סיפור ללא שם על E3 [פרק 7:) ]

~~קצת מסוף הפרק הקודם…. ~~
התקדמתי לכיוון המטבח..לקחתי לעצמי כוס של מים,ושתיתי..לקחתי עוד אחד,ושתיתי גם אותו…הייתי חייבת להתרענן…ועליתי חזרה לחדר…ונשכבתי ליד ווסלי שכרגיל נחר כמו לא יודעת מה…ואז ראיתי את צד האייפון של ווסלי מהבהב…לענות או לא לענות…זה היה סמס..לענות או לא לענות….
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

לא ידעתי מה לעשות, לענות או לא? להעיר את ווסלי שיראה את הסמס או שאני יראה בעצמי…לאחר מחשבות רבות והיסוסים רבים לבסוף קראתי את הסמס..הוא היה מברנדה..וזה מה שהיה רשום בו..
"ווס! אני ממש מצטערת..לא התכוונתי להיפרד ממך…אני אוהבת אותך! אני גם יאהב אותך! אני הייתי שתוייה לא שמתי לב למה שאני עושה!! לא ידעתי גם! בבקשה אני רוצה שנחזור להיות ביחד…♥" ואיך שקראתי את בסמס הזה הדמעות התחילו לצאת להם במורד הפנים שלי..
מה אם הוא עדיין אוהב אותה ? מה אם הוא יחזור אליה ? מה אם הוא לא אוהב אותי בכלל ? מה אם הוא יעזוב אותי…כמו שכולם עושים ?…

"אהבה שלי מה קרה?" שמעתי את ווסלי אומר בקול מנומנם…כנראה שהערתי אותו מקולות הבכי שלי
"הנה תיקרא ותבין.." אמרתי והושטתי לו את האייפון שלו שיקרא את הסמס
"מה?! אני פשוט לא מאמין עליה!" הוא אמר
"אז..?" אמרתי
"אז מה?"
"אז אתה עומד להיפרד מני ולחזור אליה ותחיו שעושר ואושר?" אמרתי והדמעות המשיכו והמשיכו לזרום.."
"פ'חח מה?!" הוא אמר
"מה ששמעת?" אמרתי
"למה ניראלך שאני יחזור אליה?"
"לא יודעת…אתה בעזוב אותי כמו שכולם עוזבים אותי בסוף.." אמרתי
"לא אני לא יעזוב אותך בחיים..את יודעת כמה פעמים הא עשתה לי את זה?" הוא אמר
"לא כמה?" אמרתי
"יותר מידי" הוא אמר
והייתה דקה של שקט…לפחות הפסקתי לבכות אבל הדמעות זרמו להן..לא נעצרו כאילו שהם לא רצו בכלל להיפסק.
"למה חשבת שאני יעזוב אותך בכלל?" ווסלי אמר וקם מהמיטה לכיווני
"לא יודעת.." אמרתי
"אז אפילו אל תחשבי על זה! אני אוהב אותך יותר מידי זמן.." הוא אמר ונעמד מולי
"מה זאת אומרת?" אמרתי
"אני מאוהבה בך מעל הראש! מהיום הראשון שניפגשנו.." הוא אמר
"זאת אומרת לפני 5 שנים שניפגשנו….באותו הלילה ליד הטיילת ביום?" שאלתי
"כן! באותו לילה..שהיית שם על הספסל לבד..וקפאת מקור..ואז לקחתי אותך אלינו הביתה ומאותו היום את גרה אצלינו" הוא אמר.

הייתי המומה…הוא מרגיש את אותו הדבר שאני מרגישה בדיוק..מאותו היום שניפגשנו,באותו הלילה שההורים המאמצים שלי גירשו אותי מהבית..באותו יום שהחבר הקודם שלי בגד בי..והכה אותי..מאותו יום..התחלתי חיים חדשים , חיים טובים יותר, שמחים יותר.

