סיפור על וואן דיירקשן – Day in New York. פרק 36

' כשאני תופס אותה , אני אתן לה כמה סיבות להפסיק להעריץ אותי !! ' הארי אמר, עצבני .
'תירגע האר , אני אטפל בה בשביל שנינו ' אמרתי וקרצתי לו .
' רק שנצה מפה …. ' הוא אמר .
' אתה דואג ?ברור שנצא מפה !! אתה הארי סטיילס , אנשים יחפשו אותך ! '
' אה ואותך לא ? '
' אני מתחילה לחשוב שהם יעדיפו שאני ארקב כאן . '
' אל תאמרי את זה , אפילו לא בצחוק ! ' הוא שם את ידיו על הלחיים שלי .
החום שלו , הביטחון שהוא שידר לי , גרמו לי להרגיש בטוחה הרבה יותר , ומילאו אותי באנרגיות .
' את מאמינה לי , שבשבילי , את הדבר הכי חשוב בעולם הזה ? '
' ברור .. ' מלמלתי .
' יופי , אני מבטיח לך , שאני אוציא אותך מפה , גם אם זה יעלה לי בחיי ! '
' אני לא רוצה שזה יעלה לך בחיים שלך !! אין לי חיים בלעדיך ' אמרתי ושמתי את המצח שלי על שלו .
' יפה שלי , אני אוהב אותך ' הוא אמר ונתן לי נשיקה קטנה על האף . החזרתי לו בנשיקה על הפה .
התיישבנו על איזה מזרון שהיה שם , והלכנו לישון . לא היה נוח , אבל החזה החשוף (גאד) של הארי סיפק אחלה כרית (; תכלס , גם אם אני אשן על גב של חמור, עם הארי זה יהיה מושלם .
קמתי מעוד אחד מהסיוטים שלי , בצרחות . וראיתי שהארי קשור לכיסא והרוצח שוכב לידי במיטה .
' איכס אל תיגע בי !! ' צרחתי עליו וקמתי מהר , מנקה את המקומות שהוא נגע בי בהם .
' הארי !! ' רצתי אליו ושחררתי אותו מהכיסא .
' מה לעזאזל עובר עליך ?? ' צרחתי על הרוצח ההוא .
' לא היית צריכה לצרוח עליי . את מסכנת את החיים שלך ושלך החבר החמוד הזה שלך ' הוא אמר וחייך .
' אולי תשחרר אותנו ?! אנחנו נפצה אותך בכסף , במה שצריך ! רק תשחרר אותנו כבר !! ' צעקתי .
' את מוציאה את כל הכיף מהמשחק ! טוב שמעו , החלטתי להכניס לזה טיפה משחק . אני לא נועל את הדלת יותר (: '
ואט דה פאק הבעיה של האיש ?!?!
' על הדלת יש פצצה , אם היא תיפתח , היא תתפוצץ , הפצצה תותקן עוד כמה שעות , בינתיים אני עומד להביא לכם הרבה הרבה אוכל ושתיה , שיהיה כאן במקרר ההוא ' הוא הצביע על איזה מקרר שהיה שם .
' מקוה שתהנו , ותזכרו , כל פצצה , נועדה להתפוצץ ' הוא אמר בחיוך , הלך ונעל את הדלת אחריו .
' הוא משוגע על כל הראש . '
' כן .. אבל אסור לתת לפול ולבנים להתפוצץ ! ' הארי התקשר אליהם מהר ואמר להם לא לבוא , הם לא הבינו למה , והארי הסביר להם. הארי נראה מאוד מרוצה אחרי השיחה .
' ליאם נתן לי רעיון , מתחת לעצים שמשמשים לרצפה , אין כלום . אז זה ייקח קצת זמן , אבל אני אעשה כל מה שאני אוכל לשחרר אותנו מפה ' הוא אמר ונשק לי על הראש .
' מה נעשה עד אז ? '
' נעביר את הזמן אחד עם השני , תיקחי את זה כבית , תסתכלי על זה חיובי , כמה שאת יכולה , כאילו לא חטפו אותנו ואנחנו כלואים , כאילו זה מבחירה , בשביל להיות אחד עם השני .. ' הוא אמר .
' איך אתה רוצה שאני אקח את זה באופטימיות ?? ' שאלתי , שמה ידיים על הראש ומותחת את השיער , מחזיקה את הדמעות שלא יצאו .
' תסתכלי עליי שנייה , אני תמיד פה איתך , אני לא אעזוב אותך בשביל שום דבר , וזה יהיה רק כמה ימים , ואז אני אשחרר אותנו , אני מבטיח לך ' הוא אמר וחיבק אותי חזק . קברתי את הראש שלי בחולצה שלו . שוב התאפקתי לא לבכות , אבל הפעם הדמעות יצאו .
' אל תבכי ' הוא אמר וליטף אותי בראש . 'עוד כמה ימים , אני ואת בחוץ . חוגגים . את טסה לאנגליה , אני חוזר לאנגליה שבוע אחר כך , ואז אני ואת , בבריטס אוורדס , ביחד . נכון שזה חשיבה אופטימית ? ' הוא אמר וחייך . צחקתי , מושכת באף ומנגבת את העיניים .
' אני מקווה שאתה יודע מה אתה אומר ' אמרתי וחזרתי לחבק אותו חזק .
הוא ליפף את הידיים שלו סביבי , ולא שחרר אותי . הריח שלו מהפנט .
' גם אני מקווה .. ' הוא לחש .

