סיפור על וואן דיירקשן – Day in New York. פרק 12

ישבנו שנינו על הרצפה , הראש שלו על הברכיים שלי , יורדות לו דמעות לפעמים , והוא מוחה אותם מיד .. אני משחקת לו בשיער , וגם לי נופלת פה ושם דמעה … לא רציתי שהארי יראה אותי בוכה .. אז סובבתי את הראש .. אבל דמעה אחת ברחה בלי ששמתי לב , ונחתה לו על הלחי .. הוא ישר סובב את המבט אלי . העיניים שלו היו טיפה אדומות , כאילו אחרי בכי .. ושלי , שלי היו נוצצות כאילו אני עומדת לבכות בשניות הקרובות .. הוא התיישב לידי , וחיבק אותי חזק ..
' הכל יהיה בסדר איתה , אני מבטיח , גם אם אני אצטרך להתערב .. '
' אתה לא צריך להתערב .. ואני מקווה שהכל יהיה בסדר .. ' אם רק היית יודע , שזו לא הסיבה היחידה שאני בוכה ..
'אולי כדאי שתלכי להסדיר איתה את העניינים .. ' הוא אמר לי אחרי כמה דקות של שתיקה ..
' אולי באמת כדאי .. ' אמרתי לו , ברור כשמש שאני לא רוצה ללכת ממנו , ובטח לא לחפירות על "חברה נאמנה" או ריבים שטותיים ..
הוא חיבק אותי חזק . הדמעות שלי יצאו יותר .. לעזאזל , איך נקשרתי אליו כל כך ?!
'דיי לכי לפני שאני אתחיל פה לבכות XD ' הוא אמר וחייך D:
נישקתי אותו על הלחי כמה שניות וקמתי . הוא החזיק אותי ביד וקם גם , הוא נתן לי נשיקה בפה , ארוכה .. ושחרר אותי ללכת .. בחוסר רצון נכנסתי למעלית ועליתי לקומה שלנו ..
'דנ … ' אמרתי בשקט שנכנסתי לחדר שלנו .
'ששששששששששש , אני ישנה .. ' היא אמרה , בקול ששמעתי שהוא ספוג דמעות .. חנוק מדמעות..
'דןדן … אני יודעת שאת לא ישנה .. '
' פתאום את יודעת הרבה דברים , נגיד מה הטעם של השפתיים של הארי '
' אנחנו התאהבנו במקרה ! זה הכל קרה במקרה !! '
'מה שתגידי .. מי יודע ? אולי אתם חברים בסתר חודשים !! '
' יאללה למה לא בואי גם נגזים'
' טוב אז לא חודשים , אז היום נהייתם חברים . אז התכוונת לספר לי על זה . אז לא שמרת ממני כלום '
' ואני לא מבינה למה את כועסת עליי .. זה לא שהייתם ביחד .. זאת לא אהבה , זאת הערצה של בן אדם .. '
' זה לא כעס , זה לא אכזבה .. זה קנאה '
' עכשיו הכל ברור ' זרקתי את התיק על המיטה שלי , נהייתי עצבנית יותר ויותר מרגע לרגע .
' אני לא שולטת בזה !! '
' אז בואי תעשי יותר הצגות , בואי תבכי לו על הכתף , בואי אליו ותצרחי לו שיעזוב אותי כי את מקנאה , את יודעת כמה רע לו עכשיו ? '
' אני לא התכוונתי לכלום !! '
' מה הנקודה ? הבנאדם שאת כ"כ אוהבת בכה עכשיו . תודי לעצמך . '
' איפה הוא ? '
' למה לא , לכי תחבקי אותו גם , כאילו זה התפקיד שלך ולא של חברה שלו ' ברגע שהמילים האלה יצאו לי מהפה , התחרטתי עליהם .. אבל הם כבר נאמרו .. זה היה מגעיל מצידי , זה גם נבע מקנאה , קנאה לדבר שלא היה עדיין , אבל הוא אחד הדברים שאני דואגת מהם , שדיירקשניות יבואו לחבק אותו , שכל העולם ואשתו ידע לפניי מה קרה לו .. ויכול להיות שהוא סיפר רק לאמא שלו , והיה מאחוריהם פאפארצי ששמע הכל ופרסם ..
היא נכנסה לשירותים , שבדרך היא מסתכלת עליי במבט רצחני . יופי , אני חברה של הארי יום אחד והספקתי לריב עם החברה שלי שכבר 14.5 שנים לא רבנו . והו .
