נסיכה שרוצה לעוף פרק 2- חולקים חדר? 1D

~נקודת מבט קורל~

"הגענו" אמר סטיב, כן בסוף הוא בא…
הוא היה איתי בשעתיים הקרובות ואז יחזור לממלכה.
"לע…באמת??לא ידעתי אתזה"אמרתי בציניות גמורה
"שמח שחידשתי לך"אמר כשהוא סוחב את המזוודה שלי ואני מחזיקה תיק ציד קטן…
אני יקנה פה הרבה בגדים…מעניין מה האופנה פה…
"מוזר להסתובב בלי צלמי פאפרצי בכל פינה"אמרתי בחיוך
"מוזר טוב"הוספתי
"אמא שלך הפיצה שמועה שאת חולה בארמון כמה ימים וככה אף אחד לא יעקוב אחרייך ויאיים עליך"אמר לי
"יופי….אין על אמא"חייכתי מתגאה באמא שלי
"זה מוזר…כל נערה בגיל שלך הייתה רוצה להיות ככה עם צלמים ונסיכה…ואת מתלוננת על זה"אמר לי בפרצוף תוהה
"כן…זה נישמע כיף להיוץ נסיכה…אבל כמו בכל דבר בחיים יש בזה דברים רעים…ובעיניין הצלמי פאפארצי…הייתי רוצה שמשהו בי יגרום להם לצלם אותי ולא התואר נסיכה…"אמרתי
"הבנתי"הוא אמר וחייך
הגענו והוצאתי מהתיק את המצלמה שלי,פשוט צילמתי הכל…
הסוסה שלי אמורה להגיע מחר, ממחלקת החיות הנמל התעופה בגלל שצריך לטפל בה ולהזריק לה כל מיני חיסונים.
נכנסנו למלון בארגנטינה, הוא פשוט מושלם!#$
אני בחדר הכי גבוהה…
סוויטה ענקית…עם הכל!
ויש 5 חדרים כאלה בכל המלון.
שמנו את המזוודות בתוך הארון.
המלון היה מפוצץ באנשים…למזלה של אמא שלי יש לה קשרים משלה וסידרו לי חדר טוב…
"בואי נעשה לך סיבוב קורל ואני יחזור לארץ"אמר סטיב
"כןןן אני מחכה בקוצר רוח"אמרתי…הוא הראה לי את האורווה…הים…המועדון קל המסיבות ואת הפקיד שתמיד היה שם כדי לעזור לי ולשמור בסוד על כך שהנסיכה קורל במלון או בכללי בארגנטינה…

~נקודת מבט נייל~

"הופעה היום בשמונה…עד 7 אתם שם…מובן?"אמרה אחת מעוזרות ההפקה וההנהלה של הלהקה.
"אוקי…בנתיים לחדרים…אני חייב לישון"אמרתי לה
"כן ואני רוצה לים או משהו"אמר זאיין
"גם אני"אמר הארי וכל השאק פשוט הסכימו איתם
"סידרו לכם חדר בקומה העליונה…סוויטה מפוארת שתתפנקו"אמרה
"יופייי…אני אוהב סוויטות…"אמר הארי
"ותמיד יש שם אוכל שמביאים מתנה"אמרתי
"נייייל!"אמרו
"מהה?אני בן אדם רעב…"אמרתי וצחקנו כולם
"טוב בואו"אמרו לנו והלכנו דרך המעריצות ישר לחדר שינה.
הבניפ התארגנו לים ושמו את המזוודות מתחת למיטת שלא יבלגנו את החדר ואני הדלקתי מזגן וקפצתי למיטה והתכרבלתי בשמיכה מכף רגל ועד הראש…שאפילו כיסתי את הראש.
למזלנו לכל אחד יש חדרון משלו…ככה שכל אחד עושה את השטויות שלו בפרטיות…הארי יביא בנות כרגיל, לואי, זאיין וליאם ישנו עם בנות הזוג שלהם כשיגיעו ואני יואכל באמצע הלילה מהלי להשאיר להם ריח של המבורגר בחדר.
"יצאנו"אמרו חברי הלהקה ואני הושתתי יד מעלה מסמן להם שאני בסדר…רק תתנו לי לישון :)