אז עברו 3 ימים . בהם בכיתי כמעט כל הזמן , אך בסופו של דבר , הארי היה שם לצידי , כל הזמן .
הוא ניחם אותי , חיבק ונישק כל הזמן . והבטיח שוב ושוב שאנחנו עוד מעט יוצאים מפה .
' אני כבר לא בטוחה שאתה צודק .. ' אמרתי לו , שאני מחובקת בין זרועותיו , שאנחנו יושבים על המזרון הזוגי שהיה שמה .
'את לא מאמינה לי ? '
' לך כן .. למה שאתה אומר לא ' הוא צחק טיפה .
' איך זה שונה אחד מהשני ? ' הוא שאל .
טוב , לא הייתה לי תשובה . שתקתי וחיבקתי אותו חזק . ' פשוט תחבק אותי ' אמרתי לו .
הוא צחק טיפה . ' אוקיי '
ישבנו שמה מחובקים , כאשר יצא מהרמקולים , שלא ידעתי שקימיים , קולו של הרוצח .
' אווו , כמה מרגש . אתם גורמים לי לבכות ' אמר . 'אז רק שתדעי , ענבר , שחבר שלך צודק . עוד 3 ימים את בחוץ . החדשות הרעות ? חבר שלך לא . הוא לא שילם מספיק כסף בשביל שניכם . תודה ויום טוב ' הוא אמר וצחק .
הסתכלתי על הארי . הוא חייך אליי והוריד את הראש .
' מה זאת אומרת שחררת אותי ואותך לא ? ' שאלתי . צועקת טיפה .
' אני ראיתי כמה קשה לך .. אז המנהלים והבנים יגייסו כסף , ועוד מעט גם אני אהיה בחוץ , אבל המחיר עלה .. ' הוא אמר .
' אוקיי , אתה יוצא בעוד שלושה ימים ' אמרתי . קמה מהמזרון והולכת לצד השני של החדר , בשביל שלא תהיה לו אפשרות לבטל את מה שאמרתי .
הוא לא קם אחריי . הוא נשכב על המזרון , ושם את הידיים שלו על העורף . הוא נראה מתוסכל , חשבתי . העיניים שלו היו עייפות מחוסר בשעות שינה , שבהם במקום לישון , הוא היה עסוק בלחבק ולהרגיע אותי . הוא היה נראה עייף כולו , תשוש , כנראה מלהרגיע אותי .
יומיים עברו . בהם התרגלתי להיות לבד , כי רק אלוהים יודע כמה זמן ייקח להארי להשיג מספיק כסף בשביל לשחרר אותי . התרחקתי ממנו קצת . הוא נרדם ליום שלם כמעט , אחריי שבמשך 4 ימים הוא ישן אולי שעתיים .
שהוא ישן , רק אז , הייתי מתחבקת איתו , מנשקת אותו בפה בלחי ובצוואר , ומודה לו בלי הפסקה על זה שהוא לצידי , ועל כל מה שהוא עשה למעני . עד שפעם אחת , נרדמתי בזרועותיו .

-מנקודת המבט של הארי-
קמתי , אחרי 15 שעות שינה בערך . ענבר לא התייחסה אליי ביום אחרי שהוא הודיע שהיא עוזבת ואני נשאר . שלחתי אסאמאס לבנים , בו סיפרתי לו שהיא לא מסכימה לצאת בלעדיי , ושאני יוצא והיא נשארת,ושזה לא עומד לקרות . אני לא משאיר אותה פה לבד .
הבנים הבטיחו שעד אז הם יאספו את כל הכסף לשחרר את שנינו . ההבטחות שלהם תמיד מתקיימות , אבל לא הייתי בטוח בקשר לזאתי .
ראיתי אותה , שוכבת לידי , שאני מחבק אותה . הבנתי שהיא ליפפה את הידיים שלי סביבה בלילה .
' את כל כך יפה .. ' מלמלתי .
נישקתי אותה בפה , כמה פעמים . היא כל כך יפה , כל כך מושלמת , כל כך עושה לי את זה .
הארי , תתאפק !
רציתי לנשק אותה בלי הפסקה . ללטף אותה בגב , כל היום . להיות לידה כלרגע נוסף בחיי . לא לעזוב אותה , אף פעם .
' תתעוררי יפה שלי , את יוצאת מהמקום הזה היום' אמרתי וליטפתי את הלחי שלה , שוב ושוב .
היא התעוררה לאט לאט , מסתכלת עליי בעיניים הירוקות המדהימות שלה , מניחה את ידה על הלחי שלי , ומתקרבת לנשק אותי . יום שלם הייתי בלי הנשיקות שלה , זה היה נראה כמו נצח .
' אז מה ? מהיום לא יהיו לי יותר את הנשיקות האלה ? '
' לא .. כי את יוצאת מכאן . אני לא משאיר אותך כאן , הכי הרבה תהיי בחוץ יום בלעדיי , לא יותר '
אמרתי ונישקתי אותה . לא השארתי לה מקום להוציא עוד מילה . נשיקה ארוכה , שלא נפסקה משהו כמו 10 דקות .
שוב הרמקול הוציא רעש , והאידיוט ההוא התחיל לדבר .
' טוב , אז אחרי הטלנובלה המלבלבת שהייתה פה , בחוץ פול והשאר אספו כסף מדירקשניות , לשחרר גם את הארי . תהנו מהשעות האחרונות שלכם במקום המופלא הזה ' הוא אמר וצחק שוב .
הסתכלתי על הארי , חיוך גדול עלה על פניי , וגם על שלו . הוא קפץ עליי בחיבוק ונשיקות , עד שהיה מעליי , ששנינו על המזרון ההוא .