"דיי בבקשה אל תבכי..את יודעת שאני שונא לראות אותך בוכה?" הוא אמר וניגב את הדמעות שלי
"אני מצטערת.." אמרתי
"על מה?"
"על זה שהערתי אותך ב4 לפנות בוקר.."
"זה כלום, בשבילך אני יקום בכל זמן.." הוא אמר ונתן לי נשיקה במצח
"אז קדימה,בואי לישון את חייבת מנוחה.." הוא אמר ועשה לי מקום לידו במיטה..
הוא חיבק אותי שוב..אבל הפעם גמאני חיבקתי אותו, חזק, כל כך חזק, שידעו שהוא רק שלי, ולא של אף אחד, הוא האהוב שלי, החיים שלי והכל שלי.. ולאט לאט נירדמתי בתוך זרועותיו של ווסלי..וידעתי שמהיות מתחילים לי חיים חדשים יותר, שמחים יותר ומאושרים יותר…

~ מנקודת המבט של רוני~
התעוררתי באמצע הלילה בבהלה!
"אימא ?" קראתי לה מהחדר שלי..
והדלת של החדר שלי נפתחה..היה חשוך בבית אז לא ראיתי כלום..
"מי זה?" אמרתי בחשש
"ששששש.." הקול הזה אמר ונכנס לחדר שלי
"תגיד לי מיזה או שאני יצרח עכשיו!" אמרתי קצת בקום מאיים אבל עדיין בחשש
"זה אני…" הקול הזה אמר שוב
"מי זה ?" אמרתי שוב
"אני ג'סטין!" הוא אמר
"מה אתה עושה כאן. ?"
"באתי לראות אותך" הוא אמר
"ב 5 לפנות בוקר ?" אמרתי
"מה אסור לי ?"
"אמל עוד מעט אני צריכה ללכת לבצפר" אמרתי
"מה יש לך בבצפר יש חופשת קיץ.." הוא אמר
"כן…אבל אני וידיד שלי עשינו שטויות בשיעור אחד..אז השאירו אותנו ללימודי קיץ"
"אהה אני מבין.." הוא אמר וחייך לעצמו
"למה אתה מחייך ?" שאלתי
כי את בדיוק כמוני" הוא אמר
"מה זאת אומרת ?" שאלתי
"מתי שאני הייתי בגיל שלך גם…השאירו אותי ללימודי קיץ כי הייתי מתחצף.."
"חחחח דפוק" אמרתי וצחקקתי
"חח רוצה רצת לקום ולצאת החוצה ?" הוא אמר
"למה ניראלך ?"
"למה ?" הוא אמר
"כי אני צריכה להתארגן.." אמרתי וקמתי מהמיטה
"טוב אז תני נשיקה לפחות.." הוא אמר
"חחח טוב.." אמרתי והתקדמתי לכיוונו והוא נישק אותי…
"בוקר טוב גם לך" אמרתי וחיבקתי אותו
"יופי! ככה מתחילים בוקר" הוא אמר
"חחח אני בטוחה שזה בוקר טוב בשבילך" אמרתי וקרצתי לו,והוא רק החזיר לי חיוך..
לקחתי בגדים ונכנסתי למקלחת שלי..בשביל להתארגן.
שהו אני סופית מאוהבת בו,הוא מושלם,הוא מצחיק,הוא..הוא הכל…אמרתי לעצמי בראש וחייכתי לעצמי..

~מנקודת המבט של ג'סטין~
היא כל כך חמודה..אני מקווה שאחותי תאהב אותה..כי אחרי שאימא שלי התחתנה שוב..אחותי הקטנה רייצ'ל..למרות שהיא בת 15 היא ממש ביקורתית לגבי החברות שלי. חחח אני כל כך אוהב את השטויות שלה..אחרי כמה דקות רוני יצאה..היא הייתה כל כך יפה..הייתי מסונוור מהיופי שלה..

