נתקענו באמצע שום מקום-עונה שנייה פרק 2:עם וואן דירקשן

~נקודת מבט זאיין~
כולם באו לחבק אותי ולהגיד שהם דאגו לי,כולם חוץ מנייל שקלטתי אותו בזווית העין ניגש לקורל.
"את לא מבינה כמה התגעגעתי אלייך"הוא אמר לה ברוך…
חיבק אותה והרים אותה באוויר כך שראשם היו באותו גובה,כי קורל נמוכה…
והם התנשקו,ליבי ניקרע לשניים..
אני יודע שהוא חבר שלה,ושהייתי אמור להיות מוכן לזה,אבל לא,זה כאב לי…אני חושב שהתאהבתי בה..
"זאיין הכל בסדר?"שאל אותי ליאם כשידו אוחזת בנוי שניראתה מאושרת
"כן"אמרתי,אני חייב להיתאפס על עצמי
"שנייה אני באה"אמרה ליאן,נישקה אותי נשיקה קצרה בפה,נשיקה שלא התקרבה לשפתיים ולרוך של קורל ורצה לכיוון קורל ונייל שהתקרבו אילינו מחזיקים ידיים
"לייייאן"צעקה קורל מנתקת את ידה וידו של נייל ורצה איליה
"קוררל"צעקה ליאן והם קפצו אחת על השנייה בחיבוק
"את לא מבינה,חשבו שאתם מתים..רק נייל האמין שאתם עדיין בחיים"אמרה ליאן כשהתנתקה מחיבוקה המוחץ של ליאן
~נקודת מבט קורל~
אני מרגישה רעה,הוא שאג לי בזמן שאני התחלתי להרגיש דברים לחבר שלו.
העיניים הכחולות שלו היפנטו אותי שוב…
"באמת?"שאלתי
"כן,הוא שיגע את כולם,הכל באשמתך"אמר הארי מגחך וחיבק אותי וכך גם כל הבנות והבנים…
"ולא רק זה,הוא רב עם מנהל שדה התעופה לחכות לכם ונישבע שעד שאת לא באה הוא בדיאטה"הוסיף לואי
"עכשיו שמזכירים את זה אני רעבה גם"אמרתי תופחת על ביטני
"עוד אחת כמו נייל"התלונן הארי
"סתום!אני לא כמו נייל,אני זאת אני"אמרתי ונתתי להארי כאפה בראש
"בואוו נילך לאכול"הציעה ענבר
"אני רוצה פיצה"אמרה אלה וחיבקה את לואי
"אני לא יכולה לצאת מפה עד שההורים שלי לא באים לקחת אותי"אמרתי מאוכזבת
"אז אם מוחמד לא בא להר ההר יבוא למוחמד"אמר נייל מחייך
"וזה אומר?"שאל לואי לא מבין
"שנזמין לפה אוכל"אמר נייל
"אבל ננדוס"הוסיף
"לאא אני רוצה פיצה"אמרה ענבר
"וגם אני"אמרה אלה ונוי
"לא יודעת מה איתכם אבל אני רוצה גם ננדוס"אמרה ליאן
"כן..סוף סוף מישהיא עם טעם באוכל"חייך נייל
"קורל היא הרעבה אז שהיא תחליט"אמר זאיין וחייך אילי
"אני אומרת ננדוס"אמרתי מחייכת חזרה איליו
"לא פיצה"הארי אמר אחרי שענבר לחשה לו משו
"ננדוס"התעקשתי
"אבל כולם כימעט רוצים פיצה יעקשנית"אמר
"כפי שאמרו,אני המחליטה אז ננדוס וזהו…יכבשה"אמרתי וכולם התחילו לצחוק עליו
"לא לריב,נביא גם וגם"אמר ליאם מנסה להרגיע אותי ואת הארי ששילב ידיו ועשה את עצמו ניפגע…
"אני ילך להביא את הננדוס"אמר לואי
"אני הולכת איתו"אמרה אלה
"ואני וענבר נביא פיצה"אמר הארי והם יצאו…
"נזמין את אביה גם?"שאלה נוי
"למה לא?"אמרתי ונוי התקשרה איליה ודיברה איתה וניתקה
"היא תבוא לפה,אבל היא ניפרדה מחבר שלה…אז היא תבוא לבד"אמרה נוי
"אוקי"אמרתי וישבנו בחדר ההמתנה,נוי ישבה על ליאם והם כל שנייה התנשקו…
אני ישבתי ליד ניל כשהוא אוחז בידי,וליאן ישבה עליד זאיין..מבטינו הצטלבו עשרות פעמים…אני לא יודעת מה אני מרגישה!
