סיפור על וואן דירקשיין המשך נקודת מבטה של תהל פרק 4

סימסתי לנייל שיבוא לקחת אותי ״למה מה קרה״ הוא סימס
״רק בוא כבר נודניק״ כתבתי לו וחיכיתי למראה של המכונית שלו
הוא בא וניכנסתי למכונית, ״אז למה עזבת את זאין כול כל מוקדם״
הוא שאל וחגר חגורה. ״סתם ״ אמרתי והתחלתי לריב עם עם הסוגר של החגורה
״נו אני מכיר אותך רבתם״ הוא אמר והתניע ״מה זה אכפת לך בכלל מה אתה קשור״?!
אמרתי ועזבתי את החגורה שסרבה להחגר ״מה קרה את בבאסה היום״?
הוא שאל והתחיל לנסוע ״איזה באסה אני פסדר״ אמרתי וניסיתי לחייך
״זאין אמר לך משהו״? לא הפסיק לשאול ״הוא מתחתן״ אמרתי ונתתי מבט כועס
לחלון. ״ זאין מה״??!?? נייל צעק וכמעת עשה תעונה
״מתחתן עם לילי״! הרמתי את קולי והתעסקתי עם הטלפון שלי
״את משקרת״ הכריז נייל ופתח לי את הדלת ״לא אני לא״ אמרתי
״אז תקשרי עליו ותשאלי״ הוא עצר אותי מלצאת ״תקשר אתה״
אמרתי בכעס ״אז כן רבת איתו״ הוא חקר אותי ״כן בסדר טוב לך כן רבתי איתו כי אני שונאת את לילי
הזאת הסתומה הזאת למה דווקה אותה היה לי אח כול כך טוב עד שהמעצבנת הזא…״
עצר אותי נייל ונישק אותי ״תגיד אתה מקשיב לי בכלל״ התנתקתי מימנו בכעס
והחלתי ללכת במהירות לתוך הבית
בבית ישבו לואי הארי וליאם שקרוב עליו ישבה אבי וליד הארי ישבה
קתרין ואבי וקתרין ניראו עסוקות בטלפון
״על מההן מסכלות סימנתי להארי והצצתי לטלפון
״איזה חמודים״ מילמלה קתרין והרתה לי סרטון שרואים את זאין מציע ללילי נישואין
״כע איזה חמודים״ חיקיתי את הקול שלהן באופן מזעזע
זרקתי את התיק שלי לריצפה והלכתי לחדר שלי והסתכלתי
על תמונה שלי ושל זאין כשהיינו קטנים
~נקודת מבט של נייל~
״איפה תה״ ניכנסתי לבית ״היא עיתצבנה ואז ברחה לחדר שלה״
אמר הארי ״אוקיי״?