סיפור על וואן דיי המושלמים-פרק 58

-נקודת מבט של הארי-
התעוררתי בבוקר על הספה. כאב ראש חד תקף את ראשי.
"בוקר טוב אהובי" אס חיבקה אותי.
טיי, ענבר ושחף היו במטבח והכינו ארוחת בוקר,למרות שהשעה היא כבר 12 בצהריים.
"בוקר טוב" אמרתי להן והצצתי לראות מה הן מכינות.
"בוקר ט-" ענבר התחילה להגיד ופתאום התחילה לצחוק.
"מה קרה?" טיי שאלה והסתובבה וגם היא צחקה ואחריהן גם שחף.
"מה?" שאלתי לא מבין.
הן לא ענו, הן רק צחקו.
הלכתי לסלון, לואי, ליאם, נועה ואס ישבו שם, נייל וזאין עדיין ישנו, כמה מפתיע ?!!! |NOT|
נכנסתי לסלון.
"משהו בי לא בסדר?" שאלתי אותם .
נחשו מה? גם הם התחילו צחוק בלי סוף!!
ואז קלטתי, קלטתי שאני עומד רק בתחתונים, ולא סתם תחתונים-תחתוני נשים!!
רצתי למראה באמבטיה וראיתי את פניי מלאים באיפור ורוד ואת שיערי חלק!!
"מי שעשה את זה עומד למות!!!!!" צעקתי ומהר שטפתי את פניי. רצתי לחדר ושמתי בגדים נורמליים.
"מי אחראי לזה?" נכנסתי למטבח בעצבים, כולם ישבו סביב השולחן ואכלו.
"מי אחראי למה?" אס שאלה ואז צחקה.
"לתחתונים, לאיפור, לפן שהיה לי בשיער!!?!" צעקתי.
"אהה, זה.. תראה.." נועה התחילה להגיד והצחוק קטע אותה.
"סליחה אהובי, אני מצטערת" אס אמרה וחיבקה אותי.
"את? למה עשית את זה?" לא הבנתי מה האינטרס שלה.
"אתה לא התעוררת אתמול בלילה ולא היה לנו איך-" אס התחילה להגיד וקטעתי אותה.
"לנו? מי עוד עשה את זה?" שאלתי והסתכלתי על כולם.
נועה ולואי הרימו את היד בהיסוס וכל השאר צחקו.
"אני לא מאמין עליכם! נועה עוד מילא, אבל לואי, אתה החבר הכי טוב שלי ואס, את עוד שבועיים אישתי!! אתם כלכך רעים!!" הארי אמר בקול ילדותי.
"תירגע נו זה לא שזה יצא מפה" אס אמרה.
"אממ.. לגבי זה" לואי אמר וליאם הוציא את הפלאפון שלו.
"מה?! העלתם את זה לטוויטר?!" הארי קפץ ממקומו.
"אל תדאג, צינזרנו מהמותן ומטה, זה לא כזה נורא" ליאם אמר מנסה להתחמק.
"אני נשבע לכם שאתם מתים !!" הארי אמר ורדף אחרי ליאם ולואי בכל הבית.
אחרי שהם רדו אחד אחרי השני בערך חצי שעה ואנחנו רק צחקנו נייל וזאין התעוררו.
"תסתמו כבר!!" זאין צעק עליהם.
"בגללכם התעוררנו!!"נייל צעק גם הוא ושפשף את עיניו.
"סליחה" הם אמרו ביחד ונעמדו.
"בוקר טוב נסיכה" זאין אמר לטיי ונישק אותה.
"בוקר טוב" נייל אמר ומיד התיישב לאכול.

