נשיקה ראשונה ואחרונה-דמייני על נייל הורן

"רגע לכמה זמן?!" היית בשוק!
"שש שנים…"הוא ענה לך.
"לא זה לא הגיוני אתה משקר עלי!" היית בטוחה שזה שקר כמה שהוא אף פעם לא משקר לך…
"(השם שלך) את חייבת להבין אותי אני חייב ללכת לבקר את אבא שלי באירלנד" הוא אמר משפיל מבט.
"אבל נייל למה לעזאזל לשש שנים?!"הרמת עליו את הקול.
"ככה כי בא לי ללכת מפה אני פאקינג שמונה שנים בישראל רק בגללך במקום להיות עם המשפחה שלי באירלנד ועכשיו שאבא שלי חולה בסרטן אני חייב לעזוב תביני!" הוא צעק עליך…
"אין לי מה להגיד לך…"אמרת נרגעת ומשפילה מבט.
"וטוב שככה! מתי פעם בחיים שלך תלמדי להיות לבד ולא להיות תלויה האף אחד?" נייל צעק עליך עד שהתחלת לבכות.
"נייל תפסיק לצעוק!" צעקת עליו בחזרה.
"למה לי להפסיק לצעוק?!" הוא צעק יותר חזק…
"כי אתה מדבר עם פאקינג ילדה שכמו שאתה טוען שבשבילה הייתה בארץ שמונה שנים במקום להיות עם המשפחה שלך" ניסית להירגע.
"אני שרפתי שמונה שנים איתך ולא רק זה עם היה קורה בנינו משהו עם היינו עכשיו ביחד אז אולי הייתי מעריך את השמונה שנים האלה אבל גם זה לא!" הוא היה ממש אבל ממש עצבני.
"נייל אתה חושב שאני לא אוהבת אותך? שלי לא קשה שאתה עוזב?" שאלת נרגעת מעט.
"מי אמר שקשה לי לעזוב?" הוא גם ניסה להירגע.
"תעוף מהבית שלי עכשיו לא רוצה לראות אותך לעולם עם היית אוהב אותי לא רק שהיה לך קשה לעזוב אתה גם היית בוכה בגלל זה אבל אתה לא! תעוף לי מהבית ברגע זה!"וואו נהיית ממש עצבנית ואדומה!
"נו למה אתה מחכה?!"צעקת כמו משוגעת על נייל כדי שיצא.
הוא הסתכל לך עמוק בטוח העניים לא מאמין שאמרת את כל זה עכשיו לא יכלת להסתכל עליו אבל הרגשת שהוא הסתכל עליך,הוא לא אמר מילה פשוט הסתובב לכיוון הדלת של החדר שלך פתח אותה והלך…
איך שהוא יצא התחלת לבכות כמו תינוקת לא האמנת למה שהלך כרגע את צעקת על מי שהיה ותמיד יהיה הכל שלך ככה נפרדת ממנו ככה אמרת לו שלום…התחלת לשבור את כל הדברים שהוא הביא לך לשרוף את כל התמונות שלכם ביחד להשמיד כל זכר אליו!
"אני שונאת אותו אני שונאת את נייל הורן!" צעקת כמו משוגעת כדי להוציא הכל החוצה…
יצא לך להעיף מבט לחלון של החדר שלך וראית את נייל שם את המזוודות במושבים מאחורה היית בטוחה שלא ראית טוב אז שיפשפת את העניים והסתכלת שוב על נייל וראית שהוא בוכה ממש כמו ילד קטן..רצת ללמטה כדי להשיג אותו הגעת אל המכונית שלו מתנשפת כשהוא גומר להשים את המזוודה האחרונה.
"עם באת להגיד לי עד כמה את שונאת אותי תחסכי את זה ממני." הוא אמר כאילו הוא היה בטוח למה באת אליו.
"אז אתה כן בוכה?"שאלת לא מקשיבה למה שהוא אמר.
"כן במקרה…" הוא השפיל מבט.
"אני כ"כ מצטערת ששללתי אותך סלח לי" אמר עם פרצוף שמתחנן לרחמים.
"טוב אני חייב ללכת אני יאחר את הטיסה" נייל אמר סוגר את הדלת של המושבים שנמצאים מאחורה.
"אני יכולה לעשות משהוא לפני שאתה הולך?" שאלת מצפה לתשובה חיובית.
"בסדר" זאת הייתה נשמעת תשובה מחויבת…
התקרבת אל נייל לאט לאט עד שהמצח שלך נגע במצח של נייל התקרבת אליו עוד יותר עד שהגעתם למצב נשיקה כשהשפתיים שלך נגעו בשלו הייתה לך צמרמורת זה הרגע שהכי חיכית לו בחיים!
בהתחלה הוא לא זרם אבל עם הזמן כן הגזמתם עם הנשיקה והנשיקה הפכה לנשיקה צרפתית…
אחרי חמש דקות של נשיקה אלוהית התנתקתם מהנשיקה…
"וואו (השם שלך) זה היה אלוהי" נייל השפיל מבט והסמיק וכנ"ל את.
"עם אתה אוהב אותי תישאר עם המשפחה שלך ואל תחזור לפה ושהנשיקה הזאת תהיה הנשיקה הראשונה והאחרונה שלנו" אמרת בהשפלת מבט…
~סוף~