סיפור על וואן דיי המושלמים-פרק 59

-נקודת מבט של טיי-
"שלוםם" הבנים נכנסו הביתה ושקיות בידיהם.
"אז אני מבינה שגם אתם עשיתם קניות" אמרתי ונישקתי את זאין.
"כן, גם לנו מותר להנות קצת" זאין אמר בקול מתחכם.
הבנים עלו לשים את הדברים בחדרים.
אחרי שהם ירדו הם התיישבנו ליידנו בסלון.
"תגידו, שחף וענבר, אתן פה כל יום כל היום.." התחלתי להגיד.
"ישלך בעיה?" ליאם שאל מגן על ענבר.
"לא מה פתאום !! התכוונתי להגיד שאולי כדאי ש.. פשוט ש.." גמגמתי.
"שתעברו לפה" נייל השלים אותי.
"בדיוק" חייכתי.
"אני לא יודעת" שחף אמרה והסתכלה על ענבר.
"מזה לא יודעת?" נייל אמר.
"נו ענבר, תשכנעי אותה!! אתן חייבות לעבור לפה, גם ככה חצי מהארון שלך אצלי, ואת כל היום פה" ליאם אמר לענבר.
"אני לא יעבור בלי שחף" ענבר אמרה.
"נו שחף!! " נייל זירז את שחף.
"יהיה כיף!!" נועה אמרה.
"יהיה הרבה מעבר לכיף! בבקשה תעברו" אס אמרה במבט מתחנן.

-נקודת מבט של שחף-
הכל תלוי בי עכשיו!
כן או לא? לעבור או לא?
מצד אחד, אני אוהבת את נייל ואני מתה לגור איתו!!
מצד שני, פה אינלי סטודיו לציורים שלי, אני לא יכולה בלי לצייר!!
אוף מה לעשות?!
"שחף? את פה?" נייל העביר את ידו מול פניי והעיר אותי ממחשובתיי.
"כן אני פה" אמרתי.
"אז מה החלטת?" ענבר שאלה.
"החלטתי ש.."

"קולולולולולולו" נשמע מכל עבר, כאילו, מאחותי הגדולה שבאה ללונדון רק לחתונה שלי ומחר חוזרת לארץ.
"אני אוהב אותך" הארי לחש לי ונישק אותי שוב.
"גמאני אוהבת אותך" לחשתי אל תוך שפתיו.
~עברו שבועיים, עכשיו החתונה שלי ושל הארי(אז כמו שאתן מנחשות זאת נקודת מבט של אס), שחף וענבר בסופו של דבר עברו לגור איתנו, טוב, נייל לא ממש השאיר לשחף ברירה~
"Your hand fits in mine like its made jast for me"
זאין התחיל לשיר, נייל על הגיטרה, ליאם ולואי על הפסנתר, ענבר, שחף, טיי, ונועה עושות קולות רקע.
והארי ואני רוקדים באמצע ההרחבה.
"אני כלכך מאושרת עכשיו" לחשתי להארי והנחתי את ראשי על חזהו.
"לא יותר ממני" הארי אמר ונשק לי בראשי.

-נקודת מבט של שחף-
סיימנו לשיר והדיג'יי שם שירים לריקודים.
התיישבתי ליד השולחן ושתיתי מהכוס שלי.
התנגן שיר רגוע.
"אפשר להזמין אותך לרקוד איתי?" שמעתי קול מאחוריי.
"בטח שאפשר" אמרתי כשראיתי את נייל עומד שם מושיט לכיווני ורד מאחד הזרים שהיו על השולחנות.
לקחתי את הורד והחזקתי אותו בידי.
הלכנו לרחבה ורקדנו צמוד, ככה שהמצח שלי צמוד לשלו ונשימותיו מעבירות בי צמרמורות.
"אני אוהב אותך שחף" נייל לוחש לי.
"גם אני אוהבת אותך נייל" אני לוחשת חזרה והוא מנשק אותי, נשיקה עמוקה, סוחפת, כזאת שגורמת לי לשכוח שאנחנו עמדים באמצע אולם וסביבנו יותר מ 200 איש.
"הזוג שבאמצע האולם" שמעתי ומיד התנתקתי מהנשיקה והבטתי לכיוון הבמה, "יש חדר פנוי מאחורה" ראיתי את זאין עומד שם וצוחק, הסמקתי ומשכתי את נייל לכיוון השולחן שלנו והתיישבתי מהר קוברת את עצמי בזרועותיו בזמן שכולם (זאין, טיי, אס, הארי, נועה, לואי, ענבר וליאם) צוחקים.

-נקודת מבט של ענבר-
שחף ונייל התיישבו לידנו בשולחן כששחף עטופה בזרועותיו של נייל מהבושה, לא יכולנו להפסיק לצחוק!!
זאין עלה לבמה, הוא החליט שהוא רוצה לברך את הארי ואס, מה שהאלכוהול עושה לאנשים..
"טוב, אז אני רוצה להגיד לאס שיש לה את הבעל הכי מושלם, אחריי כמובן" זאין אמר וצחקק .
"בוא זאין, תברך אותם מחר" טיי אמרה וגררה את זאין מהבמה.
"ענבר תעבירי לי בבקשה את היין" ליאם ביקש.
"בבקשה" אמרתי והעברתי לו.
"תודה" הוא אמר ומזג לעצמו.
"שים לי גם" ביקשתי והוא מזג לי.
"אומיגאאד ליאם!! אני יהרוג אותך" קמתי ממקומי מנגבת את היין משמלתי.
"אני מצטער" הוא אמר רץ אחריי לשירותים.
נכנסתי לשירותים, לקחתי נייר וטיפה מים ושפשפתי את הכתם.
"סליחה?" ליאם נכנס לשירותים מיד אחריי.
"זה שירותי נשים ליאם" אמרתי לו בעצבים.
"אני יודע" הוא אמר בחיוך ממזרי ותפס את מותניי מתחיל לנשק את צווארי.
"זה לא יעזור לך" אמרתי והמשכתי לנקות את שמלתי.
"וזה יעזור?" הוא סובב אותי אליו והושיב אותי על השיש ליד הכיור.
"אולי" אמרתי וצחקקתי.
הוא נישק אותי ואני כרכתי את ידיי סביב צווארו ורגליי סביב מותניו.
"כבר סלחת?" הוא שאל שולח את ידיו את הרוכסן שבשמלתי.
"תמשיך ואז אני אגיד לך" צחקקתי אל תוך הנשיקות.