סיפור על גסטין ביבר פרק 24 העלילה מתהפכת!!!!!!! (שוב חח) ^.*
זה היה נייל ״אני נורא מצטער על מה שהיה״ הוא אמר והתיישב ליד אביגיל
״רגע רגע קודם גסטין ביבר ועכשיו וואן דירקשיין את לא מספרת לי כלום אההה״?!
צעקה אביגיל והצליחה להגניב חיוך על הפנים שלי
״זה פסדר״ אמרתי לנייל ותיישרתי ״עכשיו היא לפחות ניפטרה מהדפוק הזה״
אביגיל אמרה וחיבקה אותי ״אני מכיר את גסטין הרבה זמן לפעמיים יש לו קטעים כאלה של זעם״
אמר נייל ״מה זה מעניין אותי אם הוא רוצה להיות בחברת אישה אז שאיכשהו אישמור על איפוק״
אמרה אביגיל והתנתקה מהחיבוק.
״נו מה את רוצה היא התנשקה איתי בזמן שהיא הייתה חברה שלו״
הוא אמר והרים את הכתפיים שלו ״נייל סתום״ אמרתי וחנקתי את הדמעות שלי
״כן נייל סתום״ אביגיל הוסיפה וחנקה אותי בעוד חיבוק ״אואו״ נייל אמר והרים ידיים
פתעום נישמע צילצול של טלפון ולצערי ראיתי על המסך את הפרצוף
שחשבתי שאני לא אראה עוד כמה חודשיים טובים
״אביגיל תעני את״ אמרתי ודחפתי לה את הטלפון ליד
״מה אתה רוצה ״? אביגיל שמה אותו על קול גבוהה
״כע היי אביגיל״ הוא אמר בקול מעוצבן ״אני צריך לדבר עם בל״
הוא אמר או יותר נכון ציווה על אביגיל ״אם יש לך מה להגיד לה אחרי שהתנהגה עלייה כמו סתום
אז תבוא ותדבר איתה פניים מול פנים״ אמרה אביגיל וניתקה
הלכתי להתקלח וניסיתי לא לבכות כשאני אראה אותו יצאתי מהמקלחת והתלבשתי ככה:
http://www.polyvore.com/untitled_54/set?id=96439844
הסתרקתי ותוך כדי אני משחזרת ״לא לבכות לא לבכות״
״הוא כאן״ שמעתי את אביגיל .
התיישבתי על המיטה שלי ושמעתי את הצעדים שלו באים במעלי המדרגות
״אני יודע אני דפוק סתום וחסר שכל וכול רק מה שבא לך אבל אני אוהב אותך ו…״
לרגע חשבתי ״מה עומד לקראות עכשיו״?
הוא ירד על ברך אחת והוציא קופסא עם טבעת
״תינשאי לי איזבל טייגר״? הוא שאל והעייינים שלו נצצו
״לא״ אמרתי ״מה״?!? הוא שאל והחיוך ירד מימנו ״לא איזבל טייגר איזבל ביבר״
אמרתי וקפצתי עליו עם נשיקה ״אז זה כן או לא״. הוא שאל
״כן יא סתום חסר שכל ודפוק ״ אמרתי ושתיינו צחקנו
~נקודת מבט של אביגיל~
הוא עלה לקומה שבא נימצא החדר של בל ואני רק ישבתי וכססתי ציפורניים
נייל התיישב לידי ״בת כמה את״?! הוא שאל והפנתי את הפנים עליו
והפנים שלו היו ממש קרובות לשלי ״אואו״ שניינו קפצנו
״19 למה״? שאלתי והסתכלתי לו בעיינים והוא בשלי
שתקנו ובלענו רוק במשך לפחות עשר דקות עד שהתנשקנו זה היה ארוך
״אני אוהבת אותך״ אמרתי לו
~נקודת מבט של בל~
״אני אוהבת אותך״ שמענו אני וג׳סטין כשירדנו במדרגות
״כולם לבושים״ אמר ג׳סטין ועצם עיינים ואני רק צחקתי
״בלללללללללללללללללללללללללל״ צרחב אביגיל
והתחבאה מאחורי כרית ״אני עדין רואה אותך״ אמרתי וזרתי עליה כרית
״מה קרה כאן כשלא היינו״ גסטין אמר ״לא הרבה״ אמר נייל והסמיק גם הוא
״כן רואים בטח לא קרה כלום״ אמרנו אני וג׳סטין וצחקנו
״אפרופו קרה משהו אצלכם????״
שאלה אביגיל והסתכלה עליי ״לא משהו מיוחד״ אמר ג׳סטין וקרץ לי
אחרי שהבנים אלכו אני ואביגיל נישארנו לבד בהייתי בה עם פרצוף מחיוך מאוזן עד לאוזן
״מה קרה״!? שאלה אביגיל ״נו מה קרה את מחייכת״?!
״תעעעענייי לי״ היא צעקה ״אני מאורסת״ אמרתי וקיפצתי
תגובות (4)
בלי להעליב… אבל באמת אם נעלבת אז תעני לי. (גם אם לא).
אני לא אהבתי את הסוף יענו הוא הרביץ לה ואחרי שתי ד'ק 'התינשאי לי?'…. לא יודעת זה הטעם שלך :)
אבל הקטע עם אביגל ונייל אני בסבבה:).
אז בכל זאת תמשיכי!!!!! :)
לא נעלבתי אבל זה ספר מסורבל כזה שדברים שבהתחלה לא מבינים בהמשך יבינו
ולא נעלבתי :)
יואווווווווווווווווווווווווו מה? חחחח… הם מאורסים חשבתי שהיא הולכת להרוג אותו!
תמשיכיייי.. ומיד! =)
מההה למה היא סלחה לו על זה ועוד כול כך מהררר נשמע קצת הזוי הקטע הזה אבל נזרום