סופניות – פרק שני ♥♥♥ ( 1D )

" אני מת עלייך , אהובה שלי . " הוא צחקק ונשק למצחי , חייך קלות וחזר אל המטבח לוודא שהפנקייקים שלנו לא נשרפים .

– באותו אחר הצהריים –

ישבנו בסלון בבית שלי ושל נייל כולנו כל הבנות וכל הבנים . היינו אני , נייל , הארי , ג'סיקה , לואי , מורן וליאם , זאין וליאם הם היחידים שלא הייתה להם חברה מכולם אבל הם היו ממש בסדר עם זה , הם נהנו עם הבנות שכבר יש והיינו חבורה ממש כיפית ומצחיקה . " טוב , אז איזה שטות נעשה ונצטרך לתקן היום ? " ליאם שאל ועשה פרצוף של ' אם תענו לי על זה אתם ממש מתים ' , ואני ונייל חייכנו אחד לשנייה והגנבנו אחד לשני נשיקה קצרה ומתוקה כמו שוקולד חם נוזל במזרקה כזאת ( זה השוקולד הכי טעים בעולם – הערת הכותבת ) , ומיד כולם הסתכלו עלינו , זה גרם לי להסמיק .
" מתוקים שלי , בשביל זה יש לכם חדר . קישט ! " מורן אמרה והעיפה קצת מהשער השטני המתולתל שלה מאחורי כתפה , והצלחתי לראות את חלק מהקצוות הצבועים לבלונדיני זהוב נופלים אחורה על גבה , מורן היא נערה ממש יפה בעלת שער יחסית ארוך ועיניים חומות עמוקות , היא דיי רזה וגבוהה ויש לי חיוך ממש יפה . מההיכרות שלי איתה היא מאוד חברותית , מופנמת ושומרת סודות, לא נפתחת מהר אבל מתחברת מהר לאנשים . ברגע שמישהו יפגע בה ובסובבים אותו היא תתקוף מילולית ופיזית , היא מקבלת תרופות נגד עצבים אבל שולטת בעצמה … התחביבים שלה הם לנגן בגיטרה חשמלית , לשמוע מוזיקת רוק ומטאל , למתוח אנשים ולצחוק עליהם היא מאוד אוהבת לצחוק ובעיקר להיות צינית ולעצבן אנשים על ציניות … היא ממש מוזרה אבל בכל זאת היא אחת החברות הכי טובות שלי !!!
היא הגניבה לולאי נשיקה ואני מיד מיהרתי להחזיר לה את אותה התשובה כמו שהיא החזירה לי … " חיימשלי , בשביל זה יש ל – כ – ם חדר !! " וכולם צחקו . " אברי באדי , בואו לאכול ! " זאין קרא מהמטבח וכולם התיישבו לאכול , התיישבתי ליד נייל וראיתי שיש לו מין התכווצות מוזרה כזו על הפנים . " אני הולך לשירותים לרגע , אני כבר חוזר . " הוא אמר , גנח בכאב ועלה למעלה במהירות , מיד קמתי מהשולחן בלי לומר מילה והשארתי פיות פעורים למחצה ומבטים מבולבלים , רצתי לחדר שלי ושל נייל וכצפוי ראיתי אותו שוכב על המיטה , ראשו על הכרית וגופו שטוח על המיטה . " ניילר , אולי תגיד לי מה יש ? " שאלתי אותו וליטפתי את גבו , כבר כמה ימים הוא מתנהג ממש מוזר ולא יכולתי להבין מה קורה כי הוא התעקש לא להוציא מילה .
הוא הרים את הראש כדי להסתכל עליי , וראיתי שהוא בכה . בחיים שלי לא ראיתי אותו בוכה . " ניילר ג'יימס הורן , אולי תגיד לי מה קורה לך ? " אמרתי לו , ועד כמה שחשבתי שיצאתי מגעילה במשפט הזה הוא בא וחיבק אותי , בכה על כתפי . " אני … שמעתי אותך … בלילה … וחשבתי ש … את לא … וזה נכון … " הוא הצליח להוציא רק מלמולים מהפה תוך כדי שתי שורות של דמעות על לחייו . "פשוט … תסביר לי מה קרה , ואם לא אכפת לך אז במשפט אחד בבקשה . " חייכתי אליו והוא ניסה לחייך בחזרה , נשם עמוק , השתעל והזדקף עם גבו . " אני שמעתי אותך אתמול בלילה , מדברת מתוך שינה כמו תמיד . את חלמת על … עליי . חלמת שאני … שכאילו את חשבת שבגדתי בך ואז גילית שאני חולה במחלה שיכולה להרוג אותי . את מלמלת דברים מתוך שינה , אבל הפעם זה היה ממש מפורט . את ציטטת שיחות שלמות , זזת תנועות ריצה מוזרות , כמו מעוותות כאלה והפרצוף שלך היה … פרצוף של סבל , כאילו מענים אותך כל הזמן . וכמה , כמה קיוויתי שלא תדעי מזה עד שאני אחליט לספר לך , כמה רציתי להציל אותך ממה שכבר אי אפשר … " הוא הסביר לי ושוב התחיל לבכות על כתפי הרטובה , לא הבנתי למה הוא מתכוון , למה הוא התייחס לאתמול בלילה , וממה הוא שומר אותי כלכך … ?
" אבל נייל , ממה אתה כלכך שומר אותי ? " שאלתי אותו בפרצוף הכי רגוע שיכולתי , למרות שלא הייתי רגועה בכלל כי ראיתי שהוא מדבר על משהו רציני שלמען האמת , ממש לא רציתי לדעת . אבל הייתי חייבת לשאול . " אני … לא רציתי להגיד את זה , אבל … " הוא נשם עמוק , הייתי הכי בלחץ שאפשר .
" זה נכון . אני גוסס . " הוא ניגב דמעה אחרונה והסתכל עליי במבט עייף .