איזה מערכת יחסים מלבלבת עומדת להיות לי ולהארי אני כבר רואה .
אבל זה לא קשור , ולא מעניין אותי . אני באמת מרגישה אליו משהו .
לקחתי את התיק בחזרה לידיים ויצאתי משמה . בזמן שטרקתי את הדלת מאחורי שמעתי אותה בוכה … זה כאב לי שאני זאת שגרמה לה לבכות ..
הלכתי עד לסוף המסדרון , עד החדר של הארי . אבל שהגעתי לשם , ראיתי את פול מוציא מזוודה . הוא הסתכל לכיוון שלי וקפץ אחורה .. כאילו תפסו אותו באמצע שוד . התחלתי לרוץ בכיוונו , והוא רץ למעליות . אממ .. אני יותר מהירה ממנו XD תפסתי אותו בזרוע .
' לאן זה ?! ' אמרתי לו . יותר נכון, כמעט צרחתי .
הוא שתק . לא ענה . נהיה דג פתאום !
' תענה לי !! ' בשלב הזה כבר צרחתי . ' לאן זה ? לאן אתם הולכים ? '
הוא רק השפיל מבט והכניס את היד לכיס שלו . הוא הוציא משם פתק והביא לי אותו .
הסתכלתי עליו במבט מבולבל .
' תקראי' הוא אמר בשקט .
פתחתי את הפתק והתחלתי לקרוא :
'ענברוש … אנחנו חברים פחות מיממה וכבר גרמתי לך לבכות ולריב עם החברה הכי טובה שלך .. את גרמת לי להתאהב בך בכל כך קצת זמן , כמו שאף אחת אחרת לא תוכל .. הלוואי ויהיה לך מישהו שיאהב אותך , אני סתם עשיתי לך צרות .. מקווה שתביני אותי מתישהו .. אני עושה את זה מתוך אהבה , רק מתוך אהבה … בבקשה תבטיחי לי , שתמיד תהיי מאושרת ♥ '
הבנתי ממי זה לבד . היי הארי , תראה קטע , גרמת לי לבכות , שוב .
בכיתי . נפלתי על הרצפה ובכיתי . ראיתי את פול , הוא רצה לקחת את המזוודה וללכת משמה , אבל הוא לא היה מסוגל . הוא הסתכל עליי בוכה , והתיישב לידי , חיבק אותי חזק ואחרי כמה דקות גם התחיל לדבר .
' אני לא יכול לראות אותך בוכה ככה , הילד טועה במה שהוא עושה , אבל זה באמת מכוונה טובה ..'
' אני מבינה אותו , אני לא כועסת עליו , אני פשוט חושבת שהוא אידיוט שבמקום להילחם , הוא בורח'
' הוא ישנא אותי .. אבל בואי איתי ' הוא אמר ונתן לי יד .
הוא לקח את המזוודה ואני הלכתי איתו . אחרי כמה דקות , שהגענו לכניסה של המלון , הואן שהיה שם , הואן של הלהקה , לא היה שם יותר .
' איפה הם לעזאזל ?! ' הוא מלמל לעצמו , ' אולי באו פאפארצי אז הם עושים סיבוב וחוזרים' הוא המשיך לדבר לעצמו .
אחרי 2 דקות היה את הרעש שמקבלים הודעה באייפון , זה בא מהאייפון של פול . הוא הוציא את האייפון מהכיס והסתכל בהודעות .
פול ניסה מאוד שאני לא אראה , אבל לא יודעת איך , הצלחתי לראות . ההודעה הייתה מלואי :
"פול , הארי שבור . הוא לא מפסיק לבכות פה . אתה יודע , לא ממש בוכה , אבל יורדים לא דמעות והוא כל שניה אומר שהוא בסדר ומחבק את הבנים . בבקשה , תברח מהילדה ותדאג שהיא לא תעקוב אחריך ותגיע לכתובת : *&^%$#@$% " (אני יודעת , כתובת מאוד מקורית) .
הוא כיבה מהר את האייפון וראיתי שהוא נלחץ . עשיתי כאילו לא ראיתי את ההודעה . הכתובת זה מקום של מלון אחר , אני מכירה אותו במקרה .
' נראה לי ששכחתי מזוודה למעלה , אני הולך להביא' היה לי ברור שהוא מנסה להתחמק , אז למה לא לתת לו , ואז לעלות על מונית כמה שיותר מהר לשמה ?
