סיפור על וואן דיירקשן – Day in New York. פרק 22

*עדיין נקודת מבט של הארי*
'אממ , אדון רוצח או מה שלא תהיה ?'
הוא קם והתקדם אליי .
' כן , אדון הומו או מה שלא תהיה ? '
גלגלתי עיניים .
' אני צריך פיפי '
' תודה על המידע ? '
' לא , אני באמת צריך פיפי , אפשר לשירותים ? ' אמא , כמה זמן לא ביקשתי רשות ללכת לשירותים.
' השירותים משמאל , אני אלך איתך '
' אממ , אתה יודע , אני מעדיף לעשות פיפי לבד . '
' לא אידיוט , אני אעמוד מחוץ לשירותים , תעזוב אותה ותלך איתי , עכשיו ! '
' ענברוש , ' הפניתי את המבט אליה . היא הסתכלה עליי , כל הזמן הזה כנראה . ' אני תכף חוזר , את יכולה לחכות פה כמה דקות לבד ? '
היא כמעט התחילה לבכות .
' אממ רוצח , היא יכולה לבוא איתי ? '
' אה אני לא יכול לבוא והיא כן ? '
ואחר כך הוא קורא לי הומו -.-
' אממ , כן . '
' שום תכסיס , סטיילס . אחרת , אתה יודע מה יקרה לה ' הוא אמר והסתכל על ענבר .
' שום תכסיס , רק פיפי . ' אמרתי . קמנו אני וענבר מהספה . היא לא עזבה אותי לשניה . נכנסנו שנינו לשירותים והיא הסתובבה עם הגב אלי .
' את יודעת , את לא חייבת להסתובב (: '
היא צחקה . ואיי כמה זמן לא ראיתי את החיוך הזה ..
סיימתי את העניינים , שטפתי ידיים והתקרבתי אליה .
' תבטיחי לי שהחיוך הזה לא ירד יותר בחיים מהפנים שלך .. ' לחשתי לה .
ואז , בפעם הראשונה היא דיברה היום .
' אני מבטיחה ' היא לחשה וחייכה אלי . נישקתי אותה נשיקה מהירה ושמתי עליה יד . כמו מין חיבוק . יצאנו מהשירותים .
' נו רוצח , איפה הבנות שלך ? אמרתי לך , יש לי תוכניות '
' הן עושות פן '
' למה ?'
' כי הן עומדות לצרפת את הבן שהן מאוהבות בו , הן צריכות להיות יפות '
' אמא שלך עומדת להצתרפת איתן ! ' צרחתי . כן , האגרוף שנכנס לי לעין כאב . עפתי אחורה , ענבר התכופפה אליי וחיבקה אותי מסביב לצוואר כזה .
' אתה תעשה את זה , אם אתה רוצה לצאת מפה עם חברה שלך '
הסתכלתי על ענבר . המבט שלה היה מושפל למטה . היא הרימה אותו לאט , ומחתה את הדמעה שבצבצה ליד העין שלה . היא הנהנה קצת והשפילה את המבט שלה שוב .
' אני אעשה את זה ' אמרתי .
'לא חשבתי אחרת ' הוא אמר והתיישב בכיסא הקבוע שלו .
איכס , אני עכשיו צריך להתנשק עם הכונפות האלה .. ?
חזרנו לשבת על הספה . ממש כאב לי בעין . אחרי כמה דקות אדון רוצח הלך למטבח וחזר עם נייר ביד .
'קחי,' הוא זרק את הנייר על ענבר . 'יש בזה קרח , שימי לחבר שלך על העין '
היא התיישבה על הספה טיפה רחוק ממני , וסימנה לי לשים את הראש על הברכיים שלה . שכבתי על הספה עם הראש על הברכיים שלה . היא הסתכלה עליי מלמעלה , ושמה לי את הקרח בעדינות על העין . 'אחח' נפלט לי כמה פעמים והיא מיד הרימה את הקרח . היא ניסתה לעשות את זה כל כך בעדינות , ככה שבפעם החמישית שיצא לי ' אחחח' היא הפסיקה והסתכלה עליי הפרצוף מצטער . שמתי את היד שלי על שלה , וקירבתי את הקרח בחזרה לפנים שלי .
' אתה בטוח ? ' היא שאלה .
