נסיכה שרוצה לעוף פרק 4 – לא שווה 1D

~נקודת מבט קורל~
פקחתי את עיני אחרי שינה מתוקה לגמרי…
ואז קלטתי שזה ממש לא היה חלום, באמת ישנתי עם נייל הורן באותה מיטה, באותו חדר, באותו מלון, שיט אבל שיקרתי לו על מי שאני, אני חייבת להפסיק את השקר הזה!!!
"סוףסוף קמת"הוא הסתכל עלי ונשק לי בראש
"מה?מתי קמת?"שאלתי
"לפני 20 דקות בערך, אבל משו העסיק אותי"הוא גיחך
"מה??"שאלתי
"השיער שלך"אמר בחיוך שובב, נגעתי בשיער שלי ו….
"פאאאק"צרחתייי,כל השיער שלי מלא צמותתת!@#
"זה לא כזה נורא"אמר מנסה לתקן את המצב בדיבור מתנצל
"שיואווו…בטח כל השיער שלי קשרים"התבאסתי
"טוב את חמודה יותר כשאת ישנה, תירדמי אולי?"אמר צוחק
"תפרק לי אותם עכשיו"אמרתי
"מהה אבל עד שעשיתי אותם"אמר מתעצל וגם קצת נעלב
"ממש לא מעניין אותי…עשית…תפרק"אמרתי
"טוב"אמר נייל
"תודה"אמרתיי
"זהווו זה"אמר מראה לי שהשיער שלי בלי צמות
"תודה רבה באמת" ציחקקתי
"בכיף"חייך כמו ילד קטן

