סיפורים בהמשכים על וואן דיירקשן: פרק 8.. :)

פרק 8.
"היי!" אופיר אמרה לי, וחיבקה אותי. השתחררתי מהחיבוק שלה.
"מה הארי עושה פה?" שאלתי אותה.
"מה זאת אומרת?" מאי אמרה לי. "הוא גם חבר שלנו.."
"אבל שלי לא." אמרתי. "אני הולכת.."
"אל תלכי בגללי.." הארי אמר לי, והרגשתי צמרמורות בכל הגוף. "אני אלך." הרגשתי ממש נורא שהארי ילך בגללי.
"לא.. לא.. תישאר." אמרתי להארי. הטלפון שלי שוב רטט, והיו לי דמעות בעיניים. ידעתי שתמיד כשמגיע הרטט הזה, אני רוצה כבר למות.
עוד איום משון, עוד סחיטה, ולמה דווקא על הארי?
קראתי את ההודעה בעיניים דומעות, בל שאף אחד ישים לב שאני בוכה, וקראתי אותה.
|אל תדברי איתו. נקודה.|
החלטתי עכשיו שאני כן אדבר איתו. ואני כן אומר לו שאני מחבבת אותו, ואני אספר לו את כל הסיפור. ולא אכפת לי האיומים שלו. אני אוהבת את הארי יותר מידי…
"הארי.. אני יכולה לדבר איתך?" שאלתי אותו, וסחבתי אותו לצד.
ראיתי שלידי הוא כבר לא מחייך כמו שהוא חייך לידי אז, והרגשתי נורא.
"א..אני שיקרתי לך." אמרתי לו.
"בקשר למה?" הוא אמר בלי חשק או התעניינות.
"אני כן מרגישה כלפייך משהו.." אמרתי בלי בושה. "אני אוהבת אותך."
ראיתי איך הארי פתאום מתעורר. "ב..באמת?" שמתי לב שהוא התחיל לגמגם כמו שאני מגמגמת ליד בנים.
"אז רגע, למה עשית את זה? למה פגעת בי?" הוא שאל אותי.
"זה בגלל מישהו.." אמרתי לו. "יש בחור בשם שון ש.. איכשהו יודע בדיוק מה אני עושה ועם מי אני מדברת." הסברתי. "הוא איים עליי שאם אני אדבר איתך או עליך הוא יפגע בך.. " אמרתי וכבר התחלתי להוריד דמעות.
"תראי לי את ההודעות שלכם.." הוא אמר לי. הראיתי לו את ההודעות שהוא שלח לי. "מ..מורן מחקה חלק מהן." הסברתי לו, כדי שלא יחשוב שאני משוגעת. כמו שבטוח עדן חושבת.
"אל תדאגי." הוא הרגיע אותי. "הוא לא יעשה לי כלום."
חייכתי חיוך אמיתי ולא מזויף כמו שאר החיוכים שלי, וכשבאתי ללכת לכיוונם של מאי ואופיר, הארי אמר "טיי, אני אוהב אותך". וזאת הייתה הפעם הראשונה מאז שון, שמישהו אמר לי את זה.