' כן , בטוח ' אמרתי . היא המשיכה לשים לי את הקרח , עד שרגשתי יותר טוב , וכבר בקושי כאב לי.
לקחתי את הקרח מהיד שלה והתחלתי לשים לה על הפצעים .
' תשכבי לי על הברכיים ' אמרתי לה .
' לא .. לא צריך '
' כן צריך ' אמרתי וחייכתי חצי חיוך . היא חייכה גם היא ונשכבה לי על הברכיים , אבל היא התרחקה מה..סטיילס קונדה . יצא לי צחקוק אבל בלעתי אותו , ידעתי שזה מביך אותה .
הכונפות הגיעו אחרי חצי שעה . מתרגשות וצורחות . חתמתי להן והצטלמנו . אני לא יכול להכחיש שלא רציתי לגעת בהן .
' טוב אממ , סיימנו ? '
' רק עוד דבר אחר .. ' אחת מהן אמרה וקרצה לי . פלעכס .
' מה ? ' שאלתי אותה . ואז היא קפצה עלי וצירפתה אותי . נפלתי על הרצפה , היא לא הפסיקה .
'זוזי עכשיו תורי ' השנייה התנפלה עלי . איכס . עד שהן נרגעו . הסתכלתי על ענבר , היא הייתה עם דמעות בעיניים .
' אוקיי הארוש , אתם יכולים ללכת . ' אחת מהן אמרה .
'תודה רבה על האישור .. ' מלמלתי וקמתי לכיוון ענבר . היא עמדה לבכות , זה שבר אותי ..
אם היא רק היית יודעת .. כמה אני מצטער על כל מה שהיא עברה בגללי .. אם היא רק באמת הייתה יודעת , שאני לא יכול לתאר במילים עד כמה אני מצטער .. עד כמה שאני אוהב אותה .. ועד כמה שאני מרגיש אליה משהו שלא הרגשתי לאף אחת לפני ..
*חזרה לנקודת מבט של ענבר*
יצאנו משם החוצה . כל הצוות שלו היה למטה . ועוד מלא אנשים אחרים … הכל , הכל רק בשביל למצוא אותי ? …
כל הדרך שתקתי . הארי הסתכל מהחלון . הם הורידו אותי במלון . לפני שיצאתי מהדלת של האוטו , הסתכלתי על הארי , הוא עדיין הסתכל בחלון .
' ביי האר … ' מלמלתי .
הוא הפנה את מבטו אלי . העיניים שלו היו נפוחות מבכי . הבנתי למה הוא לא הסתובב , הוא פשוט לא רצה שאני אראה אותו בוכה …
' את רוצה שאני אלווה אותך ? ' הוא שאל , בקול חנוק טיפה .
' רק אם אתה רוצה .. אמרתי . ניסיתי לקום מהכיסא של האוטו , היה לי קשה . בקושי לעמוד הצלחתי . הארי ראה את זה ועצר אותי .
' חכי ענברוש .. ' הוא אמר בשקט והלך לתא המטען של הואן והוציא משמה שמיכה . הוא הרים אותי ואז כיסה אותי . שמתי את הראש על החזה שלו , והוא לקח אותי אל תוך המלון ואז למעלה במעלית.
שהגענו לחדר , הוא הניח אותי על המיטה ונשק לי על המצח .
'אתה הולך ? ' שאלתי בשקט .
' שאני לא אלך ? ' הוא שאל .
' אולי תישאר ? ' שאלתי בשקט יותר ממקודם .
' תמיד .. ' הוא אמר והלך לכיווני . זזתי הצידה ופיניתי לו מקום לידי במיטה . הוא הוריד חולצה ונשכב לידי . הוא שיחק לי בשיער .. אבל הוא עדיין נראה עצוב .. לא ידעתי למה ..
אם הוא רק היה יודע , כמה מאושרת הייתי , לשבת לידו שמה על הספה , למרות הרוצח שמולי , למרות כל המכות .. אם הוא רק היה יודע , כמה נשברתי מבפנים שהכונפות נישקו אותו … כמה רציתי להימחק מהעולם באותם רגעים .. ואז באמת הבנתי , אני התאהבתי בבן אדם הזה . כל כך מהר .. אני באמת אוהבת אותו .. באמת ..