נ.ב.ש.מ:עם וואן דירקשן-עונה שנייה פרק 61

~נקודת מבט קורל~
"פתאום אני אשמה?!
אני לא אשמה בכל מה שקרה וזה לא פאר ככה…חשבתי אי שם בלב שנוכל להיות ידידים,אבל כניראה שזה לא יקרה"אמרתי,הרגשתי הרבה פלאשים עלי ועל זאיין
"שיט"אמרתי…
"ידעתי שזה יקרה מתי שהוא"אמר זאיין
"ביי זאיין"אמרתי וברחתי משם,הפאפרצי רדפו אחרי…
"את באמת קורל החברה של זאיין?"שאל אותי אחד מהם
"את לא מתה?"שאל עוד אחד
"אני לא יודעת טוב?!"אמרתי וניסתי להתחמק אבל לא הצלחתי
"איפה התחבאת והיית כל הזמן הזה?"שאל עוד אחד
"תעזבו אותי…"אמרתי וכאב לי בכלל ממה שקרה מקודם עם זאיין והתחלתי לבכות…
פתאום צץ זאיין בין כל הפאפרצי,הוא משך בידי ועתף אותי בזרועותיו עד שהגענו חזרה למכונית של הלהקה…
"למה עשית אתזה?"שאלתי אותו…
"כי הם היו תוקעים אותך שם…הם כמו קרציות,ובכל זאת אני דואג לך"הוא אמר והסתכל לי לעיניים…
"יש מצב אתה מקפיץ אותי לבית?"שאלתי לא מורידה ממנו גם את העיניים
"בטח…נהג,תסע לבית של קורל"אמר לו אך לא הוריד את מבטו מעיניי וכך גם אני,כמה שלמות בבןאדם אחד…
"תודה"אמרתי לו והסטתי את המבט כי כבר לא יכלתי,הסתכלתי על הנוף דרך הדמעות שנזלו לי…כלכך הרבה רגש צף לי ליד הבןאדם הזה!

הגענו לבית שלי…

"בי זאין תודה"אמרתי ובאתי לצאת בךי להסתכל עליו כדי שלא יראה שבכיתי,הוא פשוט משך את היד שלי ונישק אותי בכלכך ברבה תשוקה…
בכלל לא ידעתי מה אני מרגישה…
כל הרגש צף לי,אני מבולבלת!
התנתקנו והוא הסתכל עלי הרבה דמעות ירדו לי עדיין,היה לו מבט עצוב,אני יצאתי במהירות מהאוטו ורצתי הביתה…
אין לי מושג מה אני יעשה עכשיו…
רצתי לחדר ואמא ואבא שלי לא היו בבית…
סגרתי את הדלת…
לא הצלחתי לשכוח את הנשיקה שזאיין נתן לי,כל פעם היא פשןט צצה לי במחשבות ולא הצלחתי לשכוח מזה…
עבר די הרבה זמן…
שמעתי דפיקות בדלת…
"מיזה?"שאלתי יורדת במדרגות
"רועי"הוא ענה לי כשהגעתי לדלת כבר
"רגע"אמרתי,שיפשפתי את העיניים ופתחתי את הדלת…
"קורל את מוכנה להסביר לי מזה כל מה שמדברים עליו בטלויזיה…את וזאין קרובים אחד לשני,את היית חברה שלו,הוא מושך אותך כשאת בוכה…?!?!"הוא צעק ומשך אותי ביד לחדר שלי ונעל אותו
"תעזוב אותי,מה ישלך?אתה לא זוכר שאני לאא זוכרת את העבר שלי?"שאלתי מתרחקת ממנו כמה שיותר
"כן אבל למה היית איתו עכשיו?למה בגדת בי?!"הוא התקרב אילי והצמיד אותי אליו…הוא היה מוזר…
"לא בגדתי בך,רק רציתי לבדוק את העבר שלי"אמרתי רועדת
"כן בטח"הוא אמר ותפס אותי חזק
"תעזוב אותי…זה כואב לי"אמרתי לו ואז הרחתי ריח מוזר ממנו,זה היה סמים,אני בטוחה,בחיים שלי לא הרחתי אתזה אבל זה היה ריח חריף ממש!
"לא…את תהיי עכשיו שלי"הוא אמר וניסה לנשק אותי
"רועי דיי,מה קרה לך?!למה אתה ככה?לא היית ככה אתמול…אל תעשה משהו שתתחרט עליו"אמרתי
"אני מתחרט על היום שהתאהבתי בך "הוא אמר ובאמת שלא עשיתי כלום שמגיע לי יחס כזה,רעדתי והוא חזק,ממש!
הפנים שלו היו כמו של בנאדם משוגע…
"די זה ייזיק לך,את מגזיםםםםם תעזוב אותי"צעקתי כשהוא מתחיל לגעת בי יותר מידי
"ניראה למי זה יזיק…"הוא לחש לי באוזן והתחיל לנשק אותי,נתתי לו סטירות,בעיטות אע כל דבר אך זה לא עזר…
"דיי…רועיי…דייייי"צעקתי כשהוא מוריד לי את הגקט אז הוא פשוט נתן לי בוקס,הלחי שלי בערה….
לפתע הדלת של החדר שלי היצאה מהמקום….
"תעזוב אותה"אמר הקול…
^ההמשך יבוא^