נ.ב.ש.מ:עם וואן דירקשן-עונה שנייה פרק 63

~נקודת מבט זאיין~

היא התקרבה איליי בצעדים כושלים,חייכה חיוך עייף אך כנה ופשוט חיבקה אותי…אומיגודדד כמה אושר…..♡
"אני כלכך מצטערת…"היא לחשה וחיבקה אותי חזק
"על מה יש לך להצטער?"שאלתי ונישקתי את הלחי שלה והמשכתי לחבק אותה..
"על הכל…על זה שלא זכרתי אותך וגרמתי לך לעצב…על זה שלא האמנתי לך,כי גם כשסיפרו לי לא קלטתי את זה שאני יכולה לשכוח דברים כלכך חשובים,אפילו כשקראתי מהיומן של עצמי היה לי קשה לקבל את זה!"אמרה לי והתנתקה מהחיבוק
"טוב אני שמח ואין לך מושג כמה שאת נזכרת…השאלה היחידה שנותר לי לשאול זה…ש…זאת אומרת…אם את אוהבת אותי?"שאלתי מגמגם,היא החזיקה לי את היד וחייכה חיוך קטן…
היא התקרבה וכרכה את ידייה סביב כתפיי…
"בוא ניראה אם זה יענה לך על השאלה"היא לחשה לי באוזן בקול עדין ונתנה לי נשיקה קטנה ומתוקה,אני מכור לנשיקות שלה כבר מפעם דפקתי לה שתי בוסות ואז הבוסה השלישית הפכה לנשיקה ממושכת ותשוקתית ואחרי כמה דקות התנתקנו,הצמדתי את את המצח שלי לשלה,הוא היה קצת חם והיא רעדה מעט…
"את מרגישה לא טוב?!"שאלתי אותה בקול מודאג
"קצת,אני גם….כאילו…עדין בשוק מ…"היא גימגמה והיא נעשתה אדומה והשתעלה
"כן אני יודע,מרועי,אני ידאג לזה שהוא ישלם על זה שהוא ניסה לפגוע בך…אני מבטיח לך"אמרתי לה וחיבקתי אותה כשידייה עותפות אותי בעדינות….
"תודה זאיין,אבל יותר טוב לי שאתה פה עכשיו…נימאס לי בזמן האחרון להיות לבד,הרגשתי בשבועיים האחרונים ממש לבד"היא אמרה
"טוב בואי נישב…את ניראת חלשה"אמרתי לה…

~נקודת מבט קורל~
זאיין הוביל אותי למיטה שלי כשהוא מושך בידי בעדינות,הוא ישב וסימן לי לשבת עליו,ישבתי עליו,זה הזכיר לי את פעם,כלכך כיף להצליח להיזכר בעבר,אני לא מאמינה ששכחתי את כל זה,איך יכולתי לשכוח בןאדם כלכך מושלם כמו זאיין?!
זאיין תפס לי במותניים ואני שמתי את ידי סביב צווארו והוא הצמיד אותי כמה שיותר אליו,הרגשתי את האהבה שלו אלי כלכך שיכולתי לבכות מאושר,אבל די לבכות,צריך להיות חזקים…
"איזה יפה את"הוא אמר לי וחייך
"אתה יותר"אמרתי בחיוך והוא התקרבנו והתנשקנו,מלא!
הוא מנשק כלכך טוב,ואת האמת שגם אני מנשקת לא רע אז זה פשוט ממכר ואי אפשר להפסיק…
"אני לא יכול… להפסיק…"הוא אמר לי ונתן לי בוסות קטנות
"גם אני…לא"אמרתי גם בין הנשיקות..
בסופו של דבר התנתקנו מכמה דפיקות בדלת….
"מי זה?"שאלתי
"אני סאי"אמר סאי מעבר לדלת
"אני יפתח את הדלת"אמר לי זאיין ….הרים אותי מעט מעליו
"אני כבר ילך לאכול משהו,אני גוועת"אמרתי וקמתי בזמן שזאיין פתח לסאי את הדלת
"אני מקווה שהתפייסתם,כי מחכים לשניכם למעטה"אמר סאי
"אוקי…"אמרנו ביחד אני וזאיין גיחחנו מעט,הוא תפס לי את היד וירדנו לקומה הראשונה,באמצע המדרגות שמעתי ליחשושים,ירדנו עד סוף המדרגות והיה…

^את מי שהיה שם תגלו בפרק הבא;))^