סיפור חדש- פרק 1

פרק 1

התעוררתי על הספה, הארי לצידי.
"בוקר טוב.." אמרתי לו, מתמתחת בזרועותיו.
"בוקר טוב.." הוא אמר לי וחייך חיוך כובש. "נרדמנו כאן?"
"כנראה.." אמרתי, וקמתי באיטיות מהספה. הלכתי לכיוון המטבח, לאכול משהו.
קוראים לי אנה, אני בת 26 ואני מארץ ישראל. אני בלונדינית, שיער ארוך וחלק, עיניים לפעמים ירוקות ולפעמים כחולות… נחשבת ליפה, אתם יודעים.
אני והארי? ממש לא זוג. אנחנו בסך הכל החברים הכי טובים! תמיד בכל מדורי הרכילות מפרסמים תמונות שלנו ביחד.. אומרים שיש 'רומן'..
אבל לא. אנחנו ידידים טובים, ולא יותר מזה.
במשך שנתיים התחלתי לטוס לכל מיני מקומות בעולם. יש לי בית משלי בלוס אנג'לס, ואני טסה כל חודשיים לשבוע שלם להולמס צ'אפל צ'שייר בבריטניה, לבקר את הארי.
יש לי בבית שלו הכל. אני מרגישה ממש בבית.
אני חברה גם של שאר חבריי הלהקה, חוץ מהארי. אבל הארי הוא חבר מאוד טוב שלי, ואני יכולה לסמוך עליו.
הייתם מאמינים שנפגשנו במועדון?
הוא התחיל איתי *ותאמינו לי, הוא מתחיל עם הרבה בנות.* וככה יצא שבילינו הרבה, כידידים, והפכנו להיות חברים ממש טובים. וטוב לנו ככה.
בלוס אנג'לס, יש לי יותר חברים..
עבודה?! אני מדגמנת מידי פעם, ומרוויחה מזה מיליונים. כן כן, אני דוגמנית. אבל לא כזאתי מפורסמת כמו וואן דיירקשן, שיעצרו אותי ברחוב כדיי לבקש חתימה.
יש לי חברה ממש טובה, בשם שלי. אנחנו מדברות ממש הרבה, היא דוגמנית כמוני, והאמת היא שהכרנו מהעבודה כשדיגמנו ביחד. היא בלונדינית, עיניים ירוקות וחיוך מושלם.
ויש לי עוד חברה טובה, ג'יין. שיער שחור מתולתל ועיניים חומות, והיא זמרת מצליחה. אנחנו שלושתנו אוהבות להסתובב הרבה, לצחוק, לבלות ולא מעט ראיתי תמונות שלי בעיתון איתה.
האמת היא, שיש כאלה שמכירים אותי בתור ה'חברה של הארי' וה'בי אף אף של ג'יין.' ולמרות שיש כאלה שירצו שיכירו אותם בתור עצמם, אני לא מעוניינת בזה. לעצור ברחוב ולחלק חתימות, לוותר על הפרטיות שלי ולהסתכן בזה שכל תזוזה שלי ברחוב תעודכן בעיתון. טוב לי ככה.
הארי נעמד מולי, לבוש בבוקסר בלבד. לא התגריתי, אני לא מכירה את עצמי כאחת שמתגרה מהדברים האלה.
קמתי ממקומי, והלכתי לכיוון מהטבח, מחפשת במקרר משהו לאכול.
"את ממש רעבה, הא?" הוא שאל אותי, והתקרב אליי. "שכחתי לעשות קניות אתמול, אז נאכל בחוץ." הוא אמר לי, מחייך אליי חיוך חושף גומות.
"מקובל עליי." אמרתי, וסגרתי את המקרר. עליתי ללמעלה, לחדר של הארי, וחיפשתי בארון שלו משהו ללבוש.
בחרתי בזה : http://www.polyvore.com/cgi/set?id=91755458
וחיכיתי על הספה להארי, שיסיים להתלבש.
הארי ירד, עם חולצת טי שחורה וג'ינס.
"זזנו?" הוא שאל אותי, מחייך אליי.

"רק נלך לאכול כבר.." אמרתי לו, ויצאנו ביחד. הוא נעל את הדלת, ונכנסנו למכונית. נסענו לכיוון מסעדה בשם 'אוק רום' [לא המצאתי, באמת יש מסעדה כזאתי והיא אחת היקרות שיש. אבל רק לסיפור, תזרמו שזה לארוחות פחות כבדות..]
יצאנו מהמכונית, מתעלמים מצלמי הפפראצי שחיכו לנו שם ושלפו מצלמות.
נכנסנו למסעדה, והזמנו לאכול פיצה. [יאמי .]
התיישבנו במקום שלנו, מסביבנו שלושה צלמים מצלמים אותנו ושואלים אותנו שאלות.
'אתם ביחד?'
'אתם בדייט?'
'אתם יכולים להתנשק?'
רצינית, שרציתי לצחוק באותו הרגע. צלמים חסריי חיים מבקשים ממני לנשק את הארי.
איש שרירי וגדול בא לכיוונם, כנראה מאבטח או משהו, וביקש מהצלמים להיות בחוץ, כי הם מפריעים לאווירת המסעדה.
"למה כל כך רצית לצחוק?" הארי שאל אותי, ופשוט צחקתי לו מול הפרצוף.
"לא יודעת.. הם מצחיקים אותי." אמרתי לו, והוא חייך אליי.
המלצר הגיש לנו את הפיצות בחיוך, ועל המגש שלי שם לי פתק, עם מספר הטלפון שלו. חייכתי כשקראתי את הפתק, והארי לקח לי אותו מהידיים.
"מה זה?" הוא שאל אותי, קורא את הפתק. "חבל שלא תתקשרי אליו.."
"אולי אני כן אתקשר אליו?" שאלתי אותו, ונתתי ביס גדול מהפיצה.
"את לא יכולה אם אין לך את הטלפון שלו." הארי אמר, וקרע את הפתק לכמה חתיכות, וזורק אותו בפח.
הוא חזר להתיישב מולי, ואכל איתי את הפיצה. זה תמיד הצחיק אותי איך הארי שונא שבנים מתחילים איתי, או נותנים לי את הטלפון שלהם. לא יודעת למה, הוא פשוט עושה את זה.
אכלנו בכיף, ויצאנו מהמסעדה. צלמי הפפראצי כנראה עזבו, ובמקומם היו כמה מעריצות צרחניות שביקשו להצטלם עם הארי. כמובן שאני הייתי זאת שצילמה אותם.
אחת גם רצתה להצטלם איתי, אבל 'אין מי שיצלם אותנו אז עדיף שאני אצלם'. למה יש לי הרגשה שהדיירקשניות לשעבר שונאות אותי?
טוב נו, לא נורא. הארי השתחרר סופסוף מכל המעריצות שלו, ונכנסנו למכונית. הארי התניע את הרכב, והתחלנו לנסוע.
"הארי, פספסת את הפנייה." אמרתי להארי, כי חשבתי שאולי הוא התבלבל. רגע, ממתי הארי מתבלבל בתנועה?
"אנחנו לא חוזרים הביתה.." הוא אמר לי, מחייך.