נאמנה לעצמי- פרק 6+7 | 1D

פרק 6 :
נ.מ הארי:
התעוררתי מנומנם, מול המיטה שלי יש מחשב ומסביבי כל המיטות של האחרים.
לא ראיתי אף אחד ולא הבנתי למה אני לבד… הלכתי למחשב והוא היה פתוח על הצייר (תוכנה שבאה עם המחשב) אני רואה שכולם עשו רקע ירוק ובצבע ירוק כהה בולט יש שני חצים-
אחד מצביע על פתק שמודבק על המחשב ואחד שמצביע על השעה..
הסתכלתי על הפתק, מסתבר שהוא פתק כפול, כמו פנקס..
היה כתוב: " בוקר טוב ישנוני ", העברתי לדף השני, היה כתוב:
" הלכנו לבאולינג, ניפגש שם… " לאחר מכן, הסתכלתי על השעה- 13:40 !!
וואו אני עייף.. התארגנתי ושמתי סרט ספורט קולט וסופג זיעה על הראש והלכתי לכיוון הבאולינג,
פתאום תפס אותי פאפרצי ושאלו אותי כל מיני שאלות כמו:
' הארי זה נכון שאתה וכל להקת וואן דיירקשן הכנתם מחווה נעימה לילדה בת 17 שאתה אוהב? '
' האם זה נכון שאתה מחפש את הטרף הבא שלך? רותם מתיכון "לייקסקול" ?'
ואני רק התקדמתי ומלמלתי כן, אני מקווה שלא שמעו את זה.
נכנסתי לבאולינג ולקחתי משם נעלי ספורט והצטרפתי למשחק.
ראיתי בטבלה:
זאין: נקודות- 150
לואי: נקודות- 135
נייל: נקודות- 140
ליאם: נקודות- 146
אלינור: נקודות- 160
פרי: נקודות- 162
הארי: נקודות- 0
' היי זה לא פייר אני מתחיל שלכם יש יותר מ- 100 נקודות !' אמרתי בקול ילדותי וכולם צחקו
' בוקר טוב יפיפייה נרדמת' אלינור לעגה
' כן מה קרה ? נשברה לך ציפורן? ' זאין המשיך ואני רק עשיתי פרצוף חמוץ וסימן עם היד של חכו חכו..
עשינו כמה סיבובים שהגענו לכך שלכולם יש יותר מ- 200 נקודות ולי 150, אוקיי תמיד ידעתי שאני טוב
בבאולינג אבל לא עד כדי כך ! הבנתי שאני אוכל אותם לארוחת בוקר בלי מלח אז הגברתי את הקצב ובסוף אני ניצחתי ! איזה סיכוי היה לי?! חשבתי לעצמי- אם רותם הייתה רואה את זה היא הייתה גאה
בי. אבל רגע, אה, נכון, שכחתי שאנחנו עוד לא זוג.. אבל למה אני כל הזמן חושב עליה?!
אני השובר לבבות לא הנשבר ! אני הארי סטיילס אני לא באמת אוהב אני רק רוצה להשיג את מטרתי..
אבל משהו בה מראה לי את הצד האמיתי של האהבה, חבל שהיא לא יודעת את זה ..

פרק 7:
נ.מ רותם:
אני כל הזמן חושבת על הארי ועל כמה שעשיתי טעות שברחתי לו..
הוא באמת השקיע בי אבל אני לא יכולה זה יותר מדי מהר, כנראה שאנחנו לא מתאימים..
התחלתי לבכות, אני לא יודעת למה זה אף פעם לא קרה לי ! ומה קרה לי? לעצמי??
אני ילדה שלא נעלבת מכלום, שהיא קיר אבן שהכל חוץ אהבה עובר דרכו..
אני לא בוכה !! מה קרה לי?
אני לא יודעת אבל התחלתי לבכות, בכיתי ובכיתי על כמה שאני מגעילה ומנפנפת את הבן הראשון שרוצה אותי, ועוד איזה בן? הארי סטיילס ! בסופו של דבר נרדמתי…
~ כעבור שעה וחצי ~
אני מרגישה נגיעה קלה בכתף שעדיין לא התאוששה ועדיין רטובה.
נגיעה רטובה ועדינה, קלה כזאת, מעופפת.
אני שומעת קול מוכר שאומר ' מתוקה ישנת שעה וחצי ובכית הרבה, בואי לשטוף פנים.. '
זאת אמא, היא חזרה.. אני שמחה שהיא דואגת לי.. כי אני בת יחידה ואבא שלי מת כשהייתי בת 3 ,
אנחנו רק שתינו.
הלכתי לשטוף פנים ושמתי שפתון נגד יובש אדום, כי אני בהכחשה שאני לא אוהבת אודם..

נ.מ הארי:
אני מתגעגע לרותם, אבל אני לא רוצה לצאת מתלהב, אני יודע אני אשאיר לה על החלון של המכונית פתק. אני מקווה שהיא תראה את זה..

נ.מ רותם:
הלכתי למכונית הזמנית שלי, מכונית אדמדמה עם נגיעה קלה של ורוד סגול ופתאום אני רואה פתק על המכונית:
" לרותם היפה, יש לנו על מה לדבר..
תפגשי אותי בפארק ה
אני מקווה שתבואי, אני לא מפסיק לחשוב עלייך ..
ממני- סטיילס שהוא רק שלך <3 "
דמעות עלו בעיניי, הוא באמת חשב עליי! מה שהכי זכור לי בראש זאת השורה
' אני לא מפסיק לחשוב עלייך ' המשפט הזה מהדהד לי בראש..
החלטתי לתת לו הזדמנות, אבל אני אהיה קשה איתו, כי כרגע לא הכי מתאים לי חבר..

נ.מ הארי:
—

תסתכלו ברציתי להוסיף ! ותגיבו בבקשה (: