סיפור על דמי ונייל…. חלק שני

בזמן שההיתי בבית החולים היו מלא בנות שזיהו אותי ולא הבינו מה אני ילדה שמגיל קטן כבר הייתה מפורסמת, עושה בבית החולים.
"בנות מינסיון אני אומרת לכן אל תחתכו ואל תעשו דיאטות מיותרות!" אמרתי לכל הבנות ששאלו אותי למה אני נמצאת שם.
אחרי שהשתחררתי מבית החולים התקשורת רדפה אחרי כדי לדעת אם באמת ההיתי מאושפזת ואם באמת חתכתי ועוד שאלות שלא בדיוק היו קשורות.
יום אחד הלכתי ברחוב וראיתי ילד בלונדיני רץ ואחריו מלא בנות צורחות ומבקשות חתימה……
"דמי?" שאל אותי הבחור בזמן שברח מהמעריצות.
"בוא אני יעזור לך לברוח, אני יודעת אטיפה אפשר להסתתר" אמרתי לו והושטתי את ידי.
נכנסנו לביניין מסוים והסתתרנו בו.
"אז איך אתה מכיר אותי?" שאלתי אותו מופתעת.
"כאילו מי לא מכיר את דמי לובאטו?" הוא שאל אותי.
"טוב אני מבינה שאתה מכיר אותי אבל אני לא כל כך מכירה אותך או ליתר דיוק בכלל לא מכירה אותך!" אמרץי לו.
"את לא מכירה את וואן דיירקשן?" הוא שאל מופתע.
"זה מצלצל מוכר אבל אני לא בטוחה, נראה לי שמעתי את זה הרבה כשההיתי מאושפזת" אמרתי.
"אזבאמת ההית מאושפזת?"שאל אותי הבחור.
"כן ההיתי אבל עכשיו הכל בסדר" אמרתי וחייכתי.
"אז איך קוראים לך?" שאלתי.
"נייל הורן, אני מוואן דיירקשן, להקה שסיימון קאוול יצר בתכנית שלו האקס פקטור" הוא ענה לי.
"רגע אתם הלהקה הזאת עם ה-5 בנים שחצי מהעולם מעריץ?" שאלתי נזכרת מעט בסיפורי הבנות מבית החולים.
"כן" הוא אמר וחייך.
"אז רגע לפי מה שאני זוכרת ששמעתי אז יש לכם אחד בלהקה שאוהב נשים מבוגרות?" שאלתי.
"כן זה הארי הוא ענה וצחק.
"ויש אחד שכל המעריצות חושבות שהוא אוהב גזר אבל עכשיו כבר נמאסה עליו הבדיחה הזאת?" הוספתי שאלה לחקר שלי.
"כן זה לואי התינוק של הלהקה הוא הכי גדול ומתנהג כמו הכי קטן" נייל ענה לי וצחק שוב.
"אז יש לכם אחד שמאוד אוהב קעקועים?" שאלתי.
"כן זאין מאליק הערס צעצוע שלנו" ענה נייל.
"למה ערס?" לא הבנתי.
"כי הוא נראה ככה" ענה לי נייל.
"ויש אחד שחלה כשהוא היה קטן?" אמרתי ושאלתי בו זמנית.
"כן זה ליאם והוא נולד כמעט מת" אמר נייל והפעם לא צחק.
"ואחרון זה מישהו שאוכל מלא…" אמרתי והתחלתי לצחוק כי נייל בדיוק התחיל לאכול כריך שהיה אצלי בתיק.
"אוקיי נראה לי שהמעריצות שלי נרגעו והן כבר לא בסביבה" אמר נייל וקם מהמדרגות.
"כ אני גם חבת ככה" אמרתי וקמתי גם.
"טוב והינה צלמי הפאפרצי!" אמר נייל והסתיר את פניו.
"כן הבנתי, הם באו בזמן הלא מתאים" אמרתי וחייכתי.
"טוב אם היום תדליקי את חדשות הבידור את תיראי כתבה שאני ואת כנראה זוג" אמר נייל.
"לא נורא, מקסימום כל המעריצות שלך ישנו אותי, אני כבר עברתי סבל בחיים שלי לא נורא אם הן יוסיפו קצת" אמרתי וחייכתי חיוך מאולץ.
"דמי, אני מעריץ שלך מאז שאני קטן ותמיד כשראיתי את התוכנית שלך ההיתי אומר שאת תיהיה חברה שלי, אז אני לא נגד השמועות האלו אבל איך את תקבלי אותן?" שאל אותי נייל.
"נייל אני לא רוצה להעליב אותך, אבל איך אני יכולה ליהיות חברה שלך כשאני לא מכירה אותך בכלל?" אמרתי לנייל.
"אני מבין, אני גם לא התכוונתי שאנחנו זוג, הכוונה שלי הייתה שאני כבר בטוח שאני לא יתעצבן מהכתבה הזאת" הוא אמר לי.
"אני גם ינסה" אמרתי והמשכנו ללכת.
"דמי אני רוצה שתכירי את וואן דיירקשן!" אמר נייל אחרי שתיקה ארוכה.
"אני גם רוצה לפגוש אותם" אמרתי.
"טוב אם את רוצה אני ישאיר לך את המספר שלי ותיתקשרי אליי כשתיהי פנויה" הוא אמר והביא לי דף עם המספר שלו.
"טוב אז נדבר כבר" אמרתי כהתחלנו להתקרב לבית שלי.
"כן נדבר" הוא אמר ואז הוסיף:
"בא לך להביא לי את המספר שלך אולי פתאום יתחשק לי לדבר איתך" אמר לי נייל לפני שניפרדנו.
הבאתי לנייל את המספר ואז נפרדנו בחיבוק שתועד ע"י מצלמות הפאפרצי.
אני ונייל נפרדנו ואני חזרתי לבית שלי.
ההיתי ממש עייפה אז החלטתי לאכול משהו וללכת לישון.