אהבה עילמת פרק 4

לכל מי שרצתה להיות דמות בקרוב מאוד תתווספו לסיפור ^-^

~~~~~~~~~~~~~~~~~~
-נקודת מבט אד-
לאחר שעשינו כמה סידורים עם הדרכונים והמרת הדולרים לאירו והזמנו כרטיסים ליעד הראשון צרפת, הגענו לבית של הבנים.
דפקנו על הדלת ביתם של הבנים ושמענו צעקה "רק שנייה!"
נשמעה חבטה ואז מישהו צרח "ליאם תרים את זה מיד!" ואז הדלת נפתחה והבלונדיני-נייל, אני חושב, עמד מולנו מחייך בעליזות "שלום לכם" חייכתי בשעשוע ושאנל צחקה, הוא חיבק אותה ואת ג'ודי ולחץ את ידי "אז אני מבין שבדרך כלל אתה האחראי?" הרמתי גבה לעברו והוא גיחך
"אני וליאם" נאנחתי "העיקר ששאנל תסכים להשאר פה"
נכנסנו והתיישבנו בסלון שם ישבו כולם ושתו קפה.
שאנל נשארה לעמוד והתרוצצה בכל מקום, גלגלתי עיניי וקראתי לעברה "בלי בלאגן מובן?" היא חייכה בזדוניות וברחה למטבח.
"טוב אז הנה סדר המטלות השבועית שלי בדרך כלל" אמרתי בחיוך ומסרתי להם דף עם כל מיני פעילויות ששאנל משתתפת בהם. הם פערו עיניהם
"באולינג, שחייה, ריקוד?"שאל נייל בפה פעור. הנהנתי רציני
"כן הפסיכולוג אמר שככל ששומרים על שגרה וגורמים לה להתעסק בדברים היא שוכחת מזה שהיא אילמת".
הוא גירד ראשו נבוך מעט "איך נספיק הכל?"
גיחכתי "רשמתי בצד מה לא חובה אבל תאלצו להתווכת איתה כי היא אוהבת את החוגים שלה".
נייל סקר את שאנל שחזרה מהמטבח ובידיה מגש עמוס בחטיפים שאיזנה בקושי רב
"זה שלי" הוא מחא בייללה והם פרצו בצחוק בזמן ששאנל ברחה ממנו לעברי והתחבאה בזרועותיי אוחזת במגש קרוב אליה.
צחקתי  "שאנל" לחשתי לה "זה שלו" היא הביטה בי בזעף ואז בחוסר רצון הביא לו הכל מלבד סוכריות הגומי.
הוא עיקם אפו "אבל את זה אני הכי אוהב" ליאם גלגל עיניו ומשך אותו
"שב כבר ועזוב אותה זה רק סוכריות" היא חייכה בעליזות והחלה לאכול בהנאה מהסוכריות.
"אז באיזה שעה היא אמורה ללכת לישון?" שאל זאיין בשעשוע, גיחכתי
"בעיקרון היא באמת כמו ילדה קטנה ומפונקת אבל היא יכולה לישון מתי שבא לה" והוסיף למראה החיוך הזדוני שלי.
"הכי מאוחר זה 1:30 ברור שאנל?"
היא נשפה באכזבה ואז התכרבלה בזרועותיי. ג'ודי ציינה פיזלת לעברם "וזה תחביב ידוע שלה" הם צחקו וגלגלתי עיניי "היא מפונקת מה לעשות היא צריכה תשומת לב רבה"
 
~לאחר עוד שעה…~
גילינו שהיא נרדמה, נאנחתי בייאוש "שאנל קומי כבר את לא תשני בלילה וא תחרפני אותנו" היא פקחה עיניה בישנוניות ואז עצמה עיניה שוב אבל עד מהרה פקחה אותן וזינקה מיד.
 היא זינקה על נייל שעבר לידי וחטפה ממנו את הסוכריות והוא הרים ידיו בכניעה ובצחוק.
"אל תהיי חצופה" נזפתי בה 
"זה לא שלך!" היא השפילה מבטה ואמרה בידיה
"אז תגיד לו בשמי תודה" חייכתי מרוצה וחבקתי אותה ביד אחת
"היא מוסרת לך תודה" נייל הביט בה והיא הנהנה, הוא חייך
"זה בסדר אני אקנה לך עוד אם תרצי" אמר והביט בי
"אז אתם הולכים?"
הנהנתי "כן אביא אותה מחר דבר ראשון בבוקר".