נתקענו באמצע שום מקום פרק 13-עם וואן דירקשן

~נקודת מבט קורל~
הצמדתי את שפתי לשפתיו והנשמתי אותו..התפללתי שהוט יתעורר,המתח הזה הורג אותי….
לפתע הוא התחיל להשתעל…
"זאיין אני מצטערת"אמרתי בקול חנוק מדמעות וחיבקתי אותו כשהוא שוכב בריצפה…
הרבה זמן בחיי לא פחדתי כלכך לאבד מישהוא כמו עכשיו…
~נקודת מבט זאיין~
הרגשתי שפתיים נוגעות בשפתי,התחלתי להשתעל וכשפקחתי את עיני ראיתי את קורל עם דמעות בעיניים…ניסתי להגיד משהוא אבל לא הצלחתי להשחיל מילה כי לא הפסקתי להשתעל..
"זאיין אני מצטערת"אמרה בקול חנוק וחיבקה אותי…
החיבוק שלה היה כלכך חם ונעים.
"קורל.."מלמלתי
"זאיין,אל תדבר רק תנשום…אני מצטערת,ליפעמים אני מגזימה…"אמרה וחיבקה אותי שוב
"נשמתי מספיק אבל אם את רוצה את יכולה להמשיך לחבק אותי"אמרתי בחיוך למרות שהייתי קצת מסוחרר
"די זאיין,אני באמת דאגתי,אתה בסדר?"אמרה מתנתקת מהחיבוק ומביטה לי בעיניים
"אני בסדר באמת,אל תרגישי אשמה"אמרתי וחייכתי חיוך חושף שיניים
"אני שמחה שלא קרה לך שום דבר אחרת…"אמרה ועצרה את עצמה
"אחרת מה?"שאלתי ומתיידב משכיבה.
"סתם כלום..יש דברים שלא אומרים"אמרה מנסה לצאת מהנושא
"אז תעשי"אמרתי מתגרה
"לא..ניראלך?"ענתה
"אז אני יעשה"אמרתי,התקרבתי אליה,רכנתי לעברה והדבקתי את שפתי לשפתיה…
"אני לא יודע מה את עושה לי…אבל את משגעת אותי"אמרתי ונישקתי אותה שוב…
"אני פשוט טיפשה.."אמרה מתנתקת מהנשיקה שלי..
"מה קרה?"שאלתי
"אני לא יכולה לעשות את זה לליאן ונייל"אמרה משפילה מבט
"ולי את יכולה לעשות את זה?את לא מבינה??לא נמשכתי בחיים למישהיא כמו שאני נימשך אילייך"אמרתי מושך אותה אילי ומנשק אותה,שוב…
התנשקנו במשך עשר דקות ולא רציתי לשחרר אותה…
הכל היה כלכך מוחשי…
כלכך ברור,כאילו כל מה שהיא ניסתה להגיד היה בנשיקות שלה,בשפתים המלאות והרכות שלה…
אני חייב לדעת למה היא השתנתה כך!
לפתע היא התנתקה ממני…
"זאיין מעכשיו אני לא הולכת איתך,בי"אמרה קמה והולכת
"מה קרה לך פתאום?"שאלתי קם גם כן
"אתה לא מבין,אה?!איך אני אמורה עכשיו להסתכל לליאן בעיניים?לחברה הכי טובה שלי והיחידה שלי?
איך אתה תוכל להסתכל לנייל בעיניים אחרי שאתה מתחיל ומנשק את חברה שלו?"היא שאלה אותי ונישארתי בלי מילים
"רואה אין לך מה להגיד…אני מעדיפה עכשיו לחפש אותם לבד מאשר להרגיש את ההרגשה הרעה הזאתי שאני מרגישה עכשיו,אוקי?"אמרה והמשיכה ללכת
"אם אני גורם להרגשה כזאתי רעה למה בכלל המשכת להתנשק איתי?"שאלתי עצבני
"כי אתה מושך אותי..ואני מרגישה אילייך משהוא,אבל יחד עם זה אתה מבלבל אותי ובסוף ניגרום לשני אנשים רע"היא ענתה מקבצת את אגרופייה וממשיכה ללכת.
רצתי אחריה ותפסתי בידה.
"די זאיין"אמרה
"ניראלך שאני ישאיר אותך פה לבד?אני מבטיח שאני לא ינשק אותך או כל דבר אחר כשאנחנו ביחד"אמרתי,לא היתה לי ברירה…
"בטוח?"שאלה מסתובבת אילי ומביטה בעיני
"ישלי ברירה אחרת?"שאלתי
"כרגע לא"אמרה,רגע היא ניסתה לרמוז שאחרכך ישמצב למשהוא ביננו??אוייש היא משגעת אותי!
~נקודת מבט נייל~
יצאנו ליום חיפוש האחרון שלנו פה…אני כבר מתחיל לאבד תיקווה,כך גם כל השאר…
"אני מצטער,לא מצאנו אותם…אתם צריכים לחזור ללונדון ואנחנו נמשיך לחפש אותם פה"אמר איש ההצלה
"אבל…""בלי שום אבל,אתם חייבים לחזור..התקשורת כבר מודעת לתאונה עם המטוס וההורים שלכם דואגים לכם ורוצים שתחזרו"קטע אותי איש ההצלה
"יואוו ההורים של קורל יתחרפנו..היא הבצ היחידה שנותרה להם"אמרה ליאן
"מזאת אומרת הבת היחידה שנותרה להם?"שאלתי,קורל לא סיפרה לי על זה שהיה לה אח …
"אני לא יודעת אותו במדויק אני רק יודעת שהוא נהרג כשקורל הייתה לידו ושיש לקורל מזה תרעומה ענקית..היא לא אוהבת לדבר על זה…"הסבירה ליאן וכולנו היינו בפה פעור
"יואווו"אלה צעקה
"אמאלה איזה קשה זה ליראות את זה"מלמלה נוי
"טוב,אז מי מספר על זה שקורל הלכה לאיבוד להורים שלה?כי אני לא מסוגלת"אמרה ליאן
"לא אני"אמרו ליאם,נוי ביחר
"ובטח לא אני"אמר לואי
"ואל תיבנו עלי"אמרה אלה
"נייל זה חבר של קורל,אז הוא צריך לספר להם"אמר הארי והצביע עלי
"נכון!"אמרה ענבר וכולם הסתכלו לכיווני
"מה אני?אני לא יכול…"אמרתי לחוץ
"אתה חייב.."אמרה ליאן
"סאי יכול!"אמרתי
"סאי לא יכול כי הוא נשאר פה לחפש את קורל וזאיין"ענתה לי ליאן
"אז למה סאי יכול להישאר ואני לא??"אמרתי משלב ידיים
"כי הוא בא מהודו…הוא כבר מחוסן"ענתה לי ליאן
"טוב,טוב.."הסכמתי למרות שאני ממש לא יודע מה להגיד!!
לקחו אותנו ללונדון במטוס מיוחד שהביאו לנו…
בדרך כולם נירדמו כי היינו ממש מותשים,אבל אני לא הצלחתי לעצום עין..לאן היא נעלמה?היא חיה עכשיו?קרה לה משהו?מה אני יגיד להורים שלה?..המחשבות הורגים אותי…
"הגענו"אמר הטיס כשהוא נוחת בשדה התעופה..
יצאנו וישר הכניסו אותנו לחדר מיוחד ששמה בדקו אותנו והביאו לנו בגדים ואוכל..
אחרי שכולם התארגנו יצאנו מהחדר והיו מלאא פפארצי מסביבנו,הם התחילו לצלם ולשאול שאלות…
ההמשך יבוא…