סיפור על וואן דיי המושלמים-פרק 60

-נקודת מבט של נועה-
"לואי איפה ליאם וענבר?" שאלתי את לואי בזמן הריקודים.
"לא יודע" הוא אמר ממשיך לרקוד כמו שיכור.
"אס? איפה ענבר וליאם?" שאלתי את אס שרקדה עם הארי, שניהם שיכורים, אולי יותר מדי אפילו.
"לא יודעת " היא ענתה תוך כדי שצחקה.
אווף!! נראלי אני היחידה פה שלא שיכורה!!
רגע, טיי בהריון, היא לא יכולה לשתות!! חיפשתי את טיי במבטי, היא ישבה על יד השולחן.
"טיי" רצתי אליה.
"מה קרה?" היא שאלה מודאגת.
"אני לא מוצאת את ליאם וענבר" אמרתי מתנשפת מהריצה הקצרה על העקבים המעצבנים האלה!!
"אני ראיתי אותם נכנסים קודם לשירותים" טיי אמרה וצחקה.
"לשירותים?" שאלתי.
"כן, לשירותים" טיי אמרה מנסה לעצור את הצחוק שלה.
"אההה הבנתי..לשירותים" אמרתי ושתינו צחקנו.
"טוב נו,מה אתן יבשות?! בואו לרקוד!!" לואי וזאין משכו את שתינו לרחבת הריקודים.

-נקודת מבט של טיי-
אחרי שרקדנו קרוב לחצי שעה ליאם וענבר נזכרו לחזור אלינו.
"זאין אני עוד מעט חוזרת, תרקוד עם לואי" אמרתי לזאין ומשכתי את ענבר ונועה מהרחבה.
"נו ענבר, ספרי" אמרתי לה והושבתי אותה ואת נועה על הכיסאות ליד השולחן.
"לספר מה?" היא שאלה בתמימות.
"לאן נעלמת לנו בערך… חצי שעה!!" נועה אמרה לה ואני והיא צחקנו.
"היי בנות, אפשר להצטרף לשיחה?" שחף הגיעה.
"בטח שאפשר" ענבר אמרה מנסה להעביר נושא.
"לאלאלא! שחף את יכולה להצטרף, ענבר.פרטים!!" אמרתי לה ושחף התיישבה לידנו.
"טוב בסדר" ענבר אמרה וסיפרה לנו מה היה שם, רק הפרטים החשובים..

-נקודת מבט של אס-
באיזשהו שלב בחתונה כבר הייתי ממש שיכורה.
בסביבות השעה 12 כולם כבר הלכו, ושוב, נשארנו רק אני, הארי, זאין, טיי, לואי, נועה, שחף, נייל, ליאם וענבר.
ישבנו כולנו סביב שולחן.
"ליאם וענבר, באלכם לספר לנו לאן נעלמתם חצי שעה?" שאלתי אותם ושחף, טיי, נועה וענבר צחקו.
"מה פספסתי?" שאלתי שוב.
"כלום, סתם לא ראית אותנו, היינו פה כל הערב" ליאם אמר וקרץ לענבר.
"אוקיי" עניתי.
"טוב נו בואו נרקוד עודד קצת!! " הארי אמר ומשך אותי לרחבת הריקודים, השפעת האלכוהול לא פגה עדיין.
כולנו הלכנו לרחבת הריקודים.

-נקודת מבט של נועה-
המשכנו לרקוד למרות שהיינו רק 10 אנשים והדיג'יי.
"נו לואי תעזוב את השתייה!!" צעקתי על לואי שהמשיך לשתות.
"נו אבל אני רוצה" הוא ילל ושתה עוד ועוד.
"אתה לא נוהג אחר כך!!" צעקתי עליו.
"בסדר בסדר" הוא רטן והמשכנו לרקוד.
"לואי תיזהר" ניסיתי לתפוס את לואי שניה לפני שנפל, על שחף..

-נקודת מבט של שחף-
שניה אחת אני רוקדת עם נייל ושניה אחרי אני על הרצפה, ולואי עליי!
"השמלה שלי! אני לא מאמינה!! לואי אתה כלכך מת" צעקתי על לואי וקמתי מהר מנסה לכסות כל חלק חשוף מגופי.
"אוופסיי" לואי אמר ועשה פאפי פייס.
רק אנחת עצבים יצאה מפי.
"קחי" נייל נתן לי את המעיל הגדול שלו שכיסה אותי כמו שמלה ארוכה.
"נראלי שכבר מאוחר, נחזור הביתה" טיי הציעה.
"צודקת" כולנו הסכמנו והלכנו אל עבר החנייה של האולם, כל זוג נכנס למכוניתו ונסענו לעבר הבית.
"את יודעת שחף" נייל התחיל להגיד בזמן שפתח לי את דלת המכונית.
"מה?" שאלתי.
"נורא יפה לך ככה" הוא אמר ונכנס גם הוא למכונית.
"איך ככה?" שאלתי.
"את יודעת, כשהשמלה שלך קרועה" הוא אמר וקרץ לעברי.
"נו באמת נייל, פשוט תיסע הביתה" אמרתי לו וחגרתי את עצמי במהירות.
הדרך הייתה שקטה, רק המבטים של נייל לעברי הרגישו רועשים, כלכך הרבה מבטים בנסיענ כלכך קצרה.
הגענו הביתה.
נייל חנה את המכונית וניגש לפתוח לי את הדלת.
"תודה" אמרתי ונשקתי לו בלחי.
"הכל בשבילך אהובה" הוא אמר וחיבק אותי.
נכנסנו הביתה, כולם כבר היו שם.
ליאם וענבר התנשקו על הספה.
אס והארי בדרכם למעלה, מנסים לא ליפול במדרגות מרב האלכוהול.
נועה ולואי במטבח וטיי יושבת על כיסא במטבח וזאין מדבר לבטן שלה-אלכוהול !
"מה נסגר ליאם?" צעקתי עליו.
הוא לא התייחס.
"לא הספיק לכם בשירותים, עכשיו אתם גם עושים את זה מול העיניים שלנו?" נועה השלימה אותי.
"אויש תינוקות! זאת רק נשיקה!" ענבר אמרה וקמה מהספה מושכת אחריה את ליאם לחדר שלהם.
נייל נעמד מאחוריי ותופס את מותניי "בואי למעלה" הוא לוחש לי ומנשק בעדינות את צווארי.
צחקקתי קלות ותפסתי בידו מושכת אותו לחדר.
נכנסנו לחדר, טורקים את הדלת מאחורינו.
נייל פותח את המעיל ומושך אותו מעליי ככה שאני נשארת רק עם השמלה החצי קרועה שלי שלא מדללת בפרטים.
"נו את רואה? אמרתי לך שיותר יפה לך ככה" נייל לחש לי בין הנשיקות שמעמיקות מרגע לרגע…

-נקודת מבט של נועה-
הגענו הביתה.
"לואי אני רעבה" אמרתי ללואי.
"מה את רוצה לאכול? "הוא אמר וניגש למטבח.
"לא יודעת" אמרתי והלכתי אחריו.
בזמן שלואי (ניסה ) לבשל לי משהו כולם כבר עלו לישון.
"נו לואי!! כבר 1 וחצי בלילה, בוא נלך לישון, אני אוכל בבוקר" אמרתי וניסיתי לגרור אותו משם.
"לא ולא! אני אכין לך אוכל עכשיו" לואי התעקש, נאנחתי והתיישבתי ליד השולחן, הנחתי את ראשי למשהו שהיה נראה כמו שתי שניות ונרדמתי.

-נקודת מבט של לואי-
המשכתי להכין לנועה את האוכל, כבר נהייתי עייף, הסתובבתי לשניה לראות מה עם נועה וראיתי שהיא יושבת על הכיסא וראשה מונח על ידיה, על השולחן.
סגרתי את הכל, הרמתי את נועה על ידי ולקחתי אותה לחדר.
"היי" אמרתי לה כשהיא פתחה את עינייה כשהנחתי אותה על המיטה.
"היי" היא השיבה.
"תחזרי לישון" אמרתי לה.
"רק אם תשכב לידי" היא אמרה וחייכה.
נכנסתי לידה במיטה וחיבקתי אותה וככה נרדמנו.