סיפור חיי (עם וואן די) – פרק 4

~נקודת מבטה של ג׳יין~
נתתי לו את המספר שלי והוא נתן לי את שלו והלכתי לאמנדה, דפקתי על דלת ביתה והיא פתחה לי ״היי״ היא אמרה לי מופתעת ״מה קורה?״ שאלתי ונכנסתי לבית ״אממ בסדר.. מה את עושה פה?״ היא שאלה ״פגשתי מישהו ו-״ ״מההההההה?!?!?!?!?!?״ היא צעקה לפני שסיימתי את המשפט צחקתי והמשכתי לספר לה את כל מה שקרה ברחוב ״איך קוראים לו?״ היא שאלה ״הארי סטיילס״ אמרתי באדישות ״הא..הא…הארי סטיילס ?!?!?!!!?!?!״ היא צרחה ״כן…את מכירה אותו?״ שאלתי מופתעת ״כאילו ברורררר!!! הוא רק הבן אדם הכי מוכשר וחתיך אברררר!!!!!״ היא צרחה ״והוא מוואן דיירקשן!!!״ ״אהה״ אמרתי ביובש, היא כל הזמן חופרת לי עליהם ועל כמה שהם חתיכים… ״ אומייגד אומייגד אומייגד והבאת לו את המספר שלך?! אומייגדדדדד והוא הביא לך את שלו?״ שאלה בהתרגשות ״אממ כן?״ אמרתי או יותר נכון שאלתי מפחדת מהתגובה ״עאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעא!!!!!!!!!!!!!״ היא צרחה, גלגלית עיניים וצחקתי והמשכנו לדבר ככה עד הערב. פתאום הטלפון שלי צלצל ״הלו?״ שאלתי ״ג׳יין?״ ענה קול גברי ומוכר…
~נקודת מבטו של דיוויד~
התקשרתי לג׳יין לבדוק מה שלומה ואם היא בסדר ממה שקרה היום ״הלו?״ היא ענתה ״ג׳יין?״ שאלתי ״דיוויד!!״ היא ענתה בהתרגשות ״מה קורה?״ צחקתי ״הכל מעולה מה רצית? לשאול מה שלומך והכל ממה שקרה היום את יודעת…״ אמרתי בשקט ״אה אני בסדר..״ היא ענתה אני ממש דואג לה כי מלפני שנה בערך התאהבתי בה ואני לא יכול להתרחק ממנה לרגע אז החלטתי לעשות את הצעד הראשון ״אממ איפה את?״ שאלתי ״אצל אמנדה בוא אני חייבת לספר לך משהו!״ היא אמרה ״טוב אני בא״ אמרתי וניתקתי, מעניין מה היא רוצה לספר לי.. אולי היא רוצה להיות חברה שלי? הגעתי לביתה של אמנדה ודפקתי על הדלת ״בוא מהררר אני חייבת לספר לך״ היא פתחה את הדלת ואמרה והתיישבנו על הספה ״רציתי גם להגיד לך משהו..״ אמרתי מתי שראיתי שהיא מתכוונת לדבר ״מה?״ היא שאלה במבט מוזר ״אממ לא משנה מה רצית?״ שאלתי כי אולי היא בכלל חושבת על משהו אחר… ״טוב אז היו פגשתי מישהו ו..״ (בלה בלה בלה היא סיפרה לו מה קרה) ״אה מזל טוב״ אמרתי בחיוך מזויף אני ממש התבאסתי ״מה רצית?״ היא שאלה, מה אני אמור להגיד לה עכשיו?! ״סתם..רציתי לבדוק אם הכל בסדר״ שיקרתי ״אני באמת בסדר אתה לא צריך לדאוג״ היא אמרה ואין לה בכלל מושג כמה אני דואג לה…
פתאום הטלפון שלה צלצל
~נקודת מבטה של ג׳יין~
הטלפון שלי צלצל ועניתי ״הלו?״
״אני מדבר עם ג׳יין מילר?״
״כן מי מדבר?״
״אני מתקשר מבית החולים.. אני לא יודע איך להגיד את זה אבל…אמא שלך בבית חולים במצב קשה כי היא קפצה מגשר והסיכויים שלה לחיות מאוד נמוכים את יכולה להגיע לכאן במהירות האפשרית?״
אני הייתי בהלם לא זזתי, הרגשתי כאילו דקרו את ליבי בסכין וסובבו עד שלא נשאר שם כלום, כאילו ברק פגע בי עכשיו ואני עומדת על צוק ונופלת למטה, הרגשתי פתאום – ריקה.