"טוב אז עכשיו שעה 6 וחצי בבוקר..מה אתה רוצה לעשות?" היא שאלה
"אמממ…רוצה לצאת לאכול ארוחת בוקר?" שאלתי
"סבבה שניה תן לי לקחת את התיק שלי רד למטה בינתיים" היא אמרה
"טוב.." ויצאתי מהחדר שלה..חיכיתי לה למטה בסלון..
לאחר כמה דקות היא יקרה..
"אז לאיפה הולכים?" היא אמרה בזמן שהיא נעלה את הדלת והתקדמנו לכיוון האוטו שלי
"רוצה ללכת לסטארבאקס?" שאלתי
"חחח אני מכורה לסטארבאקס…" היא אמרה עם חיוך על הפנים שלה
"חחח גמאני…אז יאללה הולכים.?" אמרתי
"כן" היא אמרה ונכנסנו לאוטו…

~מנקודת המבט של קיטון~
"קיטון! קום כבר!" יעל אמרה לי
"הו עוד כמה דקות" אמרתי מושך את הפוך על הראש
"זה לא יעזור לך קום! יש לך בצפר!" היא אמרה ומושכה ממני את הפוך.
"אוף נו טוב!" אמרתי וקמתי ישנוני
"יופי!" עכשיו רד לאכול.. היא אמרה
"אפשר קודם נשיקה ?" שאלתי
"אממ…"
"אמממ.?"
"אולי…קודם לך לאכול." היא אמרה
,"אוף…אז אפשר חיבוק ?" אמרתי.
היא באה ונתנה לי חיבוק..
"הנה עכשיו רד לאכול!" היאא אמרה ויצאה מהחדר..
ירדתי למטה…ראיתי את ניקול ויעל מכינות פנקייקים..
"יאמיי!!" אמרתי והתיישתי בשולחן..
ואז הטלפון צלצל….הלכתי לענות

"הלו?"
"קיטון? אתה יכול להביא את הטלפון לווסלי בבקשה?"
"אממ..מי זאת?"
"זאת ברנדה..תן לו בבקשה.."
"לא אני לא נותן.."
"אבל למה לא.?"
"כי ככה…הוא התגבר עלייך כבר..ואל תתקשרי לפה יותר.." אמרתי וניתקתי

"מי זה היה??" ניקול שאלה
"אממ…סתם טעות בסמפר." אמרתי והתיישבתי לאכול
ניקול לא קנתה את השקר הזה , אוופ' נו אני לא יכול לשקר לה -,-
"קיטון..תגיד לי מיזה היה..אני יודעת שזה לא טעות במספר.." היא אמרה
"זאת הייתה.."
"הייתה מי?"
"ברנדה.." אמרתי
"אהה…טוב מה היא רצתה?" היא שאלה , היא אמרה במבט קצת עצוב
"כלום את ווס.." אמרתי
"למה?"
"לא יודע למה.."
"חחח טוב.." היא אמרה והתיישבה לאכול..
"למה ווסלי לא כאן?" שאלתי
"כי לו אין בצפר ולך יש.." היא אמרה
"אז למה יעל קמה..?" שאלתי
"כי היא באה איתי היום לסטודיו…" היא אמרה
"אהה.." אמרתי
"חחחח לא נורא…בפעם הבאה תלמד שלא לעשות שטויות בבצפר,אל תיכשל במקצוע אחד ולא תישאר ללימודי קיץ" היא אמרה
"זה ממש מנחם." אמרתי
"אני יודעת" והיא חייכה אליי
"אממ..ניקול למה אנחנו הולכים לסטודיו?" יעל שאלה
"כי אני רוצה לנסות לעשות משו חדש..תבואי תעזרי לי.."
"אבל את יודעת שאני לא יודעת לרקוד.." היא אמרה
"זה בסדר..אני יעזור לך..זה דווקא יהיה משו ממש חמוד.." היא אמרה
"חחח טוב." יעל אמרה
"טוב אני עולה להתארגן אנשים…" אמרתי וקמתי מהשולחן, מפנה את הצלחת שלי
"טוב יאללה מהר..אני עוד צריכה להקפיץ אותך לבצפר" ניקול אמרה
"בסדר בסדר אימאא " אמרתי ועליתי במדרגות
"בבקשה" היא אמרה והיא יעל צחקקו עלי

עברתי ליד החדר של ווס וניקי..שמעתי את ווסל מדבר בטלפון,וצועק..לא שמתי טוב כל כך אבל…