~נקודת מבט קורל~

אחרי הסיור רציתי לנוח קצת ואז ללכת לאכול כי נהייתי רעבה אז עליתי חיכתי למעלית…
וממנה יצאו 4 בנים…מוכרים לי…לא זוכרת מאיפה…מוקפים בשומרים,2 הסתכלו עלי.
"תזוזי ילדה בבקשה"אמר אחד השומרים
איזה גס רוח, אם הוא היה יודע מי אני הוא היה מדבר בכבוד!
"אפשר את המעלית?בבקשה?"אמרתי בציניות
"בבקשה"אמר אחד השומרים שפינו את הנערים האלה לכיוון הים.
עליתי לחדר שלי והוא היה קפוא, כניראה אחת הסדרניות הדליקו לי את המזגן….
קפצתי על המיטה ו…אהההההההה
"אממאאאא"צעקתע
"אההה"הוא צעק…נער בלונדיני
"מי את?את מעריצה? הכל טוב…אני רגיל לזה…אל תיבהלי…"הוא אמר מרגיע את עצמו תוך כדי
"אני? מעריצה? מי אתה? ולמה אתה בחדר שלי?"אמרתי מתחילה לצחוק
"אהה סורי…זה החדר שלי…"הוא אמר
"לא…לי יש כרטיס"אמרתי
"גם לי יש כרטיס"הוא אמר
"אז??מה הולך פה?"צחקתי
"לא יודע…"הוא צחק והסתכל עלי
"אז…מי את?"הוא שאל…שיאו לא…
"אמ….קורל…ילדה רגילה"אמרתי מנסה להתנהג בטבעיות
"אני נייל…גם ילד רגיל…שבלהקה יחסית מצליחה…וואן דירקשן"הוא ציחקק
"אהה אני מכירה אותכם…הופעתם אצלי בארמ….בעיר…בעיר"תיקנתי את עצמי מהר
"כן אנחנו מופיעים בכל מקום"הוא חייך…איזה חיוך יפה ישלו…ועיניים…וואו…
"כן כבר פחות צנוע…"אמרתי צוחקת
"חחחחח….את מוכרת לי ממש"הוא אמר לי
"מה? לא…לא ניראלי"אמרתי מנסה להישאר אנונימית
"אני לא זוכר…טוב לא משנה…אני יזכר כבר"הוא אמר
"בסדר…טוב…מכל מקרה מה עושים עם החדר?"שאלתי אותו
"בואי נילך לקבלה ונבקש מהם חדר בישבילך"נייל הזה אמר בשיא החוצפה

"ממש לא! אני רוצה את הסוויטה הזאת…אתה תילך לחדר אחר"אמרתי

"לא…גם כל החברים מהלהקה בקומה הזאת…אין מצב"הוא אמר
"בוא ניראה מי יקבל את החדר הזה…."אמרתי והתחלתי ללכת לקבלה
"לא אני ראשון"הוא אמר והתחיל לרוץ כאילו חייו תלויים בחדר הזה…
"לא לא ולא"אמרתי ורצתי למדרגות,
תוך דקה הייתי בקבלה.
נייל העצלן ירד המעלית כשהוא חושב שהוא יגיע לפני ולא….הוא הגיע 20 שניות אחרי…

