נ.ב.ש.מ:עם וואן דירקשן-עונה שנייה פרק 64

קודם כל אני רוצה להגיד תודה לכל מי שקוראת ומגיבה….תמשיכו זה עושה לי חשק לכתוב♡
עכשיו נתחיל בפרק…

~נקודת מבט קורל~

"אוקי…"אמרנו ביחד אני וזאיין גיחחנו מעט,הוא תפס לי את היד וירדנו לקומה הראשונה,באמצע המדרגות שמעתי ליחשושים,ירדנו עד סוף המדרגות והיה…

אלו היו כל הבנים והבנות,הם היו שם עם זר בלונים ועוגה,הסתכלתי על סאי והוא חייך חיוך מרוצה והבנתי שהוא אחראי על כל זה…
לא ידעתי איך להגיב וזה היה כלכך כיף….
"מזל טוב על זה שחזר לך הזיכרון"אמר ליאם…כן זכרתי מיהו ולידו הייתה נוי,כן אני זוכרת את כולם…איזה אושר!
"וגם על זה שחזרתם…"אמר לואי מסתכל על ידו של זאיין שתופסת את שלי
"לארץ או עליה ועל זאיין?"שאל במבט מבולבל הארי שכניראה בלי בת זוג…
"הוא מתכוון לה ולזאיין" גיחחה אלה ונשקה ללואי בלחי
"והכל בזכות מיייי את בכלל פה?"אמר גסטיןן ואצביע על עצמו
"בזכותך,כניראה"אמרתי מגלגלת עיניים ומשחקת אותה שונאת אותו שוב
"מה לא העברת את השינאה שלך כלפי?"אמר והשפיל מבט
"סתםםםםםםםם"אמרתי צוחקת וקפצתי עליו בחיבוק ואז גם על אביה…
"הייי תעזבי את אביה…רק לי מותר לקפוץ עליה בחיבוק ככה"אמר לי גסטין ואני ואביה נישפכנו
"אם אתם רוצים יש פה הרבה חדרים ריקים"אמרתי לו ולאביה
"קווווורלללל"אביה אמרה וגסטין חיבק אותה וליאן משכה אותי…
"אני כלכך שמחה שחזרתם"אמרה לי ליאן
"כן…תודה זה הרבה בזכותך שאני וזאיין חזרנו"אמרתי וחיבקתי אותה
וגם את נייל שווידה שלא שכחתי אותו וגם את ליאם ונוי והארי הזאב הבודד הזה ובסוף גם את לואי ואלה…
"דייי עזבו אותה!היא שלי!"אמר זאיין ומשך אותי לחיבוק ונשק לי בלחי…
"ניראלי שהייתם מספיק למעלה והתבודדתם,הגיע הזמן לצאת,הולכים לראות סרט"אמר נייל
"היי אנחנו צריכים להשלים חודש וחציי שלא היינו ביחד"אמר זאיין
"אחרכך,בואו"אמר נייל
"כן…באלי סרט"אמרתי והסתכלתי עליו
"טוווב….רק כי קורל רוצה שמעתם?!"אמר זאיין בקול גבוהה
"חחחחח נסיךשלי"אמרתי ונשקתי לו בשפתיים הוא אחרכך נשק לי בראש וחיבק אותי
"תתנשקו אחרכך…נווו"משך אותנו גסטין ואביה משכה אותי
"קנאים"זאיין סינן
"כלכך"גם אני אמרתי וצחקנו ביחד…
"אהבה שלי,אחרייך"אמר לי זאיין וסימן לי ללכת ראשונה,סאי סגר את הבית,עליונו על הוואן הגדול שהביאו לנו ונסענו לקולנוע…
כשעצרנו היו הרבה פאפרצי מחוץ לדלת של הרכב…
"זאיין אני לא מוכנה עדיין להתראיין או דברים מהסוג הזה"לחשתי לו
"אל תידאגי,לא היו בעיות,אני פה לשמור עלייך"הוא אמר וחיבק אותי
"הולכים להתלקחות,משחקי הרעב כן?!"אמר הארי בשאלה רטורית
"בטחחח"אמר לואי
ירדנו מהאוטו והפאפרצי לא עזב אותנו,זה היה מתיש!
"מי אמר שאת מתה?""למה אמרו את זה?""הייתה סיבה שאמרו שקורל מתה כשהיא בעצם חייה?"שאלו כולם,האצבע המאשימה היא כלפי,רואים בי שקרנית כניראה,למה הייתי מתה כשאני בעצם חיה,זאת השאלה,ואין לי את הכוח הנפשי עכשיו לדבר,אני בטוח יגמגם או יגיד משהו חסר פואנטה שלא יסביר כלום כי קשה לי להסביר משהו שאני בקושי מבינה,רק היום חזר לי הזיכרון הרי…
~נקודת מבט אביה~

היה כלכך כיף לראות את זאיין וקורל ביחד,סוף סוף לראות את זאיין מאושר,מאושר באמת!
זאת הייתה הקרנת הבכורה של הסרט משחקי הרעב…
ניכנסנו לאולן אחרי שהציקו לכולם הרבה,אבל בעיקר לקורל וזאיין…
הרבה הצביעו עלי,כי אני חברה של ג'סטין,ג'סטין ביבר….
היה הרבה קינאה בעיניים של הבנות שהסתכלו עלינו,היו כאלה שגם שמחו לראות את גסטין והלהקה,אבל הייתה לי הרגשה לא כזאת טובה,נתתי לה לעבור שלא יפחיד אותי או יבאס אותי…
ראינו את החלק הראשון של הסרט,היה מלחיץ ונדיר בו זמנית ואז יצאנו החוצה וקורל באה איתי לשירותים…
פתאום באו חבורה של בנות,קרוב לעשרה בנות…
היינו ליד הכיור ושמנו אודם והן פשוט הקיפו אותנו….
"אתן לא מתקרבות יותר לבנים שלנו…הבנתם,זונות?!"שאלה אחת הבנות…
היא הייתה שמנה וערסית כזאתי
אני וקורל הסתכלנו אחת על השניה ולא ידעתי אם לצחוק או לבכות….