"איפה הבוקר טוב שלי?"שאל מתקרב אלי
"חכה תן לי לצחצח שיניים"ציחקקתי
"טוב..טוב"אמר כמו ילד קטן,
קמתי והלכתי למקלחת הוא שיחק בנתיים בפאלפון…
ציחצחתי שיניים ושטפתי את הפנים שלי…
נלחצתי משום מה לצאת מהשירותים…
הנוכחות שלו…אוף…
"נווו שנה?"שאל
"רגע"אמרתי ונשמתי עמוק ורק אז יצאתי
"הינה את"הוא קם אילי ואני נעמדתי וחייכתי…
"אז הינה הבוקר טוב שלך"אמרתי כשהוא הגיע אילי,שמה יד על הכתף שלו והתקרבתי איליו…נישקתי אותו…
"אני רוצה כל בוקר ,בוקר טוב כזה"הוא חייך בין כנשיקות ונשק לי בלחי בשפתיו רכות…
"נחשוב עליך"אמרתי בחיוך ממזר
"בונאההה את יוצאת עם פאקינג נייל הורן מוואן דירקשן…יש לך זכות לחשוב?"שאל בציניות …רגע אנחנו ביחד?מה קורה פה?
"נייל ישלי שאלה…ואני ממש לא יעלב…מה הולך ליקרות ביננו..זאת אומרת…זה רציני?סתם לחופש?קטע?"שאלתי משפילה ראש ואז מסתכלת על התגובה שלו…מתרגשת ומפחדת
"אני רוצה את זה לכיוון הרציני…השאלה היא אם את רוצה"הוא שאל…מה אני אמורה לענות
"אני כן"אמרתי קצת מתביישת, משום מה…
"אוקי אז קבענו"הוא חייך אילי כניראה לשבור את המתח שהיה אחרי השאלה שלי נראה כאילו נרגע וכך גם אני ואז חיבק אותי…
"נילך לארוחת בוקר?"שאלתי
"כן…נתקשר רק לבנים"אמר והתקשר לכולם שיצאו וכך שיליוו אותנו כמה שומרים בגלל כל המעריצות והפאפרצי…
"נייל אני יתקדם לשם ונתראה שם כי ישלי כמה שיחות לעשות"אמרתי …בעצם מתרחקת מזה שהפפראצי ימצאו אותי…הנסיכה.
"אוקי…רגע…מה המספר שלך?"אמר ורשמתי לו את המספר…
"איך ניקרא לך?….אמ….פרינסס"הוא אמר,כמה אירוני
"לא,לא"אמרתי מרגישה מוטרדת…מספיק לי להיות נסיכה…שבוע חופש אני רוצה מהתואר הזה!
"אז איך?"שאל
"תהיה יצירתי"אמרתי
"ישלי…הרקדנית"הוא אמר חייך מרוצה
"מתאים לי"אמרתי בחיוך ונשקתי לו בלחי
"עוד אחת"אמר ומפנה לי את הלחי שנייה
"אמ…"אמרתי ונשקתי לו גם שם
"שיואו אני לא יכול איתך"הוא אמר,תפס לי את הראש ונשק לי בשפתיים…
זה נמשך קצת…קצת הרבה…
"אחממ…."דפק על הדלת החבר השחום של נייל,זאיין…
"מהה אתה מפריע?"אמר נייל לזאיין
"רצית לאכול לא?!…טוב לא רוצה לא נילך"אמר והסתובב
"ברור שכן"אמר נייל
"טוב אני זזתי…אני צריכה להתקשר…נתראה שם"אמרתי,נשקתי לו על השפתיים ואז הלכתי לחדר האוכל…
שתיתי שוקו חם עם עוגיות…בדרך כלל זה צנימים דיאטטים ותה כארוחת בוקר,אבל אם אני בחופשה מהמסגרת המלכותית הזאתי אז גם מהדיאטה…
התקשרתי לאמא שלי, המלכה אליזבת, ולא היא לא זמינה?כרגיל…
במקומה ענה לי העוזר שלה, שאני אישית לא סובלת!
"כן נסיכה"ענה בקול המתנשא שלו,בכל זאת העוזר הראשי של המלכה
"רציתי לדבר עם אמא שלי…אבל אם היא לא זמינה, שתחזור אילי"אמרתי
"הפנה אליה את בקשתך"אמר
"בי"אמרתי וניתקתי,שקעתי קצת המחשבות
"היי בייב"פתאום צץ מאחורי קול והוא נשק לי בלחי,קפצתי מבהלה!
"מה נבהלת?"אמר מתפדח ומגרד כשכל חבריו צוחקים,למזלי חדר האוכל מוגן ולא נכנסים לשם פאפארצי למינהם…מה שכן מלא בנות מצלמות אותם והשומרים מנסים לעצור את זה…
"חחחחח נייל היא לא מכירה אותך"צחק לואי…
"אני כן…רק נבהלתי"אמרתי בדיבור יבש
"רואה"אמר נייל ללואי וחיבק אותי תוך כדי שהוא מרים גבות.
"מה כבר אכלת?"שאל כשהוא התיישב לידי עם כל השאר והסתכל על הכוס שוקו הריקה שלי
"כן…שעה עד שאתה בא"אמרתי צוחקת
"אבל…זה כלום…את צריכה איזה חביטה לבוקר …לא שוקו…את תהיי רעבה"הוא אמר לי
"אני שבעה מזה"ציחקקתי
"נייל הפך להיות חבר-אבא"אמר זאיין
"בישביל מה הבאתי אותכם?!"הוא אמר צוחק על עצמו ודפק חלש את היד על המצח
"כי אנחנו חברים"אמר הארי מרים גבות ואני התפוצצתי מצחוק
"תודה רבה…גם חברה שלי צוחקת עלי,אני צריך לחפש חברים חדשים"אמר בא לקום
"תירגע"אמרתי צוחקת מחזיקה לו את היד ומושיבה אותו…נשקתי לו בלחי
"חברים?"אמר ליאם וכולם הסתכלנו עלי ובחנו אותי…מה אני לא מספיקה בתור עצמי בישביל נייל?
"כן"אמר נייל מהסס
"אבל…זה לא…"אמר ליאם ואני עצרתי אותו
"מה הבעיה?"שאלתי מרימה גבה
"אין בעיה קורל…הם צחקו"הוא אמר ואני הבנתי שהוא משקר כשהוא הסתכל עליהם במבט עצבני
"הכל טוב"הארי חיבק אותי
"אל תרחם עלי…תדבר איתי כשתהיה לבד נייל" אמרתי והלכתי…
הרגשתי כלכך פחות פתאום…
הרגשתי אפס…
לא שווה!

