סיפור על וואן דיירקשן – Day in New York. פרק 28

מה היא עושה כאן ?! מה לעזאזל היא עושה כאן ?! למה היא כאן ?!?! ועוד עם דנה !! ' מה .. מה את עושה כאן ? ' הארי שאל . ' סתם .. באתי לבקר חברה .. ואז ראיתי שיש לי כאן גם חבר ' היא אמרה ונכנסה בלי שום הזמנה .' אז .. אתה באמת עם ה..ילדה הזאת ? ' היא אמרה והסתכלה עליי בזלזול . השפלתי מבט . ' ה..ילדה הזאת , לוקחת אותך בהליכה . ' הוא אמר ונעמד לידי , מחבק אותי במותניים . ' ה..ילדה הזאת , לא מתקרבת לקצה של העקבים שלי !! ' ' ה…ילדה הזאת כאן ! עכשיו תעופי מפה פוסטמה . ' אמרתי לה . ' להזכירך זה גם החדר שלי , ואני רוצה שהיא תהיה פה , אז היא תהיה פה . ' דנה אמרה .

קרה לכם פעם להרגיש סכין בגב , ממישהו שחשבתם שיעשה הכל בשבילכם ? מישהו שפשוט ידעתם שהוא יהיה שם בטוב וברע , ובגד בכם ? לי זה קרה פעם , בכיתה ז' . רציתי מסיבת הפתעה ליומולדת , רק את זה רציתי . חפרתי לדנה על זה , כל כך עד שפשוט ידעתי שתהיה לי מסיבת הפתעה . נחשו מה ? הייתה לי מסיבת הפתעה (: רק שדנה אפילו לא הייתה שמה . 2 חברות שלי ארגנו לי את זה , והיא אפילו לא באה . שאלתי את חברה שלי איפה היא , והיא ענתה לי שדנה אמרה שאין לה כוח . החלטתי לא לעשות מזה ריב . אולי היא תיזכר להתנצל , שום דבר . היא לה התייחסה לזה בכלל . תאמת .. שחושבים על זה .. אני חושבת שאפילו ברכה לא קיבלתי ממנה . אולי איזה "מזל טוב " וחצי חיבוק . זאת הייתה הפעם היחידה שהרגשתי מישהו תוקע לי סכין בגב . אבל זה כאב , במיוחד שזה בא מהחברה הכי טובה שלך . הסתובבתי ממנה והתקרבתי אל הארי . 'האר .. אני יכולה לעבור אליך ? " 'לא ! ' טיילור ודנה צעקו יחד . לא הסתובבתי אליהן בכלל . הסתכלתי על הארי . העיניים שלו נצצו , הוא היה נראה מדהים . ' את שואלת בכלל ? ' הוא אמר וחייך . ' ישש ! תודה תודה תודה ! (: ' אמרתי וחיבקתי אותו חזק . ' חחחחחח בבקשה יפה שלי ' הוא אמר ונישק אותי בלחי . ' טוב אז אממ..' התחלתי לומר ופניתי אל דנה . הארי לא שחרר אותי מהחיבוק . ' עוד כמה שעות זה יהיה החדר שלך לגמרי . קחי . ' אמרתי והוצאתי מהכיס את הכרטיס לחדר וזרקתי לעברה . ' אני לא אצטרך את זה יותר ' אמרתי והסתובבתי בחזרה אל הארי . ' תודה רבה יפה שלי ' אמרתי והצמדתי את המצח שלי לשלו . ' אין לך על מה להודות לי , אני צריך להודות לדנה על שנתנה לך את הרעיון ' דנה וטיילור , שתיהן נהיו אדומות . זה היה כל כך מצחיק לראות איך הפנים שלהן משנות צבע . ' טוב אתה רוצה ללכת למלון שלך בינתיים שאני אוספת את הדברים ? ' שאלתי את הארי . התעלמתי מהנוכחות של שתי הבנות הססגוניות שהראש שלהן המשיך להחליף צבעים . ' נראלך ? אני נשאר פה לעזור לך ' הוא אמר וחייך . ' אוקיי D: טיילור , אם חסר לך מישהו לכפיות בלילה , אני בטוחה שדנה תשמח , אבל אל תיתני לה לשכב מאחוריך , יש לה