' אני אלך בינתיים לשירותים ' אמרתי וחייכתי חצי חיוך . הוא חיבק אותי ונתן לי נשיקה על הלחי והלך כאילו לכיוון המעלית . אני הלכתי לכיון השירותים . הצצתי מהדלת וראיתי שהוא בורח בחזרה החוצה.
הלכתי לכניסה האחורית כדי להגיע למונית לפניו . למזלי , כל חצי דקה ממש עוברת שם מונית . עליתי על אחת אחרי איזה אולי דקה .. '
'ל*&^%$#@$% כמה שיותר מהר ' אמרתי .
' אוקיי . ' הוא אמר , ובאמת מיהר .
אחרי 10 דקות שאלתי את הנהג עוד כמה זמן מגיעים , הוא אמר שעוד חמש דקות עם מצב הפקקים האלה . ובאמת , נעמדנו באיזה פקק. סובבתי את המבט הצידה וראיתי את המונית של פול שני מסלולים לידי , הוא לא הסתכל לכיון שלי , אבל ליתר ביטחון , התכופפתי . הפקק שלנו השתחרר ממש 5 שניות לפני שלהם . הנהג של המונית שלי נתן גז . ובאמת אחרי 5 דקות הגענו . והמונית שלי פול ? הייתה 4 מכוניות מאחורינו . מה שמצחיק זה , שבדיוק הואן של הבנים חנה שמה והתחיל לצאת אל תוך המלון . ראיתי אותו , עם הכובע של הקפוצ'ון על הפנים , מכסה את הפנים גם עם הידיים, כנראה בשביל שלא יראו שהוא בכה .. הוא היה נראה שבור רק באיך שהוא היה כפוף וחסר שמחת חיים בתנועות .. הבנתי עכשיו עוד יותר טוב ממקודם , הוא באמת עשה את זה בשבילי ..
'קח' אמרתי לנהג עוד לפני שהוא חנה והושטתי לו כסף . 'תודה רבה' אמרתי ויצאתי מהר . התחלתי לרוץ ישר לכניסה , ואז שמעתי את פול בדיוק מתחיל לרוץ אחריי . ליאם זאין ונייל ופול עצרו אותי . הם הרחיקו אותי כמו שהם מרחיקים מתנקשים או 40 דיירקשניות שמסתערות עליהם .
' אני צריכההההה אותו !! ' צרחתי כמו משוגעת . אבל הוא רק המשיך להחזיק אותי בזמן שלואי והארי התרחקו אל תוך המלון ..
' האריייייייייייייייייייייייייייייי ' צרחתי את הצרחה של החיים שלי , הוא כבר היה רחוק ממני . אני בשוק שהוא שמע , כי הוא הסתובב בחזרה אליי , והרים את המבט טיפה מתחת לכובע . ראיתי איזה דמעה יורדת שם . באותו רגע גם אני התחלתי לבכות .
'כדאי שתלכי , ילדה ' זאין אמר לי , כאילו לא הייתי איתם כבר כמה פעמים , כאילו אני זרה מוחלטת.
' אני לא הולכת בלי לדבר איתו !! ' המשכתי לצרוח , בשביל שהוא ישמע כל מילה ומילה שלי . הוא עמד והסתכל עליי , ראיתי שהוא מפחד להתחיל לבכות שוב .
'בבקשה … ' אמרתי . ועכשיו עם קול הרבה יותר נעים , לא צווחני . קול שבור .. שדורש רחמים , שמתחנן לרחמים .. אבל הוא לא עזב אותי , הוא המשיך להחזיק אותי . הדמעות התחילו לרדת אז בלי הפסקה , בלי שליטה . בכיתי כמו מטורפת .. כמו שהרבה מאוד זמן לא בכיתי … כל נגיעה הכי קטנה של הפול הזה בי , יכלה לדחוף אותי 15 מטר אחורה , הייתי כל כך פגיעה באותו רגע .. ובגלל זה , שהוא בקושי נגע בי , עפתי על הרצפה . כל המרפק שלי נהיה אדום . ירדו לי ממנו כמויות של דם. החזקתי את המרפק , ממשיכה לבכות .' ענברררררררררררררררררר ' שמעתי אותו צועק . הארי התחיל לרוץ לכיווני . הוא דחף את הבנים ופול והתכופף אליי . הוא הרים אותי אליו לחיבוק וחיבק אותי חזק .. התחפרתי לו בתוך החולצה . הרטבתי לו אותה לגמרי . זה לא עניין אותי , אני יודעת עכשיו , אני מאוהבת .