~נקודת מבט נייל~

"מה הקטע הזה?"שאלתי עצבני כשקורל הלכה
"אתה יודע שלא יתנו לך לצאת איתה"אמר ליאם
"אנחנו הבנים של וואן דירקשן יוצאים רק עם מפורסמות?"שאלתי
"אמ…"זאיין חשב וכולם שתקו
"לצערנו אנחנו צריכים לצאת רק עם מישהי ברמה שלנו ובסביבה שלנו מהרבה סיבות"אמר זאיין מוריד ראש
"למה תסבירו לי?"שאלתי
"כי ירכלו עליך מלא בתיקשורת אתה יודע"ליאם אמר והוא את האמת צדק…כל אחד מתבאס כשמדברים עליו בצורה רעה
"חוץ מזה היא לא תבין את החיים שלך"הוסיף זאיין
"אבל…אני כן רוצה…אותה"אמרתי מביט לשולחן
"יש כלכך הרבה בנות יפות שירצו אותך ושהן מפורסמות…למה דפקא אותה?כי היא בחדר שלך?גם אם זה זמני זה יעשה לך שם רע"אמר לואי
"נייל אל תקשיב…אתה תעשה טעות,היא מתוקה…"אמר לי הארי
"הם צודקים הארי…אני ילך לדבר איתה"אמרתי עצוב ומתוסכל
"אתה עושה את הדבר הנכון"אמר לי ליאם
"לא נכון…לא עוזבים מישהי ככה"אמר הארי
"מה אתה מבין? אתה הפלאייר בחבורה! "אמר זאיין להארי
"זאיין תירגע,זה שאני פלאייר לא אומר שאין לי לב …כשהתאהב אני ילחם בישביל מה שחשוב לי"אמר הארי וזה ממש בילבל אותי
"יודע מה נייל תחשוב ותחליט אתה…אל תגיד שלא הזהרנו אותך…היא לא לרמה שלך"אמר לי ליאם
"לרמה? איזה רמה ישלנו…אל תשכח מאיפה כולנו באנו"אמרתי
"נכון"אמר הארי
"כן ואם היא ענייה או דברים כאלה יחשבו שהיא מנצלת אותך,אתה תתבייש בזה,תסביר לו לואי"אמר זאיין
"אני לא מתערב…"אמר לואי מסתכל עלי
"רק תראה עם מי אנחנו יוצאים…למרות כמה מעריצות יש לנו…אבל לא ניצא איתם…כי זה לא ילך"אמר ליאם
כשחשבתי על זה הוא צדק…
זאיין עם זמרת בלהקה ולואי וליאם עם דוגמניות…והאקסית של הארי הייתה טיילור סוויפט…כמה שרציתי אותה…אני לא יודע אם אני יעמוד בלחץ הזה
הלכתי פשוט…שמעתי אותם מתווכחים והארי עלה לחדר שלו…
שלחתי לקורל הודעה: 'איפה את?'
השיבה לי: 'בוא לייד האורווה של המלון'
לא ידעתי מה לעשות…וגם לא ידעתי שיש בכלל אורווה במלון הזה…

הלכתי לשם וראיתי אותה מלטפת סוסה…
"אני…"אףהיא באה להגיד משהוא אבל עצרתי אותה
"קורל אני חייב להגיד לך את זה ואני מקווה שתסלחי לי, אני פשוט לא חשבתי לעומק, זה לא ילך בנינו…"אמרתי לוחץ את ידי כמו אגרוף
"למה לא ילך? אני לא מבינה"היא אמרה לא מבינה ונעלבת
"כי ככה…לא רוצה להגיד את זה, זה יפגע בך"אמרתי מסתכל לריצפה
"תגיד למה כבררר!@#"צעקה בלחת
"כי זה לא ילך, את לא ברמה שלי,זאת אומרת לא שיש לי רמה גבוהה, את פשוט לא מהתעשייה שלנו, ירכלו עלי ועלייך כלכך הרבה שניפרד מהר מאוד…עדיף לחסוך את כל זה"אמרתי לה
"אבל אל תחשבי את לא שווה"אמרתי ובאתי לחבק אותה היא הלכה אחורה
"למהה אני התאהבתי בך?!ידעתי שזה הסיבה שה'חברים' הגיבו ככה"היא אמרה מתחילה לדמוע
"אני לא שווה…אם היית יודע…אבל עזוב…אתה לא שווה כמו שאני לא שווה…"היא אמרה מתחילה לבכות בעיניים פקוחות והסתובבה לסוסה שלה
"קורל…אני"אמרתי אבל היא עצרה אותי
"אמרת הכל,תעזוב את החדר עד שאני יחזור מהרכיבה…אני לא מתכוונת לעבור חדר בגלל שאתה שווה הרבה יותר"היא אמרה בציניות כואבת ויכולתי לשמוע את הכאב בקול שלה…אני כלכך עצוב…אבל זה נכון…ניראלי…אני לא בטוח!

~נקודת מבט קורל~

אני?לא שווה?!!
מיהו בכלל??!!
זה לא עזב אותי כל הרכיבה..פתאום הפחתתי מעצמי כלכך את הערךשלי…מהנסיכה קורל בארמון הפכתי לסמרטוט בעולם שבחוץ 'העולם האמיתי'…
בכיתי כלכך הרבה..נזכרתי בכל הנשיקות שלנו, בכל מה שהיה לנו מאתמול בלילה…
לא שכבנו או משהוא כזה, אבל מה שהיה לי אליו היה כלכך חזק…
אחרת למה שהנסיכה שאנגליה תבחר בכוכב טיפש שעף על עצמו…נו באמת אני עובדת על עצמי…
הוא פשוט חלום של כל נערה…
אני אפס.