נטייה לתקוע לאנשים סכינים בגב ' אמרתי . תאמת ? הייתי גאה בעצמי . פעם ראשונה שיש לי את האומץ לומר משהו כזה למישהי . פתאום יצא לי לחשוב לשניה על אמא שלי . היא הייתה גאה בי על המשפט הזה ? אני חושבת שכן .. ' תיחנקי' דנה אמרה לי . ' אוקיי D: ' ' מה זה אוקיי ?!?!?! ' הארי הסתכל עליי . ' אתה פה בשביל לעשות לי הנשמה .. ' ' אני אוהב את צורת החשיבה שלך ' הוא אמר . ' טוב נו האר דיי להיות יפה ולהסיח את דעתי !! אני חייבת לארגן את הדברים ! ' ' אני … מצטער ? אני לא שולט בזה .. ' ' אני פשוט אוהבת אותך ראער . ' ' ראערר !! ' הוא הרים אותי בחיבוק . ' אממ .. באלכן לצאת מפה לכמה שעות ? ואז אני אעוף מפה מבטיחה (: ' אמרתי וחייכתי אל טיילור ודנה . ' דווקא נוח לי כאן , לא נוח לך כאן טיילור ? ' ' תאמת .. שכן (: ' ' טוב אז אנחנו נשארות פה ' דנה אמרה . ' ענברוש , בואי נסדר את הכל מהר ונלך לחדר החדש שלך שמה נוכל לעשות דברים בפרטיות !! 'הוא אמר והדגיש את הפרטיות . ' אוקיי (: ' אז בבקשה אל תסתכל לי בעיניים , זה מהפנט אותי .. ' אמרתי והוא צחק .' חחחחחחחחחחחח אוקיי ענברוש ' הוא אמר והלך לסדר את הדברים שלי בצד אחד ואני בצד האחר . אחרי 3 שעות ( עם הפסקות באמצע) סיימנו לסדר . בכל הזמן הזה , טיילור ודנה ישבו על המיטה שלי . כמה פעמים הן התחלששו בניהן , הסתכלו עליי וצחקו . שיקפצו לי . 'טוב ענברוש , מוכנה ? (: ' הארי הוציא אותי מהמחשבות עליהן ושאל אותי . ' כן (: ' אמרתי וחייכתי אליו . קמתי ולקחתי את המזוודות . ' אני אקח לך אותן ' הוא אמר ולקח לי את המזוודות מהיד . ' ביי .. דן .. ' אמרתי לה . הסתכלתי עליה , ציפיתי שהיא תרוץ אליי ותחבק אותי . אבל כמו שכיתה ז' , הסכין ננעץ עמוק בגב שלי . היא פשוט התחילה לצחוק . השפלתי מבט ויצאתי משם לפני הארי . שחיכינו למעלית הוא נעמד לידי . המבט שלי היה מושפל למטה . ' ענבר … ' ' מה ? ' עניתי לו , שהראש עדיין מושפל למטה . ' תסתכלי אליי .' הוא אמר . הרגשתי את הנשימות שלו , וראיתי את הנעליים שלו כמעט נוגעות בשלי.' לא .. ' מלמלתי . ' תסתכלי אליי .' הוא אמר והרים לי את המבט עם האגודל שלו . ' הן לא שוות אגודל שלך , את מדהימה שהצלחת לא לחשוב אפילו על לקלל אותן .. ' הוא אמר . אני לא עניתי , רק הסתכלתי לו עמוק בעיניים . הוא נאנח . ' אני מבטיח לך , את עוד תתנקמי בהן .. הן עוד יצטערו על זה .. אני נשבע לך ' הוא אמר והצמיד אותי אליו . חיבק אותי חזק חזק . חיבקתי אותו בחזרה , ולרגע של אי תשומת לב , והשתחררו כמה דמעות . ' היי , ' הוא אמר וניתק אותי טיפה מהחיבוק , כדי שאוכל להסתכל עליו . ' הן כל כך לא שוות את זה…' הוא אמר וחזר לחבק אותי . החזקתי את הדמעות . לא בשבילי , בשבילו . באמת חשוב לו שאני לא אבכה , ואחרי כל מה שהוא עשה בשבילי , המעט שאני יכולה לעשות זה לא לתת לו לראות אותי בוכה ..