סיפור חדש – האהבה שלי(1D)

באתי לכתוב את הפרק בסיפור היא לא דומה לאף אחת אחרת והכל נמחק ! אני לא רוצה להמשיך אותו כי אין לי עלילה אז אני מתחילה סיפור חדש וכבר יש לי רעיון ! אז אל תכעסו עליי כי נמחק לי כל הפרק!:(
אז ייאלה אני לא יחפור

"אמא יצאתי לבלט תאספי אותי ב17:00 לחוג ריקוד השני אוהבתתת" אמרתי וטרקתי את דלת הבית "ירדן הנעליים של הבלט!" רדפה אחריי אמא "שכחתי" אמרתי והלכתי להביא את הנעליים "תהני" אמרה אמא וסגרה את הדלת הלכתי כרגיל בדרך הקצרה חוזרת על צעדי הבלט ומסדרת את הגולגול שנפל אחרי חמש דקות הגעתי לסטודיו ראיתי את החברות הטובות שלי ענבר ומיילי , מיילי באה מארצות הברית אבל היא יהודיה רק השם שלה אנגלי כזה , תמיד קינאתי בה בגלל זה .. "מייל ענבריי" אמרתי וחיבקתי אותם "ירדנייי" חיבקו אותי בחזרה התיישבתי על הספסל והחלפתי לנעלי בלט ונעמדתי מול המראה לסדר את הגולגול "בנות להתייצב כאן!"אמרה המורה ומחאה כף רציני אחרי שנייה כולם נכנסו לסטודיו ונעמדו ליד הבר " אחת שתיים שלוש אחת שתיים שלוש " אמרה המורה והסתובבה בנינו " שחר ! גב זקוף!!" צעקה שוב אחיר השיעור כולם היו מותשות ואני רצתי הכי מהר להחליף בגדים למודרני שמתי טייץ שחור וחולצה סגולה מתנפנפת ונעלי ספורט שחורות הורדתי את הגולגול מהשיער ועשיתי קוקו גבוה ומתוח כך ששערי החום ייגלוש על הגב "ביי ענבר ביי מיילי " אמרתי ונישקתי אותם בלחי "נראה אותך בבית ספר" אמרה ענבר יצאתי החוצה ואימי חיכתה עם המכונית השחורה שלנו בחוץ נכנסתי לאוטו במהירות "אמא 17:10 מהר!!" אמרתי וחגרתי חגורה "אני נוסעת.." אמרה , אחרי שתי דקות הגענו , " ביי אמא ב18:30 את פה " אמרתי ונשקתי לה בלחי , היא חייכה ונסעה 'היא תרצח אותי תרצח אותי שיט שיט שיט' חשבתי לעצמי נכנסתי מהר בדלת ומולי ,יישבו כל החברות לי מהסטודיו כולם מחייכות וקשובות לדבריי המורה לא אופייני לחוג הזה , לא הסתכלתי עלייה בכלל "ירדן , עוד פעם איחור " אמרה "סליחה" אמרתי והתיישבתי על הרצפה השפלתי מבטי על רצפת הפרק ולא הרמתי את ראשי .. סיננתי את המורה ולא הקשבתי לדברייה , עד שפתאום שמעתי קול של גבר , קול מוכר ..גם ממנו התעלמתי .. לא היה לי כוח לכלום לפתע עוד קול מוכר הוא דיבר שתי דקות ואז המורה התפרצה "טוב אז חבריי להקת וואן דיירקשן ייבחרו 3 רקדניות מהחוג שלנו ותקחו אותה לסיבוב הופעות ?" שמעתי שהמורה אומרת והתחלתי לצרוח והרמתי את ראשי וראיתי אותם שם ראיתי אותם מולי את הלהקה האהובה עליי בעולם!! המורה הסתכלה עליי במבט כועס והסתגרתי נשמתי עמוק ונרגעתי 'אומייגד וואן דיירקשן איתי באותו סטודיו!!' צעקתי בלב "טוב בנות לעבוד בשורות לחימום ואחרך כך אני וחברי הלהקה נעשה לכם אודישן .." אמרה בעברית אחר כך באנגלית כולם תפסו מקום קדימה ורק אני נשארתי אחורה אז נעמדתי בשורה השלישית לי איזה 2 בנות שרוקדות זוועה ובכלל לא רוצות להיות בסטודיו הזה.. המורה השמיעה את השיר scream and shout חולה על השיר הזה (: , עשיתי מה שהמורה עשתה והכל והיא אמרה לנו להתיישב על הרצפה ואז היא קראה לי "ירדן?" 'מה עשיתי הפעם??' שאלתי את עצמי "גשי לשורה הראשונה מולי" אמרה התרגשתיי להיות מולהה מול הבנים , חלום … "ג'סיקה אחורה" כל כך שמחתי מבפנים , חושבת שהיא רוקדת הכי יפה ותמיד נדחפת לאמצע "לא רוצה , בא לי קדימה" אמרה ואני התיישבתי על הרצפה " אין ויכוחים ג'סיקה!" צעקה המורה "תעברי אחורה מה הבעיה?" שאלתי , ניסיתי להיות נחמדה מה.. "לא רוצה!" אמרה ודחפה אותי כך שהכתף שלי התנגשה ברצפה … יוואוו זה כואב .. המורה לא אוהבת שאנחנו מתלוננים על כאבים אז התאפקתי וקמתי ממקומי וניגשתי אלייה "אני יוצאת.." אמרתי והיא הנהנה , יצאתי החוצה ושמעתי צעקות הכתף שלי כאב היא הפילה אותי על העצם !! התיישבתי בחוץ ונרגעתי אחרי דקה שתיים נכנסתי בחזרה "יופי שהצטרפת ירדן קדימה תעמדי צמוד למראה ונתחיל באודישנים לפי הא'-ב' " אמרה ולקחה את היומן שלה "ארבל תתחילי" אמרה המורה וארבל נכנסה לאמצע ורקדה ,היא רקדה יפה … הגענו לאות ג "ג'סיקה לפה" אמרה המורה וג'סיקה התנגשה לי בכתף הכואבת… "תראי מה זה אליפות" אמרה ועשתה פרצוף "נחייה ונראה.." מלמלתי 'אמן שהיא תפול אמן שייקרע לה הטייץ אמן שייקרה לה פדיחה כלשהי!!' איחלתי לה בלב היא התחילה לרקוד , ופוףף נפלה על הרצפה באמצע הקפיצה , אני ועוד ילדה מהחוג נועם התחלנו לצחוק והתפאקנו לא ליפול על הרצפה מצחוק!! כולם עברו וזה הגיע לתור שלי "ירדן גשי לאמצע " אמרה המורה לא ידעתי מה לאלתר אז עשיתי חלק מהריקוד ובסוף שפגט ולעלות בחזרה , הייתי גאה בעצמי ורציתי לטוס ללונדון ולמסע ההופעות כרקדנית
אחרי הריקוד חייכתי לכולם וחזרתי למקומי .. כולם עשו את הריקוד שלהם והמורה והבנים התכנסו הם כמעט לא דיברו בשיעור הזה .. "נועםם אני מקווה לעבור " אמרתי לה וסידרתי את הקוקו שלי "אני מקווה שנעבור שנינו !" אמרה וחיבקה אותי , אחרי עשר דקות הם חזרו שוב "מי שהולכת למסע ההופעות היא : טל , נועם ושרון …" אמרה המורה מצד אחד הייתי שמחה ומצד שני הייתי עצובה… נועם הולכת ואני לא ??? אוף לא פייר התעצבנתי והתיישבתי על אחד המזרונים בצד "רגע.." אמר לואי