"אני ונייל קיבלנו אותו חדר…אני דורשת שהוא יקבל חדר אחר ואני ישאר בסוויטה"אמרתי
"לא לא לא…אני ישאר בסויטה והיא עוברת לחדר אחר"הוא אמר ושנינו הראנו לה את הכרטיס הזהה שלנו
"מצטערת על הטעות…תנו לי לבדוק מה אפשר לעשות…"אמרה הפקידת קבלה ובדקה במחשב
"מצטערת…אבל נגמרו המקומות…כל החדרים תפוסים…תוכלו לעבור למלון אחר על חשבוננו…"היא אמרה בפרצוף מתנצל
"אני לא יכולה…זה המלום היחיד עם אורווה והסוסה שלי מגיעה מחר"אמרתי
"גם אני לא יכול…הלהקה שלי פה"אמרתי
"אז תצתרכו להיות ביחד בחדר או משו חחחח"היא אמרה
"ניראלי שזה חלום של כל בחורה לישום עם נייל הורן באותו חדר"אמרה הפקידה
"נו באמת"אמרתי אבל לא היה לי בעיה…הוא חתיך
"טוב בואי לפני שיתחילו להיתנפל עליך פאפארצי"אמר
שמתי לב שהפקידה בוחנת אותי….
"רגע את לא ה…."אמרה הפקידת קבלה
"לא!"אמרתי וסימנתי לה לשתוק והיא היסתכלה עלי במבט מתנצל
"מה קורה פה?"אמר נייל
"כלום!"אמרנו שתינו ביחד
"אוקי…"הסתכל נייל במבט מבולבל
"אני בטוח בזה שאת מוכרת לי"הוא אמר לי
"לא ניראלי"אמרתי כמעט מזיעה מהלחץ
"טוב בואי ניראה מה נעשה בחדר…"הוא אמר לי
"טוב"אמרתי ועלינו לחדר
היה קצת אווירה של לחץ…וכן הוא ממש חתיך במציאות
"טוב ישלי די הרבה בגדים…"אמרתי
"גם לי…"הוא אמר
"יש ארון אחד"הוא הוסיף
"חצי חצי…יש ברירה?"אמרתי
"לא"הוא צחק
"השאר במזוודות"הוא הוסיף
"אוקי…בכל מקרה אני רוצה ללכת לקניות עוד שעה ככה"אמרתי
"אני ימשיך לישון"הוא אמר
"אההה…ואיפה אתה תישן?"שאלתי
"במיטה"אמר
"אני במיטה"אמרתי
"שנינו"הוא אמר
"אין מצב"אמרתי מרימה גבה
"נו מה את ילדה קטנה? אני לא יאנוס אותך…והיא מיטה גדולה"הוא צחק
"טוב…"אמרתי
"היום יש נשף מסיכות…את תבואי?"הוא שאל
"אולי…"אמרתי
"וגם אם כן…לא תדע שזאת אני"אמרתי בחיוך
"אני בטוח יזהה אותך"הוא אמר
"ניראה אותך…אני מיומנת בזה"אמרתי,וחשבתי לעצמי שאני חייבת להפציץ בנשף הזה כמו כל נשף בארמון…
נילך לקנות שימלה ועקבים ואז מסיכה יפה ונילך למאפרתת וספר…נעביר את הזמן עד הערב…
"אל תידאגי…אני בא ישר אחרי ההופעה שלנו עם כל הלהקה.."אמר
"אוקי…אני נכנסת להתקלח"אמרתי ולקחתי את הבגדים שאני רוצה ללבוש לקניות…
התקלחתי והתלבשתי והתאפרתי…
"מתי אתם הולכים להופעה?"שאלתי
"7 ניראלי…"הוא ענה לי ודי בחן אותי
"יופי,לא תיראה אותי מתארגנת לנשף"אמרתי
"טוב תמהרי יש רק 5 שעות"הוא צחק עלי
"שתוק…אני אוהבת קניות ולטייל "אמרתי
"טוב גם אני…פעם הבאה נילך בייחד"הוא אמר וקרץ לי…פאק, אוף איתו…נעשתי קצת אדומה וישר הסתובבתי ויצאתי

~נקודת מבט נייל~

כרגע אני תקוע עם מישהי מאוד יפה, בשם קורל…
באותו מלון, באותו חדר ובאותו מיטה.
לא ניראלע שאני צריך להיתלונן…
מעניין מה הבנים יחשבו עלזה…

אחרי שהיא יצאה התארגנתי והבנים באו גם והתארגנו ואז ראו מזוודות של בחורה והסתכלו במבט מוזר…

"נייל מה ישלך חברה ואנחנו לא יודעים?"צחק הארי
"בואו נסביר לכם.."אמרתי והתחלתי להסביר להם מה קרה…
"לפחות היא ניראת טוב?כי אם כן אני מחליף איתך חדר"אמר הארי
"כן,היא שווה …אבל לא אני בחדר הזה"אמרתי וחייכתי
"אוקי…מעניין מה היה בלילה"צחק זאיין

"תירגע זאיין, זה שאתה מתכנן על חברה שלך זה לא אומר שגם אני כמוך" אמרתי לו

"בסדר רק שלא תיבכה"הוא אמר
"יאלה לא לריב….כולם החוצה…מתחילה ההופעה עוד מעט"אמר ליאם, כרגיל כמן ההורה המשגיח והלכנו להופעה.
ממש נהנתי בהופעה ואז חזרנו לחדר להתארגן לנשף מסיכות…
לבשתי מכופתרת לבנה עם גינס כחול, עניבת פפיון וכמובן מסיכה לבנה מיוחדת.
נסענו לנשף, כולם השקיעו וניראו ממש טוב.
ניכנסתי לאולם ואז ראיתי מישהי שניראתה ממש טוב…
טוב כרגע ניראה איך נתחיל איתה…

ההמשך בפרק הבא :)