הטלפון נשמט מידי וישבתי שם מוכת הלם לא מאמינה למה ששמעתי הרגע, ״ג׳י הכל בסדר?״ אמנדה ודיוויד שאלו בדאגה, לא עניתי להם ורצתי החוצה משאירה את דיוויד ואמנדה המומים בתוך הבית.
נהגתי כמו מטורפת כמעט דרסתי אנשים ועשיתי זיגזגים עם האוטו וגם ירד גשם, הגעתי לבית חולים ושאלתי את הפקידה באיזה חדר היא ״מה השם שלה?״ היא שאלה בנחמדות ״מירי מילר״ אמרתי במהירות והיסטריה בקושי מצליחה לנשום ״חדר 86״ היא אמרה בחיוך ורצתי משם ״חדר 86 חדר 86 חדר 86״ מלמלתי לעצמי והגעתי לחדר ונכנסתי אליו בהיסטריה. ראיתי את אמא שלי שוכבת על מיטל חולים עם מלא מכשירים מחוברים לה לגוף והמכונה שמצפצפת שאומרת אם היא עדיין נושמת ואינפוזיה ואני לא האמנתי שזאת אמא שלי…אמא שלי שוכבת שם גוססת, התחלתי לבכות כמו שאף פעם לא בכיתי, לא שנאנסתי ולא שבגדו בי ולא שעשו ממני צחוק מול כל הכיתה – בחיים לא בכיתי כמו שבכיתי עכשיו ״מממ״ היא מלמלה ״אמא!״ צעקתי ורצתי אליה מתיישבת לידה ומחזיקה לה את היד בחוזקה ״ג׳יין שלי חמודה שלי ילדה שלי…״ ״כן אמא אני פה״ אמרתי בוכה בלי הפסקה ״אני רוצה שתקחי את זה״ היא אמרה לי והושיטה את ידה והוציאה ממנה צמיד לקחתי אותו ושמתי על ידי ״סבתא שלך הביאה לי את זה ואני רוצה שתקבלי את זה ואל תאבדי את זה אף פעם אני תמיד יהיה איתך..בליבך״ היא אמרה בשקט ״לא אמא לאאא!!! אל תלכי אני לא רוצה!! אני לא מוכנה לאבד אותך!!!!״ צעקתי תוך כדי הבכי ״אני אוהבת אותך ואני תמיד יאהב…גם שאני כבר לא יהיה פה״ היא אמרה והמכונה צפצפה ״לאאאאאאאא אמאאאאאאא!!!!!!!!!!!!! קראתי לרופאים בהיסטריה והם הוציאו אותי מהחדר בכוח ודפקתי על הדלת וצרחתי ובעטתי אבל הדלת הייתה סגורה..רק עכשיו הבנתי כמה אני אוהבת אותה… פתאום ראיתי את אמנדה ודיוויד רצים לכיווני ואמרו לי ״הכל יהיה בסדר״ וחיבקו אותי חזק ״לא! לא הכל יהיה בסדר!!! אמא שלי מתה אתם לא מבינים?!?!?!!???!!!״ העפתי אותם ממני וצרחתי עליהם ״ג׳יין אני תמיד איתך בכל מצב ועכשיו אני לא מתכוונת לעזוב אותך אפילו לשנייה את מבינה???״ הנהנתי בשקט תוך כדי הבכי והדמעות שלא הפסיקו לרדת וישבנו על הרצפה כשדיוויד ואמנדה מחבקים אותי הכי חזק שהם יכולים….
~מנקודת מבטו של הארי~
החלטתי שאני מתקשר לג׳יין ומזמין אותה לדייט.