחוזקה נאבקתי בה חזק עד שהגעתי הבייתה זרקתי את השקיות בצד ורצתי להארי "הארי!" קראתי בקול מאושר תוך כדי חיבוק מוחץ שמרטיב את הארי כי הייתי סחוטה הרגשתי חמים יותר בין זרועותיו של הארי "אני רואה שהתגעגת אליי" אמר בקול שחצני "כן סוג של" צחקתי "מה עם נשיקת בוקר שלא קיבלתי בבוקר גלגלתי את עייני הכחולות שנצצו בגלל הקור והסתובבתי הארי תפס אותי סובב אותי ולפני שהספקתי להגיד משהו שפתיו החמימות התרסקו על שלי הוא התנתק ממני ואמר "בואי סקיי את קופאת מקור כולך רועדת תעלי להתקלח ואני יכין לכולכם שוקו חם" אמר בקול דואג עשיתי את דרכי למעלה רועדת מקור ונכנסתי למקלחת פשטתי את בגדיי הסחוטים וכנסתי למקלחת והתחלתי לזמזם את השיר של וואן דירקשן -i would שיר מומלץ בחום וכשהגעתי לחלק של הארי זה העלה בי חיוך לאחר מקלחת קצרה וחמימה הלכתי להתלבש שמתי חולצת בטן עם שרוולים ארוכים שחשפה את העגיל בטבור שלי שמתי מכנס שק וגרבתי גרבי צמר עשתי קוקו גבוה בשיערי האדמוני והחלק וירדתי למטה ראיתי את כולם שותים שוקו עם מרשמלו והיה מקום ריק ליד הארי התישבתי לידו ושתיתי לאט לאט את השוקו שלי כשגמרנו הארי הכריז שהיום בערב הולכים למועדון לכבוד יום הולדתי השעה הייתה רק שש והיינו צריכים להיות מוכנים בשמונה וחצי אז הלכתי לישון עד שנצא..