-נקודת מבט של טיי-
סיימנו לאכול, הבנים הלכו לראות סרט בסלון ואנחנו, הבנות סידרנו את המטבח.
"מתי את רוצה שנלך לקניות?" שאלתי את אס.
"קניות למה?" אס שאלה.
"הלו?! ישלך חתונה בעוד שבועיים" אמרתי ונתתי לה מכה קטנה.
"אייה" היא שפשפה את ידה במקום בו נתתי לה את המכה "וזה עוד שבועיים פחות יום" היא תיקנה אותי.
"נו אז יאללה כבר!! " נועה אמרה.
"באמת צריך לקנות שמות" שחף אמרה.
"ונעליים" ענבר הוסיפה.
"נו אז מחר נלך!" הכרזתי.
"בסדר" אס הסכימה.
"יופי " אמרתי וניגבתי את ידיי במגבת.
"עכשיו בואו נלך לראות מה עם הבנים" נועה אמרה.
"כן, ונקווה שהארי לא רצח את חבר שלי" ענבר אמרה וצחקנו.
"מה אתם רואים?" שאלתי את זאין והתיישבתי עליו.
"לא יודע תאמת, הארי בחר את הסרט כפיצוי על מה שעשיתם לו בבוקר" זאין אמר.
"אז אני מבינה שלואי וליאם הראו לך את התמונה" אמרתי.
"כן" זאין אמר וצחק.
"אחחח" הרגשתי את התינוקת בועטת .
"הכל טוב?" זאין שאל.
"כן, זה פשוט השקטנה שוב בעטה" אמרתי מחייכת.
זאין מהר הניח את ידיו על בטני בתקווה להרגיש.
"נו דווקא עכשיו היא לא בועטת?" הוא התלונן.
"תחכה, עוד שניה היא תבעט שוב" אמרתי ואכן היא בעטה שוב.
"יאוו " זאין התלהב.
צחקתי קצת "תירגע, היא תבעט עוד הרבה" אמרתי לו והוא חייך ונישק אותי.
הערב הגיע די מהיר, כמו רב הימים האחרונים, מההתרגשות בעיקר.
-בבוקר-
התעוררתי בתשע, זאין עוד ישן, כמה צפוי.
צחצחתי שיניים והתארגנתי.
http://www.polyvore.com/cgi/set?id=65488769
יצאתי מהחדר ובדיוק ענבר ושחף יצאו מהחדרים של נייל וליאם.
"היי בנות, בואו נרד כדי שנוכל לסוע כבר" אמרתי להן בהתרגשות מזה שאנחנו נוסעות לקנות דברים לחתונה של אס והארי.
ירדנו למטה, אס ונועה כבר היו למטה מוכנות לתזוזה.

