נ.ב.ש.מ:עונה שניה פרק 8(עם וואן דירקשן)

"גם לי לא…כי אני רוצה אותך"זאיין אמר לי ברוך
"זאיין די,אתה משגע אותי…"
"אז זה אומר שגם את רוצה אותי"
"נגיד שגם אני רוצה אותך…יודע מה התגובה של העיתונאים תהיה שהיום אני הייתי חברה של נייל ואחרי שעתיים הפכתי להיות חברה של זאיין??"ניסתי להסביר לו…
"מה אכפת לי מה אומרים כולם?"הוא אמר ושם את ידיו החמימות והגדולות על מותני ומשך אותי איליו,המרחק בינינו היה סנטימטרים ספורים…יכלתי להרגיש את הנשימות שלו על שלי,אני חייבת לעצור את זה ליפני שזה יגרר.
"אבל ישלי עדין רגשות לנייל"סובבתי את ראשי כשהוא רכן לנשק אותי
"אז אני יגרום להם להיעלם" זאיין הפנה את ראשי לכויוונו,אבל תוך כדי ראיתי צלמי פאפארצי מתקרבים
"בוא למקום אחר…נדבר שמה"אמרתי בלחץ
"למה?"שאל וסובבתי את ראשו לכיוון הפאפארצי שמתקרבים בצעדי ענק לעברינו…
"בואי"הוא שילב את ידו החמימה והגדולה בידי בקטנה והקרירה ולקח אותנו לוואן של הלהקה
"לבית של הלהקה"אמר זאיין לנהג כשניכנסנו וסגרנו את הדלת של הוואן
"לא,לבית שלי"אמרתי
"למה לא לבית של הלהקה?"שאל
"כי בבית שלי אין כימעט אףאחד ובבית של התהקה הבנים יכולים לחזור כל רגע"אמרתי
"טוב,אז לבית של קורל"הוא אמר לנהג והנהג כבר ידע איפה זה כי הם באו לאסוף אותנו מהבית שלי.
הגענו לבית שלי ויצאנו מהר לשער,פתחתי אותו וניכנסנו לבית…
~נקודת מבט זאיין~
הגענו לבית שלה…ועוד חשבתי שהבית שלנו גדול,הוא פשוט מאוד ענקקי!
"בטח כולם ישנים"מלמלה קורל ועלינו לקומה השנייה של הבית וניכנסנו לחדר שלה,היא סגרה את הדלת והתקרבה לכיווני.
"אז איפה עצרנו??"שאלתי ומשכתי אותה אילי
"דיי זאיין"אברה בקול שברירי
"אני יגרום לך לשכוח ממנו"אמרתי,התקרבתי איליה והנחתי את שפתי על שפתיה,היא התנתקה מהן והלכה כמה צעדים אחורה,מאחוריה המיטה העגולה הגדולה.
"זאיין דיי תתרחק מימני,הסברתי לך משהוא"אמרה ועל כל צעד קדימה שלי היא לקחה צעד אחורה…
"למה את תמיד כזאת?"שאלתי
"כזאת מה?"שאלה לא מבינה כשהיא הולכת אחורה,כי ניתקעה במיטה ונפלה עליה
"כזאת מעצבנת עקשנית מטריפה ויפה?"אמרתי,היא באה לקום אבל נישכבתי עליה ותמכתי עם מרפקי כדי להקל על כובד גופי…
-ההמשך בפרק הבא–