לפתע היה צלצול מהפלאפון שלי..היה רשום ג'יין על המסך,זאתאומרת אמאשלי…לא עניתי
"מי מתקשר איליך?"שאל נייל
"אמא שלי"אמרתי בעצבים וניתקתי
"למה לא ענית לה?"שאל נייל לא מבין,לעומת זאיין שכבר יודע
"כך,סיפור ארוך…לא באלי לענות להם"אמרתי
"מה שאת רוצה"אמר לי ברוך ונשק לי בלחי.
"אז מה עושים בינתיים?"שאלה נוי
"לא יודעת..ספרו לנו מה היה בזמן שלא היינו פה"אמרתי
"טובאז כך.."אמר וסיפר לנו על הויכוח בשדה תעופה שעשה לי צמרמורת…עדכדי כך הוא דאג לי?בזמן שאני הייתי בקטע עם חבר שלו?
"נייל אתה נסיך"אמרתי לו ונשקתי לו נשיקה מהירה בפה
""זהו?זה נשיקה לעבד,לא לנסיך"אמר בממזריות
"אוייש…מסכן"גיחחתי והוא התקרב אילי,תפס בלחיי והצמיד את שפתי לשפתיו…
זאת הייתה נשיקה מתוקה ומלאת רגש אבל לא כמו של…לא אסור לי לחשוב עליו יותר!
התנתקנו וכולם הסתכלו עלינו,בימיוחד זאיין עם מבט ניפגע בעיניים,אבל הוא יצתרך להתמודד עם זה…
"זה היה כבר נשיקה של מלך,לא לנסיך"בתפרצה נוי וכולנו צחקנו…
~נקודת מבט אלה~
הגענו לננדוס והזמנו אוכל…
חיכינו לאוכל והיו שם בנים שקרצו לי ועשו לי עיניים,אבל עשיתי את עצמי לא רואה כדי שלואי לא יריב איתם…
"אני צריך ללכת רגע ביב,תחכי פה עשר דקות אני חוזר"אמר אחרי שדיבר בפאלפון שלו
"למה?"שאלתי
"הפתעה…עוד מעט תיראי"אמר לי ונשק לי נשיקה מהירה,שם את המישקפי שמש ויצא מהר החוצה בגלל כל המעריצות…
ישבתי בערך 7 דקות ודיברצי עם נוי וענבר באיפון עד שאחד מהבנים שקרצו לי בא וישב לידי…
"זה שהיה פה..הוא חבר שלך? "שאל הנער שהיה בעל עיניים דבש ושיער בלונדיני קוצים,הוא היה ניראה טוב..אבל לא כמו לואי.
"כן.."אמרתי והסתכלתי לפלאפון שלי מתעלמת ממנו…
"טוב נו…חבר זה לא קיר,נעים להכיר,רואי"אמר והושיט את ידו לכיווני כדי שהלחץ בה,לא יכלתי להשאיר את ידו ככה,לא רציתי לבייש אותו אז לחצתי את ידו "אלה"אמרתי"אבל יש לי חבר אז תיצתרך ללכת כי הוא עוד רגע מגיע"אמרתי
"זה ששם הוא חבר שלך?"שאל
הסתכלתי הצידה וראיתי את לואי אם מישהיא…
"זה לא מה שזה ניראה"אמרתי קצת מגמגמת והשמטתי את ידי מידו של רואי
"זה בידיוק מה שזה ניראה…אני עשר דקות לא פה ואת כבר זורמת עם בנים"אמר והלך בעצבים והנערה שהייתה איתו גם…
-סוף הפרק-
ההמשך יבוא…