-נקודת מבט של אס-
התעוררתי בסביבות שמונה וחצי, הארי עדיין ישן, קמתי בשקט,צחצחתי שיניים והתארגנתי.
http://www.polyvore.com/cgi/set?id=65495447
כתבתי לו פתק שהלכנו ונחזור יות מאוחר ויצאתי מהחדר ובדיוק גם נועה יצאה מחדרה.
"בוקר טוב" אמרתי לה.
"בוקר טוב אס" היא החזירה בחיוך וירדנו למטה.
אחרי בערך חצי שעה טיי, ענבר ושחף ירדו למטה.
"אתן מוכנות ללכת?" שאלתי.
"כן" הן ענו ביחד.
לקחנו את התיקים והסוודרים ויצאנו מהבית.
הגענו לקניון.
"בואו נשב בבית קפה ואז נלך לחפש שמלות" שחף הציעה.
"כמה שאת ונייל מתאימים" צחקתי והלכנו לבית קפה.
הזמנו קפה וכשסיימנו התחלנו להסתובב בקניון בין החנויות.
"נו אני לא מוצאת כלום!!" ענבר התלוננה אחרי שעה של חיפושים.
"תירגעי, אנחנו בסוף נמצא משהו" אמרתי.
"אוף טוב" היא אמרה והמשכנו לחפש.
"תזכירי לי רגע למה אלכס והיילי לא באו איתנו גם לקניות?" שאלתי את טיי.
"כי ניק לקח אותן ליום כיף" טיי השיבה בחיוך.
"אהה חבל, אבל הם באים לחתונה זה ברור?!" אמרתי לה כמשהו שמובן מאליו.
"נראלי שהם יגיעו, למה לא?" טיי ענתה בחיוך.
"אומיגאאד!! זאת שמלה כלכך יפה!!" נועה אמרה והצביעה על השמלה שהוצגה בחלון הראווה.
"נו, בואו ניכנס לחנות" שחף אמרה.
נכנסנו לחנות וכל אחת מצאה את השמלה המושלמת בשבילה.
השעה הייתה כבר 14 בצהריים אחרי שמצאנו גם נעליים ותכשיטים מתאימים לשמלות.
"טוב, עכשיו נשארה רק אס " טיי אמרה.
"כן, רק אני" אמרתי וחייכתי אליהן.
"אולי נאכל קודם ואז נחפש לאס שמלה, זה עלול לקחת המון זמן" ענבר אמרה והניחה את ידה על בטנה.
"כן, אני חושבת שכדאי שנאכל קודם, למרות שאני לא בטוחה אם אני רעבה או שהתינוקת מדברת איתי" טיי אמרה וצחקנו.
התיישבנו באיזה מסעדה. אחרי שסיימנו לאכול, סביבות השעה 15 המשכנו ב'מסע' הקניות שלנו אל עבר חנויות של שמלות כלה.
"מה תן אומרות?" אמרתי ונעמדתי מול הראי.
"וואו!" טיי אמרה ונעמדה ליידי.
"אס, את פשוט.." נועה התחילה להגיד.
"מהממת?!" ענבר המשיכה אותה.
"זאת ה-שמלה!" שחף אמרה.
"אתן חושבות?" שאלתי בהרהור.
"בטוחות!" הן אמרו ביחד וחייכו.
קניתי את השמלה ומצאנו גם נעליים מדהימות תואמות.
"יאללה בנות, כדאי שנחזור הביתה" טיי אמרה בעודנו יוצאות מהחנות.
"כן, הבנים בטח השתגעו בלעדינו" נועה אמרה וצחקנו.

-נקודת מבט של הארי-
התעוררתי בשתיים עשרה, ראיתי פתק ליד מיטתי : 'אהובי, אני והבנות יצאנו לקניות, יום נעים, אוהבת'.
זה מאס.
טוב הן יצאו לקניות.
צחצחתי שיניים וירדתי למטה.
"בוקר טוב" אמרתי לליאם ולואי ששתו קפה מול הטלוויזיה.
"בוקר טוב, אתה יודע איפה הבנות?" לואי שאל.
"כן, הן יצאו לקניות" אמרתי.
"אהה, ישלך מושג מתי הן יחזרו?" ליאם שאל.
"לא" עניתי.
הכנתי לי קפה והתיישבתי לידם.
אחרי שעה גם זאין ונייל ירדו למטה.
"בוקר טוב " הם אמרו ביחד ופנו למטבח להכין להם קפה.
"תקשיבו, עוד שבועיים החתונה שלי ושל אס, אנחנו חייבים ללכת לקנות חליפות" אמרתי.
"מתי?" זאין אמר והתיישב על הספה ומיד אחריו גם נייל.
"עכשיו(?)" הצעתי.
"מבחינתי זה בסדר" לואי אמר.
"גם מבחינתי" ליאם אמר.
"בסדר" נייל גם הסכים.
"זאין.." פניתי אליו מחכה לתגובה.
"אהה,העיקר שאחר כך אני יוכל להמשיך לישון" זאין אמר.
"יופי, אז תעלו להתלבש, חצי שעה וכולם פה" אמרתי והתפזרנו לחדרים שלנו.

-נקודת מבט של טיי-
חזרנו הביתה אחרי הקניות.
"מישהו בבית?" שאלתי.
"כנראה שאין" נועה אמרה אחרי שלא ענו לי.
"מתי ענבר ושחףף אמרו שהן באות?" שאלתי.
"הן אמרו שהן רק ישימו את השקיות בבית שלהן והן באות" אס אמרה.
הנהנתי והתיישבתי על הספה מול הטלוויזיה.